שנה וחצי בכלא לאדם שרשם חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 1.9 מיליון שקל
לפעמים הפשע לא משתלם: מוראד עיסא, בעלים של חברה לעבודות חשמל הורשע בקיזוז חשבוניות פיקטיביות שסכום המס הנובע מהן מסתכם ב-1.9 מיליון שקל ובית המשפט השלום בכפר סבא גזר עליו עונש מאסר בפועל של 18 חודשים, מאסר על תנאי וקנס של 50 אלף שקל.
בעיית ההון השחור היא מכת מדינה בישראל. בארץ מעריכים את היקף ההון השחור ב-200 מיליארד שקל, וב-OECD מדברים על היקף של 20% מהתוצר (במקרה כזה מדובר על 300 מיליארד שקל). בכל מקרה, זה הרבה מאוד כסף ובאוצר מנסים במסגרת חוק ההסדרים החדש להגביל את היקף החזקת מזומן ל-200 אלף שקל, ולקבוע חובת דיווח מ-100 אלף שקל.
בתחום החשבוניות הפיקטיביות האוצר רוצה לקבוע שחשבוניות מעל 5,000 שקל המופקות בין עוסקים ידרשו לקבל את אישור רשות המסים בזמן אמת באמצעות הקצאת מספר מיוחד בטרם תונפק החשבונית. רשות המסים תוכל לסרב לבקשה "אם יש יסוד סביר לחשש שמדובר בחשבונית שהוצאה שלא כדין". במקרה כזה רשות המסים תזמן את מגיש הבקשה לחשבונית לשימוע ותאפשר לו להוציא חשבונית ללא מספר הקצאה (כלומר בסכום נמוך מ-5,000 שקל), או לבחור שיחול על העסקה 'היפוך חיוב' - כלומר שחובת תשלום המע"מ תחול על הקונה (להרחבה).
ובחזרה לעיסא, הוא הודה במסגרת עסקת טיעון כי בחודשים ינואר עד אוגוסט 2019 קיזז 49 חשבוניות פיקטיביות על שם 7 עוסקים שונים, מבלי שבוצעו העסקאות שבגינן הוצאו החשבוניות. את החשבוניות, בסך כולל של כ-13 מיליון שקל, כלל בספרי החשבונות של החברה וקיזז בגינן חבות מס בסכום של כ-1.9 מיליון שקל.
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי רשות המסים, רק לאחר שהוגש כתב האישום נגדו, טען עיסא כי פעל בשליחותו של אדם אחר שהציע לו לחתום על מסמכים בתמורה לתשלום חודשי, אולם הוא לא הסגיר את שמו של אותו אדם. השופט אביב שרון גזר את דינו, תוך התחשבות במצבו האישי, את היותו נעדר עבר פלילי ואת העובדה שהודה בהזדמנות ראשונה בעבירות ובכך חסך למדינה זמן שיפוטי יקר.
מנגד, שקל השופט לחומרה את העובדה שהנאשם לא השיב לקופת המדינה את הכסף שנגרע ממנה כתוצאה מפעולותיו. בנוסף לעונש שהוטל על עיסא, הטיל בית המשפט גם קנס סמלי על החברה שלו - ט. ה. עבודות חשמל, שהורשעה אף היא בעבירות.
"העבירות שביצע הנאשם חמורות ומעשיו פגעו בשורה ארוכה של ערכים חברתיים מוגנים", כתב כב' השופט שרון בגזר הדין. "מדיניות הענישה הנוהגת, כעולה מפסיקת בתי המשפט, קוראת להחמרה בענישת עברייני המס, זאת אף בשים לב שעבירות המס מבוצעות, לרוב, על ידי נאשמים 'נורמטיביים', נעדרי עבר פלילי. ההחמרה בענישה מתבקשת אף נוכח העובדה שמדובר בעבירות קלות מאוד לביצוע, קשות מאוד לאיתור ואכיפה, אשר פוגעות פגיעה אנושה בקופה הציבורית. משכך, נקבע שנסיבותיהם האישיות של הנאשמים נסוגות מפני האינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על מנת להרתיע את מבצעי העבירות...".
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
בנוסף, ציין השופט שרון כי "אף אם אניח לטובת הנאשם כי אינו הנהנה העיקרי מפירות העבירות, וכי נוצל על ידי אחרים, הרי שהנאשם עצמו הודה בפני שירות המבחן שעבר את העבירות בשל בצע כסף ובתמורה ל'שכר' חודשי".
- 7.חשבוניות פיקטיביות זאת מכת מדינה לפחות 10 שנים .הרתעה (ל"ת)קשקש 01/03/2023 21:52הגב לתגובה זו
- 6.גג 01/03/2023 13:34הגב לתגובה זובחישוב קר יותר ממה שראש ממשלה מרויח
- 5.מדהים 01/03/2023 13:30הגב לתגובה זוכל פעם שקוראים על העלמת מליונים וחשבוניות פיקטיביות זה תמיד ערבים ולמה העונשים מצחיקים זה אחד שצריך להיכנס לשבע שנים ולשלם 5 מליון קנס
- 4.אחלה עסקה לנאשם בתי המשפט קרקס ירושלמי בעיניי (ל"ת)חליפ 01/03/2023 13:26הגב לתגובה זו
- 3.גנב 1.9 מליון ישלם קנס 50 אלף כנראה הפשע משתלם בישראל (ל"ת)אפק 01/03/2023 13:19הגב לתגובה זו
- 2.חיגז 01/03/2023 12:40הגב לתגובה זולפחות היה צריך לקבל כ 8 שנים.חיבים עונש מינימום
- 1.חחחחחחח קייטנה על פשע משתלם (ל"ת)לילי 01/03/2023 11:42הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
