ישראל דוחפת את המאמצים לייצוא גז למדינות השכנות
המחסור בגז טבעי בעולם, ובמיוחד על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שהביאה את רוסיה לעצור את ייצוא הגז שלה כמענה לסנקציות נגדה מצד מדינות אירופה, גורם לביקוש בקרב מדינות רבות לעלות. ישראל התברכה במאגרי גז שעולים על הביקוש בתוך המדינה, מה שמאפשר לישראל לייצא את עודפי הגז לשכנותיה שכבר שמו עין על הנושא.
כפי שפירסמנו כאן בביזפורטל, מאגר הגז לוויתן צפוי לספק גז עבור שכנותינו הערביות בהן מצרים, ירדן ואף סעודיה - זאת באמצעות מערכת צינורות שאותן מדינות צפויות להקים. סעודיה התברכה אמנם במאגרי נפט רחבים אך בכל הקשור לגז טבעי מעט פחות והביקוש שם עלה בשנים האחרונות. בתוך כך ישראל החלה באחרונה להאיץ את הפרויקטים וחיבור התשתיות בתיאום מול המדינות. גם קפריסין ויוון נמצאות בתמונה לאחר שגם שם הביקוש לגז גובר.
מבחינתה של ישראל מדובר בפוטנציאל כלכלי ומעמדי באזור בעל השפעות מרחיקות לכת. אין לישראל מגוון משאבי טבע כך שהגז הטבעי, ובמיוחד לאור מחסורו בעולם בכלל ובמדינות האזור בפרט, יכול לשחק תפקיד רב השפעה. אירופה כאמור סובלת ממשבר אנרגיה חמור לאחר שרוסיה הפסיקה את הזרמת הגז אליה דרך צינור ה"נורד-סטרים". מדינות הגוש הגבילו את הצריכה ואף הורו ל עונשים עבור אזרחים שיעברו את הצריכה המוקצבת לכל בית.
מלבד מערך הצינורות לחיבור המדינות מתכוונת הממשלה לקדם מתקן הנזלה בקפריסין כמו גם יצוא גז לאירופה באמצעות מיכליות. הקמת המתקן החדש מוערכת ביותר מ־2 מיליארד דולר. לאחר ההקמה יחל שלב ההנזלה, ויצאו מכליות של גז נוזלי לנמלי אירופה, ובהמשך לשווקים גם לשווקים נוספים. פעילות הייצוא דורשת עבודה צמודה מול אנשי משרד האנרגיה שאמונים על ניהול הנושא רגולטורית. במקביל, שר האנרגיה ישראל כץ יטוס בשבוע הבא לקהיר לכנס האנרגיה של מדינות מזרח הים התיכון וצפון אפריקה (EGYPS).
- עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שת"פ עם מצרים וישראל זו אמירה חשובה. זה חיזוק קשרים, זה אולי צעד מקדים לקראת הידוק היחסים. הסעודים כנראה רוצים לעשות זאת בצעדים מדודים, אם כי, נרמז כמה פעמים בעבר על ידי פוליטיקאים מקומיים שההסכם עם סעודיה ממש בדרך. מצרים הפכה בשנים האחרונות לצינור - היא רוכשת גז מהקידוחים הישראליים ומוכרת לאירופה במחיר של פי 3-4. זה עוזר לה לשרוד את המשבר הכלכלי של השנה האחרונה והיא מעוניינת מאוד להרחיב את ייצוא הגז - גם לסעודיה וגם לאירופה. על רקע זה, הכוונה היא כי מצרים תבנה צינור גז שיחצה את מפרץ אילת עד סעודיה והגז יהיה ממקורות מצריים וישראליים.
- 5.אבל למה שירוויחו פי 4 צריך להעלות להם את המחיר! (ל"ת)מוטי 12/02/2023 10:58הגב לתגובה זו
- 4.חבקוק 09/02/2023 15:21הגב לתגובה זולמה לא להקים אצלנו מתקן להנזלה ולמכור לאירופאיים, למה דרך מצריים ???
- 3.ויחמוביץ וחיימוביץ ושאר טפשים רצו "לקבור את הגז בים" (ל"ת)מיכה 09/02/2023 09:52הגב לתגובה זו
- לא מדוייק 09/02/2023 18:10הגב לתגובה זוהטייקונים. וגם חששו מהנזק הסביבתי והסיכון שנובע מהפקת הגז וההולכה שלו
- 2.כל הכבוד 09/02/2023 09:08הגב לתגובה זוכל הכבוד לחברות.. ומזכיר לכם..רציו נמוכה 77 אחוז מהשיא שלה ..לפני 10 שנים!!!! אני מופסד 77 אחוז ברציו..פושעים. ונראה את הטינופת התורן..שיעשה אצבע הפוכה... רציו צריכה לעלות 1000 אחוז
- 1.ירושלמית 09/02/2023 08:55הגב לתגובה זומי המפרסם ? לשכת נתניהו ? ישראל אינה יכולה לייצא גז כי אין לה הולכה ישירה למדינות שכנות . סעודיה ? צחקנו. היא יכולה לקנות גז משכנותיה במפרץ. מצרים עושה עסק טוב על חשבון ישראל כי כאן אין ולא יקום מיתקן הנזלה לייצוא לאירופה. מה נותר ? קצת חוש ביקורת. להבין כי נתניהו תמיד מכר לציבור יעד מדיני כלשהו ( לאחרונה הסכם שלום עם סעודיה) וכלכלה חזקה בישראל שאזרחיה המתקשים כלכלית .
- ירוק 09/02/2023 10:30הגב לתגובה זוהשכנות עם מאגרי הגז של סעודיה נמצא במזרח סעודיה, להקים צינור גז להמזרח עד צפון מערב דרך ההרים זה עלות מטורפת, עדיף להם כבר לקנות גז ולחבר צינור קרוב דרך סיני.
- סתם אחד 09/02/2023 09:13הגב לתגובה זוקיים חיבור ישיר ממערכת ההולכה הישראלית באזור בית שאן לקו הגז הערבי שנמצא בירדן ורץ ממפרץ אילת לצפון ירדן ולסוריה. משם אנחנו מייצאים לירדנים. חיבור נוסף קיים בקו הימי מים תטיס לאל עריש, משם אנחנו מייצאים למצרים. קו שלישי לקראת סיום שמחבר בין צינור הגז הישראלי באזור ניצנה לצינור הגז המצרי שעולה ממפרץ אילת לאל עריש.
השקעות ענק באנרגיה - 90 מיליארד שקל עד 2030
דוח של רשות החשמל על ההשקעות הצפויות במשק האנרגיה, חושף השקעות מרשימות בהולכה, באנרגיה מתחדשת ואגירה
ישראל נכנסת לחמש שנים של השקעה ענקית באנרגיה. רשות החשמל מציגה תוכנית השקעות שמטרתה להדביק ביקוש חשמל שעולה במהירות מצד משקי בית, תעשייה, רכבים חשמליים ומרכזי נתונים. כ-90 מיליארד שקל יושקעו בתשתיות אנרגיה עד סוף העשור. מאחורי המספרים מסתתרת מהפכה תפעולית וטכנולוגית: רשת חזקה יותר, גז טבעי כמנוע בסיס, מתחדשות עם אגירה בהיקפים חסרי תקדים, ותחרות שמחלחלת מהמפעלים אל הלקוח הפרטי.
במקביל לשינוי המבני, הביצוע יהיה המבחן האמיתי. הרגולטור מצהיר על תיעדוף רשת ועל מסלול חיבור מואץ לפרויקטים אסטרטגיים. נראה שהשאלה אינה אם זה יקרה, אלא כמה זמן ייקח לזה לקרות.
הכסף יושקע ברשת ובייצור
בציר הראשון, חברת החשמל מתכננת להשקיע כ-42 מיליארד שקל בתשתיות הולכה וחלוקה. זה כולל קווי 161 קילו-וולט חדשים, תחנות השנאה באזורים עמוסים, החלפת כבלים עירוניים, מערכות שליטה ובקרה וחיבורי צרכנים גדולים. הקצב כבר עלה: ב-2022 הוציאה החברה כ-3.2 מיליארד שקל על רשת, ב-2023 כ-4.1 מיליארד, וב-2024 כ-5.4 מיליארד. זה לא פותר בבת אחת את מגבלות הקיבולת, אבל זאת תאוצה משמעותית. עדיין, במרכז הארץ ובקצוות הרשת יש אתרים שבהם החיבור מתעכב, ובמקומות הללו הפרויקטים הפרטיים ממתינים.
בציר השני, הון פרטי בהיקף כ-47 מיליארד שקל אמור לממן תחנות חדשות, שדות פוטו-וולטאיים, מתקני אגירה בסוללות ומיזמים היברידיים. הרשות משרטטת יעד מרשים: הכפלת הספק האגירה פי 16 עד 2030. בד בבד, היעד המשקי למתחדשות מתקרב ל-30% מהצריכה. כדי שהיעד יתכנס, חייבים אגירה זמינה - אחרת האנרגיה הסולארית תמשיך לזרום בעיקר בצהריים, בעוד שהשיאים בפועל מגיעים בערב.
- הליוס חותמת על חוזה אגירת חשמל של 100 מיליון שקל
- אנלייט קיבלה 403 מיליון דולר למימון פרויקטים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום, מתוך כ-80.4 טרה-ואט שעה, כ-72% הגיעו מגז טבעי, כ-14% מפחם והיתרה מייצור מתחדש. זאת נקודת מפנה: היצרנים הירוקים עברו את תחנות הפחם. עד 2030 תחנות הפחם אמורות לרדת לשימושי חירום בלבד. גז טבעי נשאר עוגן הייצור הבסיסי, בעיקר לשעות שאין שמש ורוח.
נפט (גרוק)הנפט בצניחה רצופה: עודף היצע מאפיל על המתח הגיאו פוליטי
ברנט מתקרב ל-66 דולר, WTI סביב 62 דולר - המשקיעים מתמקדים בהצפה גלובלית ובחידוש הזרמות מעיראק
מחירי הנפט ממשיכים לאבד גובה במהירות, כאשר החוזים על הנפט נסוגים יום חמישי ברציפות. הגורם המרכזי מאחורי הירידה הוא ציפיות לעודף היצע משמעותי ברבעון הרביעי של השנה ובשנה הבאה, בעקבות שורה של מהלכים לייצוא מוגבר והפקה מורחבת ממדינות מפתח מחוץ לאופ"ק. למרות זאת, המצב הגיאו פוליט, הכולל קריאות לסנקציות חדשות על רוסיה, ממשיך להזכיר את הסיכונים הדו כיווניים בשוק, שיכולים להפוך את המגמה בכל רגע.
בבורסות האנרגיה, חוזי ברנט לחודש נובמבר ירדו בשבוע כ-4% לכ-66 דולר כשחוזי WTI ירדו בשיעור דומה וירדו מתחת ל-62 דולר לחבית. הירידה הזו משקפת חששות גוברים מצד משקיעים, שמתמקדים בהחלטות אופ"ק+ להגדלת ההפקה ובחידוש זרמי אספקה ממקורות חדשים. השוק נכנס למצב של זהירות יתר, כאשר נראה שעודף ההיצע נראה כבלתי נמנע. אחת הסיבות היא - עיראק.
עיראק חוזרת לזירה: צינור כורדיסטן מתעורר לתחייה
אחד הגורמים הבולטים ללחץ המכירה הוא ההתקדמות בהסכם בין עיראק לטורקיה להחזרת יצוא הנפט מכורדיסטן, לאחר השבתה שנמשכה כשנתיים וחצי עקב סכסוכי תשלומים. מקורות בתעשייה מדווחים כי ההסכם בין בגדאד, ארביל והחברות הנפטיות כבר אושר, והיצוא צפוי להתחדש כבר בשבועות הקרובים דרך צינור קירכוק-צ'יהאן. אם יתממש, מדובר בתוספת מיידית של כ-230 אלף חביות ביום לשוק הבינלאומי, מה שיחזק את התחזיות לעודף היצע.
המהלך הזה מתווסף להחלטת אופ"ק+ מוקדם יותר החודש להגדיל את ההפקה ב-2.7 מיליון חביות ביום בשנת 2025, גידול של 200 אלף חביות מעבר לתחזית הקודמת. החזרת הנפט העיראקי היא זרז משמעותי, שמגביר את הלחץ על המחירים ומאותת למשקיעים שהשוק רווי יותר ממה שנחשב. בנוסף, מדינות כמו סעודיה ואיחוד האמירויות כבר החזירו לשוק חביות שהעברתם הוקפאה, מה שמוסיף עוד כ-500 אלף חביות יומיות לזרם האספקה.
- אופ"ק+ מגדילה את הפקת הנפט בספטמבר; מה זה יעשה למחירים?
- מחירי הנפט יורדים בחדות בעקבות הגדלת התפוקה של אופ"ק+
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), מזהירה כי קצב עליית ההפקה יקדים את הצמיחה בביקוש בקצב חסר תקדים. על פי הדו"ח החודשי האחרון של הסוכנות, עודף ההיצע צפוי להגיע ל-3.3 מיליון חביות ביום עד סוף 2026, שיא היסטורי שיוביל ל"עודף שיא" כבר ברבעון הרביעי של 2025. "ההפקה העולמית תגדל ב-2.7 מיליון חביות ביום בשנה הבאה, בעיקר בזכות ארה"ב, ברזיל וגיאנה", נכתב בדו"ח ה-IEA.
