דוחות כספיים
צילום: תמר מצפי

העונש המצחיק לרואה חשבון עבריין - 5,000 שקל קנס בלבד

לרואי חשבון אסור להכין דוחות לחברה שהם מנהלי כספים בה ובטח שאסור להם להיות איתה בקשר עסקי; אבל עם עונש כזה מגוחך, כמות העבירות רק תלך ותגדל
אבישי עובדיה | (8)

העלנו כאן בחודשים האחרונים את המחדלים הגדולים בדוחות הכספיים של החברות הציבוריות. משרד רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר EY (ארנסט אנד יאנג) מוביל את הפשלות בדוחות. מדובר במשרד הגדול בארץ שמספר החברות הנסחרות שהוא מבקר עולה על זה של כל משרד אחר, אבל כמובן שהביקורת הרופפת והדוחות הלא רלבנטיים-לא אמינים, הם לא רק תחת הביקורות שלו.

הבעיות בחברות הציבוריות מאוד מטרידות כי זה פוגע בכסף של הציבור. הונאת דוחות, דוחות מזויפים או מוטים, גורמים למשקיעים ולגופים מוסדיים לקנות את מניות החברות כשבמקרים רבים בהמשך המניות נופלות - ההפסדים הם בפנסיה ובגמל ובקרנות הנאמנות שלכם. לא נעים, ולכן יש ביקורת רחבה לכאורה מצד רואי החשבון המבקר ויש גם את רשות ניירות ערך שבודקת. הביקורת הזאת לא מספקת וזה מעורר מחשבה מה קורה במקומות אחרים של ביקורת, ובמיוחד בביקורת דוחות של חברות פרטיות. שם אין משקיעים מהציבור (אולי יש משקיעים, אבל זה לא הציבור), שם הביקורת לרוב פחות הדוקה. 

שם מי שבסוף מבקר ובודק זו רשות המסים. היא "הלקוח" העיקרי של דוחות של חברות פרטיות, ואנקדוטה קצרה - בעוד שבדוחות של חברות ציבוריות הבעלים מעוניינים ברווח גדול ככל שניתן, בחברות פרטיות זה הפוך - הבעלים מעוניינים בכמה שפחות רווח כדי לשלם כמה שפחות מס. יש יוצאים מהכלל כמובן - חברות לפני הנפקה, אקזיט וכו', אבל במבט מלמעלה, המטרה של בעלי חברה פרטית ובעלי חברה ציבורית שונה לגמרי. 

תשובה לשאלה על איכות הדוחות ניתנה לנו היום. האמת היא שזו לא בדיוק תשובה לשאלה על איכות הדוחות, אלא על איכות הפיקוח על המבקרים. זה מקרה אחד שעלה, יש נוספים, אבל מהמקרה הזה ניתן להבין שמשרד המשפטים שאמון על מקצוע ומקצועיות תפקיד רואי החשבון, רדום. 

ועדת המשמעת לפי חוק רואי חשבון במשרד המשפטים התלתה את רישיונו של רואה החשבון יוסף וורחוב לתקופה של 9 חודשים וקנסה אותו בסכום של 5,000 שקל לאחר ששימש במשך שנים הן כרואה חשבון מבקר של מספר חברות העוסקות במכשור רפואי ואף שימש כסמנכ"ל של חברות אלו, ובמקביל ניהל קשרים עסקיים וכלכליים עם בעל המניות בחברה.

כן, זה עונש בהחלט מרתיע. מי שקורא את העונש ואת "פסק הדין" ונמצא במצב כזה, משקשק מפחד. הוא עוד רגע מסגיר את עצמו לוועדה ומתחנן על חייו. כן, אתם כמובן מבינים. זה מגוחך, מצחיק, פאתטי. 5,000 שקל על עבירה כל כך משמעותית, עבירה על החוק הכי חשוב בתפקיד רואי החשבון, עבירת האי תלות שנלמדת בשנה הראשונה בלימודי חשבונאות ומכוון אליה זרקור גדול. באקדמיה היא חשובה. בפרקטיקה - אין לה משמעות.

קיראו עוד ב"בארץ"

משרד המשפטים לועג למקצועיות ולמקצוע רואי החשבון. עונש של אלפי שקלים על עבירה כזו מאותת לרואי חשבון אחרים שאפשר לעבור את הגבול. הרווח האפשרי כתוצאה משילוב של שני התפקידים - רואה חשבון מבקר דוחות שהוא גם סמנכ"ל כספים הוא פי כמה וכמה מהקנס במבחן חודשי. העבריין כאן הרוויח רווחים אסורים של מאות אלפי שקלים, אולי יותר. ומקבל קנס מצחיק.

וגולת הכותרת - במשרד המשפטים מנפנפים בכך שהם שללו את רישיונו של רואה החשבון ל-9 חודשים. 9 חודשים שלמים הוא לא יוכל לעסוק במקצוע. אבל הוא במשך שנים רבות הפר את אי התלות, מה זה 9 חודשים? וחכו לשורת המחץ - הוא בפנסיה, אין להתליית הרישיון רואה חשבון שום משמעות. זה כמו להגיד לאדם מת שהוא מקבל עונש מוות. 

 

לדברי עו"ד נוי גורדון-חסון, הממונה על התביעה ביחידה לדין משמעתי בלשכה המשפטית במשרד המשפטים, שהגישה את הקובלנה לוועדת המשמעת: "מדובר במקרה מובהק של פגיעה בעיקרון אי-התלות והיעדר הפניות המחייבים את ציבור רואי החשבון. מצבים של פגיעה כה חמורה באי-התלות נמצאים בליבת העיסוק המקצועי של רואי החשבון והם עולים כדי פגיעה באמון של הרשויות בבעל המקצוע שמקבל את הרישיון מהרשות.  סברנו כי הענישה צריכה להיות התלייה בפועל של הרישיון, ואנו מברכים על החלטת ועדת המשמעת בעניין זה". מצחיק. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דוד 08/02/2023 19:06
    הגב לתגובה זו
    משפטנים מקבלים הנחת /מקולגות
  • 7.
    איש פשוט 08/02/2023 13:10
    הגב לתגובה זו
    אם הבנתי נכון - היחיד שיכול להרשות לעצמו לצחוק הוא רואה החשבון. לגבי הציבור הרחב זה נשמע לי סיפור די עצוב לגבי הציפיות מרשויות החוק.
  • 6.
    מנהל כספים 08/02/2023 11:13
    הגב לתגובה זו
    ההרגשה שמועצת רו"ח מתפקדת כמס הכנסה ב'. גובה אגרה שנתית ובזאת תם הקשר איתה עד שנה הבאה. לדעתי צריך לפרק אותה ולהעביר את הסמכויות ללשכת רו"ח.
  • 5.
    דרור 07/02/2023 19:03
    הגב לתגובה זו
    לקוח עיקרי נוסף הם הבנקים שמלווים כספים לחברות. בנוסף בחברות פרטיות יש לעיתים קובננטים שצריך לעמוד מול הבנקים וחלק מהם מושפעים מהרווח והפסד ולכן הם לא תמיד ירצו רווח נמוך. האנקדוטה נכונה לעסקים קטנים/עצמאים.
  • 4.
    אני מכיר עונשים קלים יותר (ל"ת)
    רו"ח 07/02/2023 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 07/02/2023 16:37
    הגב לתגובה זו
    רק מוכיח את הצורך הדחוף ברפורמה בבתי המשפט ובפרקליטות.
  • 2.
    המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רתמנים. (ל"ת)
    משה ב 07/02/2023 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עונש המינימום צריך להיות שלילת הרשיון שלהם (ל"ת)
    ליאור 07/02/2023 15:08
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.