שמות: מה הייתה התחבולה של פרעה, שממשיכה עד היום להפיל חברות ענק?
בשנת 1871 הוקמה חברה קטנה בפינלנד. היא התחילה בתעשיית העץ ומשם החלה להתרחב לתחומים נוספים, כמו תעשיית הגומי, כבלים של חשמל, ייצור חשמל ועוד, ולבסוף גם לענף האלקטרוניקה. המהלך המנצח הגיע בשנות ה-80, אז קנתה חברת נוקיה את מובירה, חברת טלפונים ניידים שיצרה את רשת הסלולרית הבינלאומית הראשונה והשיקה את טלפון הרכב הראשון של נוקיה. לאט לאט השתלטה על ענף הסלולרי ונפטרה אט אט משאר הענפים והתרכזה רק בתחום הצומח בשנת 2007 הגיע שווי השוק של החברה ל-110 מיליארד אירו לאחר שהשתלטה כמעט לחלוטין על שוק הסלולרי הצומח. חמש שנים בלבד אחר כך השווי עמד על 6.3 מיליארד אירו בלבד. מה קרה בינתיים? האיפון קרה והפך את עולם הסלולרי על פניו. עד היום האיפון הוא אולי המוצר היחיד המכניס ביותר בעולם, אבל חברות אחרות כמו סמסונג או גוגל ידעו ליצור תחרות לאיפון. נוקיה לעומת זאת שקעה, (אם כי לאחרונה שבה להתאושש ומצאה את עצמה מחדש בתחום רשתות סלולריות ותחומים נוספים).
סיפור דומה קרה לבלוקבסטר. משווי של מיליארדים ושליטה מוחלטת בשוק השכרת סרטי הוידאו בעולם כולו, נמחקה החברה לגמרי ולבסוף פשטה את הרגל. מה שקרה לבלוקבסטר היה נטפליקס, ושאר שירותי הזרמת הוידאו. אותו סיפור חזר גם במקרה של גיימסטופ, רשת חנויות למכירת משחקי וידאו שנמחקה לאחר שהשוק עבר להיות אונליין לחלוטין ולבסוף מצאה עצמה כמניית "מם". זהו בעצם סיפורם של חברות רבות שלא ידעו לבצע את שינוי הכיוון הנחוץ להישרדותם ושקעו להם באיטיות אל האבדון הבלתי נמנע. כל מקרה הוא כמובן שונה, ומורכב מגורמים רבים ושונים שהביאו לסוף העגום. המשותף הוא חוסר היכולת להשתנות ולהתאים לשוק שביצע שינוי כיוון חד. אין תשובה אחת לשאלה איך להתמודד עם שינויים כאלה, וכל מקרה דורש תשובה משלו. אולם ישנו לפחות אלמנט אחד משותף שחיוני ביכולת ליצור שינוי מהותי, ושמוזכר גם בפרשת השבוע.
השבוע אנו פותחים חומש חדש, חומש שמות. ההבדל המהותי בין החומש הקודם, בראשית, לזה הנוכחי הוא המעבר מעיסוק באנשים יחידים או מקסימום משפחה לעיסוק בעם שלם. העם הזה, הופך בדרכים נכלוליות לעם של עבדים המשועבד לאימפריה של אותו הזמן, מלכות מצרים, מעונה ונרדף. לאחר שנות דור מופיע הגואל בשליחות הבורא להושיע את העם מסבלו ולהוציאו מעבדות לחרות. משה נשלח אל פרעה ובפיו הדרישה "שלח את עמי". פרעה מסרב כצפוי ושולח את משה ואהרון מעל פניו. אולם הוא לא מסתפק בכך, אלא מוסיף גזירה חדשה:
"ויאמר אלהם מלך מצרים: למה משה ואהרון תפריעו את העם ממעשיו? לכו לסבלותיכם... ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר: לא תאספון לתת תבל לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם, הם ילכו וקששו להם תבן. ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו, כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו".
- אנבידיה קופצת ב-5% ומתקרבת לשווי של 5 טריליון דולר
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרעה בטוח שהדרישות לחרות נובעות מעצלות ולכן הוא מקשה את העבודה תוך כדי דרישה לעמוד באותה מכסה שנדרשה קודם לכן. פרעה מוסיף משפט נוסף שמסביר את הרציונל שמאחורי הדרישה החדשה: "תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר". כלומר נכביד עליהם את העבודה כדי שלא ישתעשעו במחשבות על חירות. על ההיגיון הזה של פרעה היה מקום לשאול: אם כשלא כל כך קשה זועקים בני ישראל ומשוועים לחופש, אם תכביד עליהם יותר הם לא ירצו חופש אף יותר? הרי מה שהביא את הדרישה לשחרור היה עבודת הפרך והעינוי בו היו נתונים בני ישראל: "ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויעזקו, ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה", אז עוד עינוי ועוד קושי יגרום להם לרצות פחות להשתחרר?
את ההיגיון של פרעה בהכבדת העבודה הסביר במאה ה-18 הרב משה חיים לוצאטו בספר המוסר שחיבר "מסילת ישרים". בספר עוסק הרב לוצאטו במסילה בה על האדם ללכת כדי להתעלות במעלות הקדושה. המסילה מורכבת ממידות שונות שצריכות להדריך את האדם בכל מעשיו – זהירות מפני הרע, זריזות לקיים את הטוב ועוד מידות טובות זו למעלה מזו. כך מבאר הרמח"ל את מידת הזהירות:
"הנה עניין הזהירות הוא שיהיה האדם נזהר במעשיו ובענייניו, כלומר מתבונן ומפקח על מעשיו ודרכיו, הטובים הם אם לא, לבלתי יעזוב נפשו לסכנת האבדון חס ושלום, ולא ילך במהלך הרגלו כעיוור באפלה".
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
הרמח"ל ממשיך ומסביר: "ואולם הנה זאת באמת אחת מתחבולות היצר הרע ועורמתו". יצר הרע אינו איזה שד מסתורי ומרושע שמנסה להסית את האדם לרע, אלא הוא חלק טבעי מנפשו ואופיו של האדם, החלק המביא את האדם לבצע שגיאות מסיבות שונות. מהי, אם כן עצת היצר הרע במקרה זה? כלומר, מה גורם לנו לשגות ולבחור ברע?
אדם ששקוע בענייניו ולא עוצר לחשוב על דרכיו, ממשיך בהרגליו, בעבודה השוחקת והיומיומית, במטלות הבית, בארוחה הבאה ובמשימה הבאה, עלול לא לשים לב לכך שהוא לא בכיוון, שהוןא לא מממש את הפוטנציאל שלו, שאולי מה שמתאים לעבר לא מתאים יותר כעת. החיים סוחפים, ממלאים, ולא מניחים זמן לחשבון נפש.
ממשיך הרמח"ל ומביא דוגמה לכך מהפסוקים שראינו קודם לכן:
כן היא עצת היצר הרע ממש על בני האדם.
הראציונל שעמד בבסיס ההחלטה של פרעה היה שאנשים ששקועים בשגרה, בטרחת היום יום, אין להם פניות נפשית לפתח רעיונות על חירות וחופש. אם פשוט מרוכזים במשימה הבאה אין זמן לעצור ולהתבונן.
העיקרון הזה נכון להרבה מאד דברים אחרים, ולא רק להיבט המוסרי של הבחירה בין טוב לרע. חוסר היכולת לעצור להתבונן ולעשות חשבון נופש גורם לנו להיות "שבויים בקונספציה", להידבק בדעות ובתובנות ישנות וחוסר יכולת להתגמש ולהתאים לסביבה החדשה. גם לאחר שהלכנו דרך ארוכה בשביל השגוי לא נשים לב לכך אם לא נעצור להתבונן ולהבין איפה אנחנו ומה מטרתנו, והאם השביל הזה מוביל למטרה הזו.
לעיתים זה קורה גם בהשקעות. המשקיע "מתאהב" בחברה, וממשיך לדבוק בה גם אחרי שהיא כבר השתנתה ולא עונה על הקריטריונים שבנה לעצמו בתיזת ההשקעה שבנה. הוא פשוט ממשיך איתה, היא שם בתיק, ושגרת היום יום לא מובילה אותו להתבוננות מחדש כדי לבחון האם עדיין היא צריכה להיות שם. נהוג לומר שוורןם באפט ממליץ להשקיע "לנצח" באותה חברה, אך גם באפט יצא מהשקעות לא מוצלחות או כאשר הגיע למסקנה שתיזת ההשקעה השתנתה. הרעיון הוא להשקיע באותה חברה לנצח, כל עוד היא עונה על הקריטריונים שהביאו להשקעה בה מלכתחילה.
כך גם קורה לחברות כמו נוקיה או בלוקבסטר. בשתי החברות מן הסתם כל יום קמו אנשים חרוצים ומסורים והלכו לעבודה והשקיעו את כל מרצם... כדי לעשות בדיוק את מה שעשו אתמול. כך גם מנהלי החברה ומובילי דרכה המשיכו באותה דרך למרות שהעולם עבר כבר לעבוד בתצורה אחרת לגמרי. כך ההרגל והשקיעה ברוטינה, במוכר, ובידוע לא איפשר להם לשים לב שהספינה נטתה מהנתיב עד שההתנגשות הבלתי נמנעת בקרחון הגיעה.
המסקנה של הרמח"ל בספר מסילת ישרים היא ש-"כלל הדבר: יהיה האדם מעיין על מעשיו כולם, ומפקח על כל דרכיו, שלא להניח לעצמו הרגל רע ומידה רעה, כל שכן עבירה ופשע", ונוסיף אנחנו: לא רק בתחום המוסר, אלא גם בעבודה, בהשקעות, ביחסים עם האנשים שמסביבנו – התבוננות, חשבון נפש, עיון במעשים ופיקוח על הדרכים הכרחיים שלא ללכת אחר ההרגל כעיוור באפילה.
- 9.חי 18/01/2023 13:58הגב לתגובה זוהמשך בפרשנותך המחכימה
- 8.מצויין..נכון גם להצבעה בקלפי (ל"ת)מירה 13/01/2023 18:47הגב לתגובה זו
- 7.אהבתי (ל"ת)צפונית 13/01/2023 12:53הגב לתגובה זו
- 6.אמיר 13/01/2023 10:44הגב לתגובה זושנעבוד קשה ולא נשים לב עד כמה המצב שלנו גרוע ביחס לעולם ושאנחנו לא מתקדמים לשום מקום. זה מה שהם עושים מכבידים על מעמד הביניים ורק דואגים לעשירים. זאת גם המטרה של מס הגודש ועוד מיסים חדשים שהם ממצאים!
- 5.יצחק 13/01/2023 10:07הגב לתגובה זונהניתי מאד מהכתבה גם ר חיים שמואלביץ כותב בספרה על נחפשה דרכינו ונחקורה אבל ההקשרים שלך הם יפים נהניתי
- 4.כמו תמיד מדהים (ל"ת)איש חכם 13/01/2023 09:33הגב לתגובה זו
- 3.סוף סוף כתבה/הרצאה מעניינת (ל"ת)רוברט 13/01/2023 09:29הגב לתגובה זו
- 2.מעניין ומחכים (ל"ת)nuyh 13/01/2023 08:32הגב לתגובה זו
- 1.יפה! (ל"ת)שחם 13/01/2023 07:48הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
