אושר: תוכניות להכשרת האוכלוסייה הערבית בהייטק ב-21.6 מיליון שקל
הנתונים בתחום התעסוקה בהיי-טק מלמדים כי על אף מגמות חיובית שחלו בשנים האחרונות, הרי ששיעור התעסוקה בהיי-טק בקרב החברה הערבית עדיין נמוך – ולראייה רק כ-2% מהגברים הערבים ו-1% מהנשים הערביות מועסקים בהיי-טק, בהשוואה לשיעורים של כ-12% ו-8% בהיי-טק בקרב גברים יהודים לא-חרדים ונשים יהודיות לא חרדיות, בהתאמה. זאת, אל מול יעדי התעסוקה של הממשלה בתחום שילוב החברה הערבית בתעסוקה איכותית ואל מול יעדי הממשלה בתחום המענה למחסור בכוח-אדם מיומן בענף ההיי-טק כפי שנקבעו בהחלטות ממשלה.
לפיכך רשות החדשנות וזרוע העבודה מודיעות כי יממנו תוכניות להכשרה והשמה בתקצוב כולל (ממשלתי ופרטי) של 21.6 מיליון שקל. שני הגופים, השיקו קול קורא ייעודי בסוף אוגוסט 2022 בתקצוב משותף בהתבסס על מסלול קרן ההון אנושי, במטרה להעלות את אחוז הערבים המועסקים בתעשיית ההייטק הישראלית.
בהתאם להיענות הנרחבת לקול הקורא הייעודי הוגשו 28 תוכניות, מתוכן נבחרו 12 תוכניות שיקבלו מענק ממשלתי מצטבר של 12 מיליון שקל עבור הכשרה והשמה של 2,239 אנשים מהאוכלוסייה הערבית.
מעל 50% מהתוכניות יכשירו לתפקידי פיתוח מתקדמים, תוך דגש על הכשרה עיונית ומעשית OJT בשילוב של מיומנות רכות להרחבת סט הכישורים של המועמדים/ות והגדלת סיכוייהם לקבלת תפקיד איכותי בהייטק.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "מדינת ישראל רואה בתעשיית ההייטק קטר הצמיחה של המשק הישראלי המשלב את כלל המגזרים והאוכלוסיות בחברה הישראלית. אף שאחוז של הערבים המועסקים בשוק ההייטק עדיין נמוך מהממוצע הארצי, בשנים האחרונות אנו רואים מגמה חיובית של השתלבות גוברת של החברה הערבית בענף ההייטק ועלייה משמעותית במספר הסטודנטים הערבים הלומדים במקצועות ההייטק באקדמיה . מטרתנו הינה להגדיל את היקף המועסקים הערבים בהייטק וליצור שינוי משמעותי, כלכלי, חברתי ואזורי כחלק מחיזוק וגיוון בהייטק הישראלי. שילוב מהיר ונכון של בוגרי תכניות אלה יהווה אחד הנדבכים המשמעותיים לצמצום המחסור בכוח אדם טכנולוגי בהייטק בהסתכלות רחבה וארוכת טווח".
תאיר איפרגן, מנכ"לית זרוע העבודה: "האוכלוסייה הערבית בישראל מהווה כ-20% מכוח העבודה במשק אולם ייצוגם בהייטק עומד על אחוזים בודדים. זרוע העבודה פועלת לשילובם בתעסוקה בכלל המשק כנגזרת מיעדי התעסוקה לשנת 2030 ובמסגרת זו לשילובם בהייטק במגוון דרכי פעולה ותכניות שונות. בשנת 2022 הועסק מעל 10 אלף עובדים מהחברה הערבית בענף ההיי-טק ומתוכם כמחצית בתפקידים שאינם טכנולוגים. ממצאי מחקר 'משתלבים אבל לאט: מגמות גיוון בהייט-טק' אשר פורסם זה עתה מטעם זרוע העבודה מצביעים על פוטנציאל תעסוקה של אלפי בוגרים מהחברה הערבית במקצועות ה-STEM, וכן מתחומים נוספים שאינם מועסקים כיום בהייטק, בהשוואה למקביליהם היהודים. התכניות שזכו בקול קורא משותף ופורץ דרך זה הינן נדבך חשוב להגעה לקהלי יעד חדשים שיועסקו בתפקידים מגוונים בהייטק ולהעלאת רמת המיומנויות והפריון של ההון האנושי באמצעות הכשרה המקצועית אפקטיבית ומגוון תכניות חדשניות".
- 1.בן כפיר הxמור 27/12/2022 15:27הגב לתגובה זוחי בסרט ... ההייטק הישראלי לא ישאר במדינה גזענית כזו
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
