1. האם גם את זוגתך/בן זוגך הפכו למיקרופון ומצלמת ריגול? האם גם משרדך, שיחותיך וביתך הפרטי חשוף, בקול ובצילום, לשוטרים ופרקליטים בכירים?

2. זה יקרה לכולם. זה יקרה לכל אחד ואחת, בני ובנות זוגם וילדיהם, גם לצדיקים הישרים. תחת הכותרת פגסוס ורוגלות (SPYWARE) אחרות, הסתבר באופן חד וברור שהטלפונים של כולם, חשופים, חדירים, פתוחים, מואזנים ("האזנה מיקרופונית סמויה") ונשאבים מהם צילומים, קולות, סרטונים ומידע לא חוקי - "במקרה", "בטעות", "לא בכוונה", "לא הייתי מודע", "לא ידענו".

3. "חלק מההפעלה של הרוגלות היה בניגוד לחוק. בשלב ההדבקה יש צ'ק ליסט שאמורים לסמן מה אמורים להוריד - וזה הוריד את הכל". כך אמר ביום שני השבוע, יואב תלם, תנ"צ, סגן ראש אגף חקירות במשטרה, בהמשך עדותו במשפט נתניהו-אלוביץ', במחוזי ירושלים.

עוד מעדות תלם - החוקר הבכיר במדים הכחולים ששבוע קודם העיד "דיברתי בטלוויזיה על אמצעים טכנולוגיים שלא הבנתי" - עלה כי חדירה ושאיבת מידע מנחקר שהיה עד מדינה (שלמה פילבר) "חרגה" מהחוק. כך אמר: "...הסתבר בדיעבד שלהבדיל מההפקה והשימוש היתה קליטה של נתונים שלא היו צריכים לרדת..". עו"ד (סניגור נתניהו) בועז בן צור: "אתה מופיע כפרשן בטלוויזיה על פגסוס, אבל אתה טבול כולך בעבירות על הדין". תלם: "לא ביצעתי שום פעולה בניגוד לדין, לא נתתי שום הוראה לעבור על הדין, בזמן אמת לא הייתי מודע, הצלב לא עליי, לא הייתי מודע לנתונים העודפים, נקראתי לדגל ועשית את עבודתי".

• דרימ סקיוריטי: מיליארד דולר בהגנת תשתיות, עם שאלות שלא נעלמות
• NSO מערערת על 168 מיליון דולר של פיצויים "לא חוקיים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

4. הטלפון של עליזה בר יוסף הודבק בפגסוס. עליזה בר יוסף היא רעייתו של אבריאל בר יוסף, המשנה לשעבר של ראש המל"ל, נגדו הוגש, באפריל 21', כתב אישום באשמת שוחד במסגרת "תיק הצוללות". השבוע נחשף כי הסניגורים של הנאשמים בר יוסף ומיקי גנור שהיה באותה עת נציג טיסנקרופ, הגישו לבית המשפט מסמכים וצווים, מתאריכים שונים, החל מ-17' ועד 21'. המסמכים מוכיחים שהנייד של עליזה בר יוסף הודבק במהלך החקירות בפגסוס של NSO, ומרחוק הופעלו המיקרופון והמצלמה שלה – במטרה לראות, לשמוע ולשאוב מידע מכל המתרחש בסביבתה.

רק תחשבו על זה שהמשטרה והפרקליטות, שמלווה אותה צמוד בתיק הזה הפכו, במודע ובידיעה ובהחלטה רשמית, אישה שלא נאשמת, בלא ידיעתה, למיקרופון ומצלמת ריגול הקולטת ומדווחת על כל סביבותיה. איפה זה נעצר – האם זה בכלל נעצר? בפגישות הפרטיות שלה? במקום העבודה שלה? במטבח בית המשפחה? בשיחות ארבעת ילדיה? בחדר השינה של בני הזוג? ועוד שאלה: מי הקשיב וצפה ב"סרטים" מחייה של בר יוסף?

שימו לב לעיתונאי שהעז: "הפעלת המצלמה והמיקרופון ככלי ריגול מרחוק, מנוגדת לטענות של גורמים שונים שלפיה תוכנת הפגסוס של NSO שנרכשה לשימוש המשטרה נוונה. גם דוח הבדיקה של צוות מררי קבע כי המערכת לא נוונה מבחינה טכנולוגית, והסתמכה אך ורק על נהלי עבודה והנחיות פנימיות לא לעשות בהן שימוש" (כלכליסט 6.2).

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

5. "אני מתכוון להביא להקמת ועדת חקירה בפרשות הפגסוס. הממצאים יהיו רעידת אדמה. הם פשוט שיקרו את בית המשפט. הטחתי בעמית מררי שהיא אחראית על הטיוח הכי גדול בפרשה הזו". שני אחה"צ: משה סעדה, ח"כ ליכוד, בעבר סגן ראש מח"ש (6.2 ערוץ 13).

6. הסניגוריה הציבורית. עתירה לבג"ץ. דצמבר 22'. "עניינה של עתירה זו הוא הגנה על זכויותיהם החוקתיות לפרטיות ולהליך הוגן של אלפי נחקרים מדי שנה – אשר במכשיריהם הניידים החכמים מתבצעים חיפושים ללא צו שיפוטי...". יודגש: הסניגוריה הציבורית, בראשה עומדת עו"ד ענת מיסד כנען, מגישת העתירה, היא יחידה גדולה במשרד המשפטים. העתירה מוגשת נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, נגד פרקליט המדינה עמית איסמן ונגד משטרת ישראל.

הסניגוריה הציבורית מוצאת, ויכולה להוכיח לבית המשפט הגבוה לצדק, כי החיפושים מתבצעים בניגוד להוראות החוק ופוגעים בזכויותיהם החוקתיות לפרטיות ולהליך הוגן של אלפי נחקרים מדי שנה. כל חיפוש במכשיר הטלפון הנייד של נחקר חושף לעיני החוקר את עולמו הפנימי וסודותיו הכמוסים ביותר. מעבר לכך במכשיר הטלפון הנייד של כל אחד מאיתנו שמורות עשרות אלפי אינטראקציות עם אלפי אנשים שונים – חלקן אינטימיות ממש. חיפוש בטלפון הנייד של חשוד אחד, אפוא, פוגע אנושות לא רק בפרטיותו שלו, אלא בפרטיותם של אותם אלפי אנשים שבחרו לחלוק סודותיהם האישיים ביותר עם בעל מכשיר הטלפון, מבלי שהעלו על דעתם ששוטרי משטרת ישראל ייחשפו למידע זה.

במסגרת העתירה טוענת הסניגוריה הציבורית כי "הסכמתו של נחקר המצוי בחדר החקירות, לעיתים קרובות כשהוא אזוק, לא יכולה להיות הסכמת אמת, ובכל מקרה – הנחקר לא יכול לוותר על זכותם לפרטיות של אותם צדדים שלישיים – והגורם היחיד שיכול להגן באופן אמיתי על פרטיות הנחקר ועל פרטיותם של צדדים שליטיים הוא בית המשפט בלבד..

7. גם השופטים והשופטות בעסק. "ב-2020 הגישה המשטרה 3,692 בקשות לצווי האזנה, רק 26 מהן נידחו" ("שומרים" 28.1.22). עוד נמצא בתחקיר כי משטרת ישראל משתמשת בהאזנות סתר לאין שיעור יותר מאשר משטרות במדינות מערביות אחרות. כמו כן עולה כי כי בתי המשפט מאשרים כמעט בלי יוצא מן הכלל את בקשות המשטרה לצווים, "באופן שמעלה ספקות באשר לשאלה אם יש על המשטרה איזשהו פיקוח אמיתי".

עוד הערה: מסתבר כי את חלק מההאזנות וההתחברות הבלתי חוקית לניידים מתרצות המשטרה והפרקליטות הפועלת לצידה, ב"הסכמת הנחקר". עד כדי כך שהפרקליטות, כך כותבת הסניגוריה הציבורית, קבעה סעיפים המאפשרים ביצוע חיפוש בטלפונים ניידם ללא צו שיפוטי, בהתבסס אך ורק על "הסכמת הנחקר". איך מתקבלת ההסכמה הזו? בלחץ פיזי? סחיטה נפשית? במניפולציות עלובות ומתוחכמות? לילות ללא שינה? רעב? ג'וקים ועכברים בתא המעצר?

באחרונה דובר, ללא שמות, כי "יש חוקרים" שמפעילים כוח פיזי כדי לשים את אצבע הנחקר על מסך הנייד במטרה לפתוח אותו. עוד אמצעי: "יש חוקרים" שנוהגים לעמוד ליד הנחקר כשהוא מתקשר לעורך הדין שלו, וברגע שנשמע ה"הלו.." חוטפים מידיו את הטלפון – ומרגע זה הכל פרוץ. בית המשפט הגבוה לצדק נתן למדינה ארכה לתגובה עד מרץ 2023.

8. "טכנולוגיות חדירה וחיפוש במכשירים חכמים ונכסים דיגיטליים על ידי רשויות האכיפה בישראל" – סקירה מקצועית, מסמך מדיניות, מאת איגוד האינטרנט הישראלי, ינואר 2023. הנה כמה קטעים מהדוח.

בפרק: טכנולוגיות לחדירה, העתקה וחיפוש במכשירים חכמים באופן סמוי (רוגלות). "משטרת ישראל מבצעת חדירה, פריצה, חיפוש, האזנה והעתקה של חומר לא רק באמצעות תפיסה פיזית, אלא גם באמצעות רוגלות המותקנות מרחוק ובסתר במערכות מחשוב ובמכשירים חכמים. רוגלה שהותקנה בהצלחה מאפשרת גישה מלאה לתוכן שנאגר במכשיר לאורך זמן.. וכן מעקרב אחר השימוש הרציף בו, ביצוע פעולות בתוכנה או הפעלת החומרה ללא ידיעת המשתמש.. לכן, רוגלות כגון פגסוס שמפעילה משטרת ישראל מעוררות חששות ייחודיים שאין להם מענה בדין הישראלי..".

בפרק: "מחשבים אישיים ומחשבים חכמים אחרים, ובפרט טלפונים ניידים, אוצרים כמויות מידע עצומות על משתמשיהם וסביבתם". נכתב כך: מידע זה כולל לרוב גם פרטים אישיים ולעיתים פרטים אינטימיים של ממש. רשויות האכיפה בישראל משתמשות בטכנולוגיה עוצמתית, המאפשרת לפרוץ, להעתיק ולנתח את כלל הנתונים הנגישים ממכשירים חכמים שנתפסו במהלך חקירה כגון: נתונים מתוכנות ייעודיות וישימונים (אפליקציות) – נתוני משתמשים, היסטוריית גלישה, נתונים ומדדים רפואיים, מידע פיננסי והיסטורית תשלומים, תכתובות, שירותי צ'ט ועוד..

בנוסף גם מטא נתונים (METADATA) – כלי זיהוי פלילי למכשירים חכמים שיכול לחלץ רשומות של מועדי התקנה, שימוש ומכירה של תוכנות ואפליקציות, ותדירות השימוש. מתי המכשיר כובה או הופעל, מתי בוצעה התחברות והתקנים וגם נתונים ש"נמחקו". לעיתים כלים אלו יכולים לגשת לנתונים ש"נמחקו", שכן מחיקת קובץ לא בהכרח מעלימה אותו מהמכשיר ובוודאי לא מהענן או משרותים אחרים שבהם הוא שמור או מגובה. סיסמאות ופרטי התחברות לשירותים: במרבית המכשירים החכמים נשמרות סיסמאות המשתמש לשירותים ציבוריים ומסחריים רבים, וטכנולוגיות אלו יכולות לחלץ את הסיסמאות ולנצלן לדליית מידע מכל שירות שאליו הן מקושרות.

בפרק "שאלות" לגבי הפעלת כלים טכנולוגיים למיצוי נתונים ממכשירים חכמים שנתפסו, וכלים טכנולוגיים מסוג "הדבקה מרחוק". נשאלות שאלות שאין עליהן תשובות. מה היקף ההפעלה של כלים פורנזיים לחדירה ולחיפוש בטלפונים חכמים כדוגמת מוצרי CELLEBRITE על ידי רשויות החקירה והאכיפה השונות בישראל? האם לכל אחד מגופי החקירה שמפעילים מערכות כדוגמת CELLEBRITE יש מדיניות ברורה בנוגע לאופן השימוש בהן, למשל בנוגע לסוג העבירות או מידת הנחיצות של האמצעי? מה היקף ההפעלה של כלים לביצוע האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים באמצעות "הדבקה" מרחוק כגון סייפן, על ידי רשויות האכיפה? מה האורך הממוצע של צווי האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים וכיצד מובטחת הסרת הגישה בסיום תקופת הצו? האם יש טכנולוגיות נוספות של האזנת סתר לתקשורת מחשבים? מה פוטנציאל זיהום החקירה של מערכות אלה? בהינתן העובדה שהן משבשות את פעילותו התקינה של המכשיר, ובפרט את מערכות אבטחת המידע שלו. כמה מהחיפושים שבוצעו בטלפונים ניידים כללו גם מיצוי ידע מחשבונות ענן המקושרים למכשיר?