חברת סטריקס רחפנים הקימה מפעל בארה"ב ללקוחות בתחום המסחרי והבטחוני
חברת סטריקס רחפנים, שפיתחה שדה תעופה אוטונומי לרחפנים, השלימה את הקמתו של מפעל הייצור של החברה בעיר דייטון שבמדינת אוהיו בארה"ב והחלה לייצר מערכות נחיתה וטעינה ומערכות חכמות לקליטת משלוחים של החברה בארה"ב. החברה צופה כי כושר הייצור של המפעל יגיע למאות מערכות בשנים הקרובות. עוד מדווחת החברה כי המפעל הוקם במטרה לתת פתרון לאספקת מערכות ללקוחות אמריקאים בשנתיים הקרובות. מדובר במערכות הן לשימוש אזרחי כגון משלוחים מסחריים והן לשימוש ביטחוני כגון הגנה על גבולות ומתקנים רגישים. בנוסף, צפויה החברה לספק מערכות למערכת הביטחון הישראלית שימומנו מתקציב הסיוע האמריקאי, זאת לאחר השלמת תהליכי האישור הנדרשים.
סטריקס הינה חברת פרוטפוליו בבעלות שותפות יוניקורן יוניקורן טכ יהש 1.57% טכנולוגיות המשקיעה בחברות טכנולוגיה. בתחילת השנה ביצעה יוניקורן טכנולוגיות השקעה נוספת בחברת סטריקס רחפנים במסגרת סבב גיוס בהיקף של עד 2.5 מיליון דולר לפי שווה של 22.5 מיליון דולר, לפני הכסף. יוניקורן טכנולוגיות השקיעה כ-560 אלף דולר שלאחריה השותפות מחזיקה בחברה כ-18% מהון המניות של סטריקס. עד היום השקיעה יוניקורן טכנולוגיות בחברת סטריקס כ-1.6 מיליון דולר.
השנה החלה החברה בפיילוט עם חברת לוגיסטיקה שעובדת עם בתי חולים, במטרה שהמערכת של סטריקס תקצר את זמני המשלוחים של תרופות מצילות חיים. בין לקוחותיה הפוטנציאלים של החברה ניתן למצוא את התעשיות הביטחוניות, האזרחיות, חברות משלוחים ולוגיסטיקה, חברות אבטחת מתקנים, מפעלים, ממשלות וצבאות ועוד.
עמית גרין, מנכ"ל יוניקורן טכנולוגיות: "המהלך של סטריקס מהוות הצפת ערך נוספת להשקעה שלנו בחברה. סטריקס מהווה דוגמא לזיהוי מדויק של חברה לפני פריצת דרך, השקעה בחברה ובצוות איכותי ומעבר מסחור טכנולוגיה בהיקף גדול. ההשקעה הראשונית שלנו היתה לפי שווי של 3 מיליון דולר ותוך כשנה החברה גייסה לפי שווי של כ- 25 מיליון דולר. סטריקס שכבר היום פועלת עם לקוחות בארה"ב ובישראל, בין אם לקוחות מהמגזר הביטחוני ובין עם לקוחות מהמגזר האזרחי צפויה להמשיך להשביח ולייצר ערך לבעלי המניות של יוניקורן".
- סייארה הישראלית מגייסת לפי שווי של 9 מיליארד דולר
- Coralogix מגייסת 110 מיליון דולר ומצטרפת למועדון היוניקורן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניב אהרוני, מנכ"ל סטריקס: "הקמת המפעל החדש לייצור סדרתי בעיר מרכזית בארה"ב נועד לתת מענה לביקוש למגוון רחב של פתרונות ומשימות חיוניות הנדרשות באמצעות רחפנים שיכולים לפעול 24/7 בטריטוריה זו. שוק המשלוחים בארה"ב הינו בעל פוטנציאל גדול וכבר השנה התחלנו במכירות ללקוחות אמריקאים בתחום המסחרי ובמקביל אנו מספקים מענה למשימות חיוניות גם ללקוחות בתחום הביטחוני. המפעל בארה״ב מספק לנו יתרון משמעותי כיוון שמאפשר לנו מכירה לגופים ביטחוניים באמצעות חברה אמריקאית מקומית כשבנוסף יש לנו אפשרות לממן את הפעילות בין היתר באמצעות מענקי הסיוע של ארה"ב לישראל".
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
