אוטובוס אגד
צילום: ביזפורטל

"שכחו את העובדים הותיקים": גמלאי אגד תובעים למעלה מ-4 מיליארד שקל

הסיבה: התובעים, כ-1,000 במספר, מבקשים שנכסי חברת אגד יחולקו לחברים שנמנו במועד הפיכתה לחברה בע"מ, בדרך של הקצאת מניות. הטענה: אגד חילקה את נכסיה רק לחברים החדשים. וגם: חוות הדעת של פרופ' אשר בלס בפנים
איציק יצחקי | (18)
נושאים בכתבה אגד

גמלאי חברת אגד תובעים את החברה בלמעלה מ-4 מיליארד שקל, כך עולה מתוך תביעה ייצוגית שהוגשה על ידם. הסיבה: התובעים מבקשים שנכסי חברת אגד יחולקו לחברים שנמנו במועד הפיכתה לחברה בע"מ, בדרך של הקצאת מניות. התובעים מבקשים כי הנכסים יחולקו בין כלל חברי האגודה משנת 1989, אשר מיסדו והפעילו אותה, תוך ויתורים ניכרים בשכרם וזכויותיהם ולא רק לחברי האגודה שהיו במועד הפיכתה לחברה. התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד יוסי בנקל, אמיר פרנקל ואסתר נולדמן, הוגשה על ידי כ-1,000 גמלאים, שבמשך עשרות שנים "מימנו מכיסם את שרידותה וקיומה של האגודה", כך לשון התביעה, ותובעים עבור כל אחד 4.145 מיליון ש"ח. בכתב התביעה טוענים התובעים כי היא הוגשה בגין העילות הבאות: קיפוח בעלי המניות ועוד הפרות לכאורה מתוך פקודת הנזיקין וחובת הנאמנות. ביתצ המשפט מתבקש בתביעה   להקצות לכל אחד מחברי הקבוצה 100 מניות אגד ולחייב את החברה לפדות אותן או לשקול לחלופין פיצוי כספי של 4.145 מיליון שקל לכל תובע. למעשה, הגמלאים של אגד טוענים כי אגד פגעה בזכויות שלהם, לאחר שפרשו ממנה לפני המועד הקובע וחילקה את רכושה העצום, בדרך של הקצאת מניות, אך ורק למי שהיה חבר באותו מועד. הם טוענים כי בהתאם להסכם של אגד עם המדינה להפיכתה לחברה, הם נאלצו לוותר על חלקים משכרם, זכויות סוציאליות ונלוות לשכר, וכך גם את הקצבה החודשית - ולאחר מכן בחרה לחלק את המניות למי שהיה חבר בעת חלוקת המניות תוך גזילת כספם. הם טוענים כי החברים החדשים שקיבלו מניות, לא דאגו לאגד כפי שהם, החברים הוותיקים, תרמו בעבר. "כך הפרה האגודה את חובת הנאמנות לאלה שפרשו", נכתב בכתב התביעה. כתב פרופ' אשר בלס בחוות דעת שפרסם בעניין הזה. "אני נותן חוות דעתי זו במקום עדות בבית המשפט", כתב הד"ר לכלכלה, שציין כי שווי הון המניות בתקופה עומד על כ-5.3 מיליארד שקל לפחות שהם כ-4.154 מיליון שקל לחבר פעיל". פרופ' בלס מנה מספר שיטות להערכת שוויה של הון המניות שמניותיה אינן סחירות בבורסה. "במקרים מסוימים, שיטת היוון תזרים המזומנים עשויה להתאים", כתב. "הרציונאל העומד בבסיס שיטה זו הוא, כי שוויין של מניות של חברה נגזר מיכולתה להפיק מזומנים שיעמדו לרשות בעלי המניות, כאשר זרמי המזומנים העתידיים מהוונים לערך נוכחי במחיר ההון המתאים. במקרה הזה אין למבקשים ולב"כ גישה לנתונים אלו. אפשרות שנייה, שיטת השווי הנכסי, מתבססת על ערך נכסי החברה בניכוי ההתחייבויות. גם כאן אין בידינו נתונים ברמה הנדרשת". "השיטה העדיפה, אפוא, במקרה שלפנינו היא להתבסס על העסקה שהתבצעה בפועל בשנת 2022 בין קיסטון לאגד, בין קונה מרצון למוכר מרצון. כל אחד מבעלי המניות מכר 60 אחוזים מאחזקותיו, קרי 60 מניות מתוך 100. בסך הכול קיסטון (חברה ציבורית המשקיעה בפרויקטי תשתית ואשר נסחרת בבורסה ורכשה ביום 3 באוקטובר השנה 60 אחוז מהון המניות של החברה) רכשה בסכום של 4.934 מיליארד שקל, כלומר 38.55 אלף שקל למניה". הוא ציין כי כל התמורה שולמה ל-1,280 החברים בלבד אשר נותרו באגודה בעוד שחברים, דוגמת המבקשים, שפרשו בתקופה הרלבנטית, לא קיבלו תמורה כלשהי. בפועל רק 1,280 החברים שנותרו באגודה בעת אישור ההסדר, אמורים על פי התכנית שגיבשה הנהלת אגד לקבל את שווין הריאלי של מניותיהם וזאת בנוסף לסכום קבוע של 450,000 ש"ח. על פי ייעוץ משפטי שקיבלתי מב"כ המבקשים, גם חברים שפרשו מן האגודה לפני יישום השינוי המבני צריכים היו ליהנות משווי אחזקותיהם בחברה. לפיכך נאלצתי לחשב את הון המניות". לאחר הסבר חישובי קבע כי "המסקנה היא כי שווי הון המניות לחבר נאמד בסכום 4.145 מיליארד שקל". מעניין כיצד תגיב אגד לבית המשפט. מדובר בחברת התחבורה הציבורית הגדולה בארץ מבין הגדולות בעולם. היא מעסיקה 9,000 עובדים ומחזור ההכנסות שלה עומד על 4 מיליארד שקל בשנה. כעת, העובדים הותיקים דורשים את כספם ואגד תצטרך להסביר מדוע חילקה את המניות לחברים החדשים ואולי, רק לכאורה, "שכחה" את החברים הוותיקים שלה.

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    גרושה 14/05/2023 18:34
    הגב לתגובה זו
    מהמניה? האם מגיע לה?
  • 14.
    יוסי 15/04/2023 22:19
    הגב לתגובה זו
    כל פנסיונר שעזב את האגודה חתם שאין לו יותר תביעות וטענות לאגד. עורכי הדין של הגימלאים עושים עליהם סיבוב
  • 13.
    לייבלה 21/12/2022 14:30
    הגב לתגובה זו
    חובה לישלוח מידגמי מס לכל מזכירי אגד לדורותיהם ובמיוחד למזכיר הנוכחי פרידמן לא יעלה על הדעת רמת חיים כה ראותנית מהפנסיה העלובה של גמלאי אגד!!!
  • 12.
    לייבלה 18/12/2022 19:10
    הגב לתגובה זו
    יש להזמין את חברי המזכירות לחקירות בלהב 433 כולל במחלקה הכלכלית !!שיסבירו לעומק כיצד ביכולתם ליחיות מפנסיה של אגד !!מפליא לכאורה כיצד רוב חברי המזכירות דהיום ולשעבר חיים חיי מותרות!!והניספחים להם גם חברי ההנהלה!!שיסבירו למחלקה הכלכלית של להב 433 מאיין מקור כספם!!!!
  • 11.
    מייסד 12/12/2022 18:34
    הגב לתגובה זו
    לגמלאים שמנסים לעשוק את המייסדים. להזכירכם בשנת 2019 אגד היתה חדלת פרעון ורק בזכות ההסכם עם הממשלה אגד נעמדה על רגליה והפכה לחברה עם שווי רב. אז לבוא ולומר שזה בזכותכם…..היחידים שירוויחו הם מנחם איציק והעורכי דין. אתם תראו שהמשפט יימשך הרבה ככל האפשר כי מישהו מרוויח מזה
  • 10.
    ניצן 12/12/2022 10:48
    הגב לתגובה זו
    נקבע יום קובע בהצבעה להפיכה מקואופרטיב לחברה-החברים נהפכו למייסדים בחברה החדשה,כמו כן בזמן פרישה לגמלה מוחתמים הפורשים שאין להם טענות ותביעות,היום הקובע הינו יום שנקבע בהצבעה חשאית שקיבלה החלטת ואישור ביהמש,כעת גימלאיות ויורשים משנות ה60 יכולים לטעון לזכאות? חחחח
  • משה 01/07/2024 11:07
    הגב לתגובה זו
    אגד לא היתה בפשיטת רגל ב 2019 אלא ב 1988
  • 9.
    נוה שאנן נ 12/12/2022 09:48
    הגב לתגובה זו
    ראשית יש יום קובע ,הפכנו מקאופרטיב לחברה חדשה! כעת נקראים מייסדים של החברה החדשה! מכיוון שנקבע יום קובע למהלך רק מי שנשאר זכאי! מחר תהיה תביעה של אלמנות משנות ה60 למה לא מגיע להן? וליורשים? טוב שיש פרנסה ל...
  • גרושה 14/05/2023 18:36
    הגב לתגובה זו
    וטוען שלי לא מגיע שקל. חמרות שעש הסכם ממון
  • 8.
    חבר אגד על מלא 12/12/2022 08:34
    הגב לתגובה זו
    הכאב יעבור אתם עשיתם לנו את זה עם נצבא
  • 7.
    גמלאי אגד 12/12/2022 05:25
    הגב לתגובה זו
    הבנק שלנו כשאגד הייתה חדלת פרעון וחברים רבים פרשו/ברחו מהספינה הטובעת. ופתאום הם רוצים ביס מהעוגה….
  • 6.
    מדוע לא נזעקתם לעזור כשאגד הייתה בפשיטת רגל בשנת 2018 (ל"ת)
    מנחם 12/12/2022 04:50
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אזרח 11/12/2022 17:22
    הגב לתגובה זו
    מצצה את לשדה של המדינה עשרות שנים אז שיחזירו קודם למדינה!
  • 4.
    איציק 11/12/2022 17:14
    הגב לתגובה זו
    צודקים באלף אחוז
  • 3.
    צדק צדק 11/12/2022 13:56
    הגב לתגובה זו
    גימלאים יקרים ומה עם הבקרה והכספים שנעלמו תחת התקופה שלכם לדוגמא בכתבה כאן https://www.ynet.co.il/economy/article/SyN3OHJ400 אולי תלחמו על ההחזר הזה
  • 2.
    גזל ושחיתות, אין הגדרה אחרת. מדינה של גנבים (ל"ת)
    אגד לפח וחסל 11/12/2022 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הצדק חייב להראות !! (ל"ת)
    יוני 11/12/2022 11:50
    הגב לתגובה זו
  • חבר אגד על מלא 12/12/2022 08:37
    הגב לתגובה זו
    חחחחחח חי בסרט
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).