מי רוצה בורקס פינוקים בפוקס?
הכניסה של פוקס לתחום המזון בישראל היא ניסיון חדש ומסקרן, שעשוי לחולל שינוי משמעותי בקבוצה של הראל ויזל. זה לא יקרה מחר בבוקר, זה תהליך של כמה שנים, אבל זו אמירה - הראל ויזל לא נכנס לשוק המסעדנות-מזון בשביל טעמיה, הוא נכנס בשביל להיות שחקן מוביל.
פוקס ששווה בבורסה כ-4.6 מיליארד שקל, הכניסה לקבוצה שלה עד היום מגוון של חנויות, אבל התמקדה בשוק הלבוש וההנעלה עם קריצות לתחומים משלימים - שילב, ללין ועוד. כעת היא קופצת לתחום אחר לגמרי עם חוקי משחק שונים לחלוטין. בגלל זה היא הביאה שותף מנוסה בתפעול ויחד עם הכוח שלה - בעולם מול הרשתות והיכולת לקבל זכיינות טובה ובארץ מול הקניונים שלא יוכלו להגיד לה לא לכניסה של הרשת מזון החדשה, היא הולכת להיות משמעותית.
כמה כוח יש לה? היא ממש לא רק פוקס. אם הלכתם בקניון, דילגתם על פוקס הום ונכנסתם למנגו, ללין, אמריקן איגל, בילבונג, יאנגה, טרמינל איקס, פוט לוקר, אריה, קוויקסילבר ועוד כמה חנויות - תרמתם עוד כמה שקלים לקופה.
האם היא מסוגלת לנגוס ביס בנתח השוק של ארומה? האם לנדוור, ארקפה וקפה קפה הולכות לספוג מכה? לא כל כך מהר, אבל הן צריכות כמובן לקחת את הכניסה של פוקס לתחום בחשבון. פוקס הצהירה על הצעד הראשון - זכיינות ופריסה של Pret A Manger. זו פריסה מדודה, בסה"כ 40 סניפים ב-10 שנים. לא ביג דיל. לא מאיים. אבל, זה רק צעד ראשון, הראל ויזל לא יסתפק ברשת אחת.
Pret A Manger היא רשת בתי קפה בקונספט קצת אחר. הם לא יקראו לכם במיקרופון כשתזמינו קפה לאטה או יתנו לכם להמתין בתור הארוך לקופה עד שהקופאית תוציא את המאפים מהתנור. היא רוצה להנגיש לקהל הישראלי משהו שהם מאוד אוהבים לשנוא: חוסר סבלנות. הסניפים שלהם יאפשרו לכם לשבת, אבל תוכלו לקחת כריך טרי מהמקרר, לשלם וללכת, או לחמם מאפה. אה, וללכת.
השותפות הזאת בין פוקס לירזין סלע מעניינת. הראשונה תוביל את התחום הקמעונאי ותכניס אותה לקניונים, השניה ממוקצעת כבר בתחום המזון. פוקס תקבל שליטה של 75 אחוז בשותפות הזאת ובצדק. אצלה הכוח האמיתי.
ואם כבר דיברנו על רווחים - בואו נדבר על המספרים שלה, שמעניקים לה את הכוח שהיא מקבלת במרכזים המסחריים ובקניונים. הנה כך, השנה היא סיימה את הרבעון השני שלה עם הכנסות שיא - 1.2 מיליארד שקל (עליה של מעל 20% לעומת הרבעון המקביל), עם רווח נקי של 128 מיליון וירידה של 7.5% ברווח התפעולי, לכמעט 160 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה, שחלקה לוותה בהגבלות קורונה, הרשת רשמה רווח נקי של 364 מיליון שקל.
אבל עזבו רגע מספרים מהדוחות, בואו נדבר על הסניפים. ויזל מגדיל גם כוח וממשיך לפתוח עוד ועוד כאלה. 368 סניפים, מהם 95 סניפים של פוקס יש לו כבר מארבעת המותגים הגדולים שלו בלבד - 24 יותר מאשר לפני שנה. מה עם עוד 133 סניפי ללין, 142 סניפי חנויות ספורט שמהם יותר מחצית מבית פוט לוקר? ומה עם 75 סניפי שילב ו-199 חנויות שאינן חלק מהדוח שלו? אם זה לא מספיק, ויזל חתם לאחרונה עם רשת משקפי שמש על כניסה לישראל. כדי לקנח, הוא גמר בקפה.
מבחינת ויזל ושות' - הפוטנציאל הוא גדול מאוד. הם לא יספרו לכם שהם מתכוונים להילחם על פיסת עוגה עם ארומה. אבל עושה רושם שהשותפות הזאת היא צעד באמת משמעותי בקבוצה. אחרת הם לא היו מתגאים בשותפות הזאת, בתרבות החדשה שפוקס מנסה להרגיל אתכם אליה - בורקס פינוקים בגרסת הטייק אווי. הם יהיו בכל מקום: הכח הכלכלי של ויזל בקניונים יוביל את הקפה לשם, אבל הם יהיו גם ברכבת, באוניברסיטאות וברחוב. ושאלה לא פחות חשובה: מה יקרה אם מחר ויזל יפנה למנהל הקניון ויבקש לסלק רשת מתחרה שעומדת לסיים חוזה? איך בכלל אפשר לומר לו לא? אין כיום כמעט אף מותג שיכול להתהדר בבקשה כזו ולהישאר בחיים.
והנה סוד קטן שהם לא סיפרו לכם בהודעה הזאת: רשת הקפה הזאת הולכת להיכנס כנראה גם לכרטיס האשראי של הקבוצה. בפעם הראשונה ברשת, תוכלו לקבל חולצה בעשרה אחוז הנחה ואז ללכת לקפה ממול ולצבור כריך עשירי במתנה.
אם תשאלו את סלע-ויזל, הם כבר סימנו מזמן מטרה. לפתוח 40 בתי קפה בעשור. אבל אם אתם שואלים אותנו, דריסת הרגל צריכה להיות מהירה. מהירה מאוד. הם חייבים להיכנס במלוא העוצמה בשנה הראשונה. לפתוח 10 סניפים לפחות (לפי החוזה בין הצדדים, כל סניף יהיה פתוח למשך 10 שנים לפחות), להרגיש את הדופק ולהמשיך בכל הכוח. אחרת, ההתעלמות של הישראלים תהיה מובנית מאליה. כאן אוהבים רשתות ענק, כאן הולכים אחרי העדר.
- 5.משקיע פוקס 27/12/2022 19:10הגב לתגובה זושירדה כבר 50% מהשיא שלה :/ ואגב שכחתם לציין גם את רשת ג'מבו
- יורדת כי השוק יורד ושהוא יעלה היא תפציץ למעלה (ל"ת)עמית 28/12/2022 09:06הגב לתגובה זו
- 4.מיה 27/12/2022 13:05הגב לתגובה זוכל כך הרבה חנויות במקום אחד כמו הפלאפל של האחים שנפתח אחד מול השני
- 3.פוקס רק בתחילת הדרך,שיהיה בהצלחה (ל"ת)תמיר 27/12/2022 10:57הגב לתגובה זו
- 2.הראל דיזל 27/12/2022 10:39הגב לתגובה זוהייתי בפוקס השבוע אחרי 70 אחוז הנחה קניתי חולצה ב-80 שקל. למה מה קרה? כמה כבר עולה טי שירט?
- 1.מדהים הוא פשוט שולח על שליש מדינה (ל"ת)הראל 27/12/2022 10:38הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
