מפעל אבגול
צילום: יח"צ
דוחות

למרות עוד תוצאות חלשות, אבגול מקווה להשתפר עם ירידת מחירי חומרי הגלם

החברה מציגה נפילה של 50% ל-9 מיליון דולר במדד החשוב מבחינתה, ה-EBITA Underlying (ה-EVITDA בנטרול שינויים במדדי חומרי הגלם). שיעור הרווחיות נפל ל-9.2%. גם ההכנסות והרווח בירידה חדה. האם אחרי נפילה של 65% יגיע השינוי?
נתנאל אריאל |

חברת אבגול -2.03%  שמייצרת ומשווקת מוצרי בד לא ארוג לשוק ההיגיינה מדווחת על המשך נפילה ברבעון הרביעי של 2022 (וזאת אחרי שגם שנת 2021 הייתה חלשה בעקבות היציאה העולמית מהקורונה ולמרות עליה בשורה העליונה הרווח של החברה נחתך), אבל נקודת האור היא התקווה של החברה שירידת מחירי חומרי הגלם יסייעו לה להשתפר בהמשך. בינתיים? אפשר רק לקוות לכך, אבל חובת ההוכחה היא על החברה. המניה איבדה 65% מערכה בשנתיים האחרונות, והיא נסחרת במחיר של 156 אגורות ושווי שוק של 463 מיליון שקל.

אבגול גם נפגעה כתוצאה מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ויתרה על הקמת המפעל השלישי ברוסיה, והעבירה אותו לצפון קרוליינה, ארה"ב, שהוא "מתקדם במיוחד ובעל יכולות טכנולוגיות חדשניות" והיא רואה בו את "אזור הפעילות המשמעותי ביותר" של החברה. לדבריה, הקו יוסיף לה כושר יצור של 20 אלף טון בשנה ומעריכה שהקמתו תסתיים ברבעון הרביעי של 2024, והיא תשקיע בו 90 מיליון דולר.

החברה מחשיבה את הנתון החשוב מבחינתה כ-Underlying EBITDA אבל גם בו היא נפגעה משמעותית. מדובר על ה-EBITDA בנטרול השפעת השינויים במדדי חומרי הגלם בתקופה, והוא נפל ב-50% ל-9.4 מיליון דולר, לעומת 19.8 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2021. בחברה מציינים כי המלחמה בין רוסיה ואוקראינה גרמו לה לפגיעה של 4.9 מיליון דולר ב-Underlying EBITDA, שהם שיקוף של הפגיעה במכירות החברה. עם זאת בחברה טוענים כי חל שיפור בהיקף המכירות של החברה ברוסיה.

בשורה העליונה, הכנסות החברה ברבעון הרביעי של שנת 2022 נפלו ב-25% ל-102.5 מיליון דולר, לעומת 136.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הסיבה היא הירידה החדה במחירי חומרי הגלם בשנה האחרונה, שהורידה את המחירים ב-9%. באבגול מציינים כי בלי הפגיעה ברוסיה, מדובר על ירידה של 6.2% לעומת התקופה המקבילה ב-2021. ה-EBITDA עמד על 17.6 מיליון דולר, ירידה של 21% לעומת 22.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון ירד ל-4.7 מיליון דולר, לעומת 6.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, נפילה של 27%. 

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב-21.7 מיליון דולר, לעומת 8 מיליון דולר אשתקד. לדברי החברה, הגידול נבע צמצום מלאים - כלומר מכירה במחירים נמוכים יותר, אבל העיקר להיפטר מהמלאי. 

מנכ"ל אבגול, טומי ביורנמן שמסיים את תפקידו בקרוב אמר על רקע הדוחות: "שנת 2022 אשר התאפיינה באתגרים רבים. על אף האתגרים האלו הצלחנו לסיים את שנת 2022 עם רווח נקי בסך של כ-27 מיליון דולר תוך כדי שיצרנו תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בהיקף של כ- 50 מיליון דולר והמשכנו לחזק את האיתנות הפיננסית של החברה. 

"ברבעון הרביעי עדיין ניכרה ההשפעה של האתגרים המאקרו כלכליים על הביקוש למוצרים הסופיים של לקוחותינו, מה שהביא לקיטון בהיקף המכירות שלהם ובהתאמה של אבגול. בנוסף, המלחמה ברוסיה המשיכה להשפיע לרעה על פעילות הייצור של חלק מלקוחותינו ברוסיה אשר טרם חזרו לרמתם טרם המשבר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

והנה עוד משפט שמנכ"ל חייב לומר, למרות שבינתיים הוא הוכח בשנתיים האחרונות כלא נכון "אני מסיים את תפקד המנכ"ל מתוך ידיעה כי  אבגול ערוכה לאתגרי המחר. אני סמוך ובטוח שהודות לשירות של החברה להשקעות שהיא מבצעת יחד עם תוכניות להתייעלות במפעליה הקיימים ולשמירה קפדנית על עלויות הייצור, אבגול תמשיך  להיות שחקן מוביל בתחום ההיגיינה ותמשיך להוסיף ערך עבור בעלי המניות שלנו אני משאיר אחריי חברה צומחת, יציבה ואיתנה עם מובילות ברורה בשוק ההיגיינה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אהרון פרנקל
צילום: אוניברסיטת תל אביב

פרנקל מגדיל שוב החזקה בתמר; מחזיק ב-17.5% מתמר פטרוליום

פרנקל רכש  ממנורה 1.5% נוספים מתמר פטרוליום אחרי שיום קודם רכש מחברת הביטוח כ-9% ממניות תמר פטרוליום

אדיר בן עמי |


אחרי שרק אתמול רכש כ-9% ממניות תמר פטרוליום מידי מנורה מבטחים, ממשיך אהרון פרנקל להעמיק את אחזקתו בחברה. פרנקל רוכש 1.5% נוספים מהחזקת מנורה בהיקף של כ-60 מיליון שקל ולפי מחיר של כ-40 שקל למניה. מנורה למעשה חיסלה את החזקתה בתמר פטרוליום.

שתי העסקאות שביצע פרנקל בתוך יממה בלבד הגדילו את אחזקתו בחברה ל-17.5%. מדובר במהלך שמחזיר את פרנקל לעמדת דומיננטיות בתמר פטרוליום, לאחר שבחודש יוני האחרון מכר כ-17% ממניות החברה לחברת האנרגיה הממשלתית של אזרבייג׳אן, סוקאר.

לפני המכירה לסוקאר, החזיק פרנקל ב-24.99% ממניות תמר פטרוליום ונכנס לעימות עקיף על שליטה עם אלי עזור, המחזיק גם הוא בנתח מהותי מהחברה. המהלך הנוכחי, שמשאיר את פרנקל כגורם היחיד מבין השניים שמוסיף להגדיל אחזקות, עשוי להעיד על רצון לחזור למאבק שליטה או לכל הפחות לשמר מעמד משפיע.

ראוי להזכיר כי ביוני האחרון מכר פרנקל גם 10% ממאגר הגז תמר עצמו לסוקאר, מתוכם 7% מאחזקותיו הישירות ו-3% מהמניות שהחזיק דרך תמר פטרוליום,  וזכה לתמורה כוללת של 1.25 מיליארד דולר. העסקאות הנוכחיות, שבוצעו לפי שווי של כ-3.65 מיליארד שקל לתמר פטרוליום, מעידות על פער ניכר בין שווי המכירה הקודם לתמחור הנוכחי שבו בחר פרנקל לרכוש.

מניית תמר פטרוליום רשמה היום עלייה של 4% והמשיכה את מגמת ההתאוששות שנרשמת בחודשים האחרונים. החברה מחזיקה ב-16.5% ממאגר הגז תמר, אחד מנכסי האנרגיה המרכזיים של ישראל.



תמר פטרוליום - עלייה חדה במניה

העסקה בוצעה במחיר השוק , כשמניית תמר פטרוליום זינקה בכ-76% מתחילת השנה.