ביהמ"ש חייב את חברת נאש רמות בתשלום 16.5 מיליון שקל בגין עבודות פיתוח שביצע משרד הבינוי והשיכון
בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את חברת נאש רמות בע"מ בתשלום הוצאות פיתוח בסך של 16.5 מיליון שקל (בתוספת מדד תשומות הבנייה משנת 2009) בגין חלקה כבעלת מגרשים בעבודות הפיתוח שנעשו על ידי משרד הבינוי והשיכון בשכונת רמות בבאר שבע.
חברת נאש רמות, החזיקה במגרשי מקרקעין בשכונת רמות וניסתה להתחמק מתשלום למשרד הבינוי והשיכון בעבור עבודות הפיתוח שבוצעו בשכונה. עבודות הפיתוח שביצע המשרד שירתו אף את מגרשיה של נאש רמות, ולמרות זאת נאש רמות לאורך שנים ארוכות ניסתה להתחמק מתשלום עבורן.
בתחילת שנות ה-90 הקצתה מדינת ישראל לחברת שיכון ופיתוח בע"מ שישה מגרשים בשכונת רמות בבאר שבע. כאשר, על בעלי הקרקע לשלם למשרד הבינוי והשיכון בעבור עבודות הפיתוח שבוצעו באותם המגרשים. ארבעה מתוך המגרשים נמכרו על ידי שיכון פיתוח לחברת נאש רמות בע"מ, וזו האחרונה מכרה את המגרשים לחברת ארזים (ג.י.א) בע"מ. בהסכם מול החברות, לקחה על עצמה נאש רמות את האחריות בעניין הוצאות הפיתוח. זאת לאור העובדה שנאש רמות רכשה את המגרשים במחיר של קרקע ללא עבודות פיתוח, ומכרה אותם לאחר כשנה וחצי במחיר של מגרשים מפותחים הכוללים את עבודות פיתוח, והתעשרה כתוצאה מכך.
במהלך שנת 2012 הגישה מדינת ישראל תביעה כנגד חברת שיכון ופיתוח, נאש רמות וחברת ארזים בע"מ בגין עלויות פיתוח הקרקע. בית המשפט המחוזי קבע כי על נאש רמות לשלם בגין עלויות הפיתוח וכן פסק כי עליה לשלם 8.64 שקל (בתוספת הצמדות). בגין החלטה זו ערערה נאש רמות לבית משפט העליון הן על החיוב והן על גובה החיוב. בפסק דינו קבע בית המשפט העליון כי נאש רמות חייבת בתשלום הוצאות הפיתוח, והחזיר את הדיון בשאלת גובה התשלום לבית המשפט המחוזי, כאשר בית המשפט העליון הנחה אותו לערוך את החישוב בדרך אחרת. בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי תל אביב קיבל השופט (עמית) יהודה פרגו את מלוא האומדן שהגיש משרד השיכון בנוגע להוצאות הפיתוח, ופסק כי על פי שיטת החישוב החדשה על נאש רמות לשלם 16.5 מיליון שקל (בתוספת הצמדות).
- הלב הצבאי מתפנה: כך ייראה מתחם פיקוד דרום בבאר שבע
- הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסקי הדין שניתנו במסגרת הפרשה נקבע כי אין שום הצדקה לאפשר לבעל מגרש פרטי ליהנות מעבודות פיתוח שבוצעו על ידי המדינה ולהתעשר על חשבון הקופה הציבורית, בעוד שבעלי המגרשים הסמוכים נושאים בנטל הוצאות פיתוח אלה. רוב מוחלט של בעלי המגרשים רוכשים את המגרשים מרשות מקרקעי ישראל, במסגרת מכרזים ומשלמים בתמורה לזכויות במגרשים את ערך המגרש ואת עלות עבודות הפיתוח. המגרשים שבגינם הוגשו התביעות הינם של בעלים פרטיים ולא שווקו על ידי רשות מקרקעי ישראל, חברת נאש רמות ניסתה לנצל עניין זה ולהתחמק מהתשלום על חשבון הקופה הציבורית, דבר שהמדינה לא יכולה הייתה להשלים עמו.
בהחלטתו ציין ביהמ"ש כי: "כל בעל מגרש יודע שיהיה עליו לשלם הוצאות פיתוח. הוכח בפני שגם נאש ידעה זאת היטב, אך היא החליטה להתעלם מחיוב זה בתקווה שאין היא חייבת בתשלום הוצאות פיתוח אלה. מה שמבקשת עתה נאש הוא לנהוג עמה בשונה מכלל בעלי המגרשים בשכונת רמות בבאר שבע ובארץ בכלל. היא מבקשת לשלם הוצאות פיתוח בהתאם לתנאים ולנוהל מיוחד לה".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
