בניה דירה נדלן
צילום: freeimages

מחפשים עבודה? זינוק של 35% בביקוש לעובדים מקצועיים (ללא תואר)

מספר המשרות הפנויות בתחומי התעשייה, בינוי, כמו בנאים, רצפים, עובדי בניה, בעלי מלאכה ונהגים - מזנק. האם זה ישפיע גם על השכר?
נתנאל אריאל |

ישראל היא אחת המדינות שיש בה הכי הרבה אקדמאיים. מסיימים פה יותר מאשר ברוב העולם, אבל האם זה עוזר לשכר? לא ממש. כלומר, לפעמים עודף תארים אקדמאים הוא לא הפתרון. באופן כללי זה טוב שיהיה לאדם תואר אקדמי, לפעמים זו אפילו דרישה של מקום העבודה (בעיקר במגזר הציבורי) אבל האם באמת עצם זה שיש תואר באמת עוזר לשכר? מחקרים מראים שאיפשהו בין התואר הראשון לשני שכבר לא. כלומר עדיף תואר על כלום אבל זה לא אומר שצריך ללמוד עוד ועוד תארים.

בכל מקרה, מה שמשפיע (לפחות בתיאוריה) על השכר הוא לא רק התואר אלא היכולות של האדם ובעיקר - החוסרים בשוק. כך למשל, בתחום ההייטק מתקבלים היום לעבודה 'ילדים' ללא תואר אקדמי, פשוט כי הם כבר צברו קילומטראז' של ניסיון, ואילו התואר לא בהכרח הכין אותם לשוק העבודה.

מה זה אומר? שגם אם אין לכם תואר אקדמי זה לא אומר שאי אפשר לקבל שכר, ואפילו שכר טוב. כך, בשנה האחרונה זינק ב-35% הביקוש ל"עובדים מקצועיים" - שזה שם יפה לעובדים שהם ללא תואר אקדמי. הביקוש הוא לאו דווקא בתחומי מלצרות או מלונאות, שנחשבים לעבודה מועדפת בניסיון להביא לשם צעירים, אלא גם תחומים מקצועיים יותר, כאלה שניתן ללמוד אותם בצורה מקצועית ללא תואר - כמו עבודות בתחום הבניה, בנאים, רצפים, טייחים, בעלי מלאכה בתחומי האלקטרוניקה, נהגים, סתתים, חותכים, מנסרים ומגלפים באבן, יוצקי בטון, עובדים בגימור בטון, עובדי שלד בתחום הבנייה ועוד.

על פי הלמ"ס, הביקוש לעובדים אלה קפץ ל-30.8 אלף עובדים בשליש השלישי של 2022, לעומת 22.9 אלף בשליש הראשון, כאשר מנגד - היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-1.4. כלומר פחות עובדים על כל משרה מבוקשת - מה שאמור להעלות גם את השכר בתחום.

במקביל, גם הביקוש לעובדים בתחומי המכירות והשירותים (מלצרים, עובדי מכירות, מטפלים אישיים, עובדים בשירותי אבטחה) עלה ל-48.3 אלף לעומת 43 אלף ברבעון הראשון, עליה של 12%.

קיראו עוד ב"בארץ"

מנגד, דווקא הביקוש להנדסאים, טכנאים, סוכנים ועוד - נמצא בירידה, מאז הרבעון השני של השנה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.