דוחות כספיים
צילום: תמר מצפי

העונש המצחיק לרואה חשבון עבריין - 5,000 שקל קנס בלבד

לרואי חשבון אסור להכין דוחות לחברה שהם מנהלי כספים בה ובטח שאסור להם להיות איתה בקשר עסקי; אבל עם עונש כזה מגוחך, כמות העבירות רק תלך ותגדל
אבישי עובדיה | (8)

העלנו כאן בחודשים האחרונים את המחדלים הגדולים בדוחות הכספיים של החברות הציבוריות. משרד רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר EY (ארנסט אנד יאנג) מוביל את הפשלות בדוחות. מדובר במשרד הגדול בארץ שמספר החברות הנסחרות שהוא מבקר עולה על זה של כל משרד אחר, אבל כמובן שהביקורת הרופפת והדוחות הלא רלבנטיים-לא אמינים, הם לא רק תחת הביקורות שלו.

הבעיות בחברות הציבוריות מאוד מטרידות כי זה פוגע בכסף של הציבור. הונאת דוחות, דוחות מזויפים או מוטים, גורמים למשקיעים ולגופים מוסדיים לקנות את מניות החברות כשבמקרים רבים בהמשך המניות נופלות - ההפסדים הם בפנסיה ובגמל ובקרנות הנאמנות שלכם. לא נעים, ולכן יש ביקורת רחבה לכאורה מצד רואי החשבון המבקר ויש גם את רשות ניירות ערך שבודקת. הביקורת הזאת לא מספקת וזה מעורר מחשבה מה קורה במקומות אחרים של ביקורת, ובמיוחד בביקורת דוחות של חברות פרטיות. שם אין משקיעים מהציבור (אולי יש משקיעים, אבל זה לא הציבור), שם הביקורת לרוב פחות הדוקה. 

שם מי שבסוף מבקר ובודק זו רשות המסים. היא "הלקוח" העיקרי של דוחות של חברות פרטיות, ואנקדוטה קצרה - בעוד שבדוחות של חברות ציבוריות הבעלים מעוניינים ברווח גדול ככל שניתן, בחברות פרטיות זה הפוך - הבעלים מעוניינים בכמה שפחות רווח כדי לשלם כמה שפחות מס. יש יוצאים מהכלל כמובן - חברות לפני הנפקה, אקזיט וכו', אבל במבט מלמעלה, המטרה של בעלי חברה פרטית ובעלי חברה ציבורית שונה לגמרי. 

תשובה לשאלה על איכות הדוחות ניתנה לנו היום. האמת היא שזו לא בדיוק תשובה לשאלה על איכות הדוחות, אלא על איכות הפיקוח על המבקרים. זה מקרה אחד שעלה, יש נוספים, אבל מהמקרה הזה ניתן להבין שמשרד המשפטים שאמון על מקצוע ומקצועיות תפקיד רואי החשבון, רדום. 

ועדת המשמעת לפי חוק רואי חשבון במשרד המשפטים התלתה את רישיונו של רואה החשבון יוסף וורחוב לתקופה של 9 חודשים וקנסה אותו בסכום של 5,000 שקל לאחר ששימש במשך שנים הן כרואה חשבון מבקר של מספר חברות העוסקות במכשור רפואי ואף שימש כסמנכ"ל של חברות אלו, ובמקביל ניהל קשרים עסקיים וכלכליים עם בעל המניות בחברה.

כן, זה עונש בהחלט מרתיע. מי שקורא את העונש ואת "פסק הדין" ונמצא במצב כזה, משקשק מפחד. הוא עוד רגע מסגיר את עצמו לוועדה ומתחנן על חייו. כן, אתם כמובן מבינים. זה מגוחך, מצחיק, פאתטי. 5,000 שקל על עבירה כל כך משמעותית, עבירה על החוק הכי חשוב בתפקיד רואי החשבון, עבירת האי תלות שנלמדת בשנה הראשונה בלימודי חשבונאות ומכוון אליה זרקור גדול. באקדמיה היא חשובה. בפרקטיקה - אין לה משמעות.

קיראו עוד ב"בארץ"

משרד המשפטים לועג למקצועיות ולמקצוע רואי החשבון. עונש של אלפי שקלים על עבירה כזו מאותת לרואי חשבון אחרים שאפשר לעבור את הגבול. הרווח האפשרי כתוצאה משילוב של שני התפקידים - רואה חשבון מבקר דוחות שהוא גם סמנכ"ל כספים הוא פי כמה וכמה מהקנס במבחן חודשי. העבריין כאן הרוויח רווחים אסורים של מאות אלפי שקלים, אולי יותר. ומקבל קנס מצחיק.

וגולת הכותרת - במשרד המשפטים מנפנפים בכך שהם שללו את רישיונו של רואה החשבון ל-9 חודשים. 9 חודשים שלמים הוא לא יוכל לעסוק במקצוע. אבל הוא במשך שנים רבות הפר את אי התלות, מה זה 9 חודשים? וחכו לשורת המחץ - הוא בפנסיה, אין להתליית הרישיון רואה חשבון שום משמעות. זה כמו להגיד לאדם מת שהוא מקבל עונש מוות. 

 

לדברי עו"ד נוי גורדון-חסון, הממונה על התביעה ביחידה לדין משמעתי בלשכה המשפטית במשרד המשפטים, שהגישה את הקובלנה לוועדת המשמעת: "מדובר במקרה מובהק של פגיעה בעיקרון אי-התלות והיעדר הפניות המחייבים את ציבור רואי החשבון. מצבים של פגיעה כה חמורה באי-התלות נמצאים בליבת העיסוק המקצועי של רואי החשבון והם עולים כדי פגיעה באמון של הרשויות בבעל המקצוע שמקבל את הרישיון מהרשות.  סברנו כי הענישה צריכה להיות התלייה בפועל של הרישיון, ואנו מברכים על החלטת ועדת המשמעת בעניין זה". מצחיק. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דוד 08/02/2023 19:06
    הגב לתגובה זו
    משפטנים מקבלים הנחת /מקולגות
  • 7.
    איש פשוט 08/02/2023 13:10
    הגב לתגובה זו
    אם הבנתי נכון - היחיד שיכול להרשות לעצמו לצחוק הוא רואה החשבון. לגבי הציבור הרחב זה נשמע לי סיפור די עצוב לגבי הציפיות מרשויות החוק.
  • 6.
    מנהל כספים 08/02/2023 11:13
    הגב לתגובה זו
    ההרגשה שמועצת רו"ח מתפקדת כמס הכנסה ב'. גובה אגרה שנתית ובזאת תם הקשר איתה עד שנה הבאה. לדעתי צריך לפרק אותה ולהעביר את הסמכויות ללשכת רו"ח.
  • 5.
    דרור 07/02/2023 19:03
    הגב לתגובה זו
    לקוח עיקרי נוסף הם הבנקים שמלווים כספים לחברות. בנוסף בחברות פרטיות יש לעיתים קובננטים שצריך לעמוד מול הבנקים וחלק מהם מושפעים מהרווח והפסד ולכן הם לא תמיד ירצו רווח נמוך. האנקדוטה נכונה לעסקים קטנים/עצמאים.
  • 4.
    אני מכיר עונשים קלים יותר (ל"ת)
    רו"ח 07/02/2023 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 07/02/2023 16:37
    הגב לתגובה זו
    רק מוכיח את הצורך הדחוף ברפורמה בבתי המשפט ובפרקליטות.
  • 2.
    המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רתמנים. (ל"ת)
    משה ב 07/02/2023 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עונש המינימום צריך להיות שלילת הרשיון שלהם (ל"ת)
    ליאור 07/02/2023 15:08
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.