תחנה בדרך לליגות הגדולות: הסיבה שבגללה אוסקר גלוך עובר לאוסטריה
המכירה של אוסקר גלוך ממכבי תל אביב לאירופה הייתה רק עניין של זמן. מי שהוגדר כבר לפני מספר חודשים כשחקן בעל פוטנציאל המכירה הגבוה ביותר בכדורגל הישראלי עוזב היום לאוסטריה ומשאיר חלל עצום בהתקפה של מכבי תל אביב (גויאגון, שומע?).
גלוך הוא רק ילד בן 18, אבל סכום המכירה שלו אינו מופרך - הוא אחד הכוכבים הגדולים של הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות. המכירה לרד בול זלצבורג היא מפתיעה, לא בגלל שהוא הישראלי הראשון שעובר לשם, להפך – כבר היו כאלה לפניו. הרי משם גדלו וצמחו שחקנים כמו עומר דמארי ומונאס דאבור, שקיבל חוזה גבוה יותר בהמשך בספרד (כמעט 2 מיליון יורו לעונה) וחוזה קצת יותר גבוה בגרמניה. גלוך, שאביו התעקש כל העת שיעזוב את מכבי תל אביב, נמכר תמורת סכום גבוה מאוד – ליתר דיוק – 7 מיליון יורו. זה היה סעיף השחרור שלו בחוזה של הצהובים כחולים ולמיץ' גולדהאר לא הייתה ברירה – אלא לשחרר אותו.
ברגע האחרון, מכבי תל אביב ניסתה לשנות. היא הציעה לאוסטרים - תשאירו לנו אחוזים בכרטיס ותשלמו רק 6 מיליון יורו. האוסטרים קשוחים - כמדיניות, הם כמעט לא מבצעים עסקאות שבהן הם לא רוכשים 100% מהכרטיס. עוד בטרם החתימה והסיכום הסופי - גלוך ימריא היום בצהריים לאוסטריה עם אביו וסוכנו ויחתום אחרי שהמועדונים יעברו על טיוטת החוזה ויאשרו אותה.
כצפוי: גלוך הוא השחקן בעל השווי הגבוה ביותר בליגת העל כיום
אביו של גלוך ידע מה הוא עושה. יש לו נכס גדול מאוד ביד, אולי הצעיר המבטיח ביותר של הכדורגל הישראלי, לצד מנור סולומון, שכבר גדל בינתיים. משפחת גלוך תתעשר מההעברה הזאת. יש לה אחזקה של 30% בכרטיס וזה אומר – יותר מ-2 מיליון יורו לכיס. וזה עוד בלי לחשב, כמובן את שכרו, שינוע בין חצי מיליון יורו (שכר בסיס) למיליון יורו נטו, בהתאם להשגים. יכול להיות שהיו הצעות מפתות יותר מבחינת מועדונים, אבל זלצבורג היא גם ההצעה הכלכלית הטובה ביותר וגם קרש הקפיצה הטוב ביותר לליגות הגדולות - בגלל כמות הסקאוטים שמגלים עניין בליגה הזאת.
- הסוס השחור של היורו - מי אתם, נבחרת אוסטריה וראלף ראנגניק?
- לקראת סוף עונת הסקי: האתרים היקרים והזולים ביותר נחשפים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגלוך הוצע לשדרג חוזה כדי להישאר במכבי תל אביב, משהו כמו חצי מיליון יורו לעונה. לפני שנה, אף אחד לא הכיר אותו, אבל במכבי תל אביב נתנו לו את הבמה, האמינו בו מהתחלה והבינו - הוא פוטנציאל המכירה הטוב ביותר. בסוף, גולדהאר מסתכל גם על סעיף ההכנסות. את זהבי כבר אי אפשר למכור, אז למה לא להנות מהנתח כבר עכשיו? אם הייתם שואלים אותו, גולדהאר לא היה ממהר. היה ממתין עוד שנה אחת. אפילו ברצלונה התעניינה ברכישה בקיץ. אבל לגלוך יש את הרצונות שלו. הוא יודע לקרוא את המפה - עונה טובה בזלצבורג והמניה תעלה. גם השכר.
ההעברה הזאת מחזירה אותנו קצת יותר משלוש שנים אחורה – לעסקת סולומון. מכבי פתח תקוה קיבלה כ-6 מיליון יורו ומחזיקה בעוד 15% מהחוזה שלו. סקאוטים מאירופה מעריכים שגלוך הוא כוכב גדול יותר, משפיע יותר, שמסוגל להגיע לרמות גבוהות יותר. סולומון כבר שם. הוא משחק באנגליה ומרשים את אוהדי פולהאם. היכן היעד הסופי של גלוך ייעצר? אולי בגרמניה, בספרד או באנגליה - מה שבטוח, הוא שאוסטריה היא רק תחנת מעבר בדרך לשם. אם ימשיך בדרך הזאת, התחנה הבאה עשויה להיות עוד תחנת מעבר.
- 4.אבי 26/01/2023 21:57הגב לתגובה זויופי של כתבה אהבתי
- 3.חבל מאוד שעזב אותנו יהיה קשה לקחת אליפות בלעדיו (ל"ת)אוהד מכבי תא 25/01/2023 12:51הגב לתגובה זו
- דניאל כהן 26/01/2023 21:57הגב לתגובה זומה אתה חושב שאכפת לו לקחת אליפות בארץ? ואם עכשיו הוא היה נפצע? הוא לא היה יכול להגשים לעצמו חלום בחלון הנוכחי
- 2.האוסטרי 25/01/2023 12:15הגב לתגובה זוהוא שחקן ברמת על
- 1.גלוכי 25/01/2023 12:14הגב לתגובה זווואו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
