האם מניית דיפלומט מעניינת ולמה מנית שטראוס זינקה ביום חמישי?
1. שטראוס הודיעה ביום חמישי על העלאת מחירים בשורה של מוצרים. זה עבר בשקט למרות שמדובר על עלייה משמעותית - עד 9%. גיא לרר מהצינור לא "נכנס" בשטראוס. יש לו אחת שהוא מתמקד בה ודרכה הוא מרוויח מספיק קרדיט כלוחם ביוקר המחיה – קוראים לה דיפלומט.
אין באמת הבדל בין העלאות מחירים של שטראוס לאלו של דיפלומט, לאלו של תנובה לאלו של אסם ולאלו של יוניליוור. עליית מחירים זו עליית מחירים וכולן פוגעות ביוקר המחיה, כולן צריכות להיבדק-להיבחן בזכוכית מגדלת על ידי הקמעונאיות-הרשתות ועל ידי הציבור. מי שמעלה מחירים ללא סיבה צריך לקבל את "עונש הציבור".
אבל, לכולן יש באמת סיבה להעלות מחירים - הרווחיות של כולן נשחקת בגלל עליות המחירים של חומרי הגלם. נכון שבמצב הפוך של רווחיות עולה הן לא מפחיתות את מחירי המוצרים, אבל ננסה לשכוח-לסלוח להן ולהיות פרקטיים. התייקרות חומרי הגלם משפיעה על כולן. לכן השאלה היא לא מי ואיזה חברה מעלה מחירים, אלא בכמה היא מעלה ביחס למה שהיה, וכשבוחנים את זה לעומק עולה שאלה הרבה יותר חשובה – כמה הן מרוויחות עלינו?
2. שטראוס מאוד רווחית. לכאורה מי שגם כך מרוויחה הרבה, סביר שתעלה מחירים פחות וההיפך מי ש"חיה" על רווחיות נמוכה צריכה-אמורה להעלות מחירים באופן משמעותי. הרווחיות בדוחות הכספיים היא נתון מוצק לכאורה – שחור על גבי לבן. זה גם נתון שאפשר לבחון אותו על פני תקופה. התובנות שעולות ממנו ברורות ופשוטות: שטראוס מרוויחה הרבה יותר מדיפלומט וזה גם אם לוקחים את השכר המופרז של הנהלת דיפלומט (גם בשטראוס שכר גבוה, אבל הוא מתפזר על פעילות רבה יותר).
- עושה זאת שוב: דיפלומט מעלה מחירים ב-15%
- דיפלומט מאכזבת את המשקיעים, אך דואגת לבכירי החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה אם שטראוס ראויה לרווחיות גבוהה יותר היא קצת פילוסופית – האם לחברה יצרנית מגיע להרוויח יותר מחברה יבואנית? בעיקרון כן, כי בייצור יש גם סיכונים גדולים יותר מאשר ביבוא ועל הסיכונים האלו מקבלים פרמיה. והנה זה באמת מה שקורה בפועל. הכלכלה חזקה מכולן ומתיישרת לרווחיות גבוהה יותר ליצרניות. איך זה קורה? פשוט – היצרניות מייצרות בתנאי שירוויחו כך, אחרת הן לא ייצרו. השוק מתיישר לרווחיות הזו.
אבל האם רווחיות כזו לשטראוס היא מוצדקת? לא. מבלי לזלזל במשבר הסלמונלה, שטראוס חיה בעולם עם סיכון קטן. רווחיות של מעל 30% ואפילו מעל 40% בחלק מהמוצרים היא מוגזמת. קפה זה לא תוכנת סייבר. המחירים של שטראוס גבוהים, הם גבוהים באופן יחסי הרבה יותר מהמחירים של דיפלומט.
הנה הנתונים של דיפלומט (רווחיות תפעולית של 4.6%):
- מחלבות גד בדרך לבורסה, האם המחיר אטרקטיבי?
- ויקטורי שומרת על יציבות, עם גידול במכירות ושיפור ברווח הגולמי
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק
הנה הנתונים של שטראוס:
וגם במגזר המוכה, אם מורידים את ההוצאות החד פעמיות של 300 מיליון שקל, מקבלים רווחיות של 50 מיליון שקל מעל 9% מהמכירות:
3. מניית שטראוס זינקה ביום חמישי ב-6.3. במקביל להודעה על עליות המחירים זינקה מניית שטראוס. בעלי המניות אוהבים את ההודעה, יש בזה משהו סימבולי – בעלי ההון מנצחים את הצרכנים שבקושי גומרים את החודש, אבל יש בזה משהו הרבה יותר פרקטי – השוק הופתע מעליות המחירים בשטראוס, או יותר נכון – הופתע שהן עברו כך בלי ביקורת מצד התקשורת והציבור. טוב, מה אתם רוצים – שק החבטות היא דיפלומט.
4. מניית דיפלומט נראית לכאורה במחיר אטרקטיבי. המשקיעים המתוחכמים צריכים להגיד תודה לגיא לרר שדיכא את המניה, ולקנות. נכון שיש סיכון של תדמית שלילית שהולכת ומתעצמת, אבל מניסיון העבר אפשר להניח שזה לא יהיה לאורך זמן וימשיכו לקנות את המוצרים של החברה, מה גם שרוב הציבור לא יודע מי זאת דיפלומט ולא מקשר בינה לבין המוצרים שהיא מייבאת.בינתיים דיפלומט מצטיידת ברכישות של פעילויות בתחום תוספי המזון, והיא נסחרת במכפיל רווח מוערך של כ-11 על רווחי השנה הבאה. מעניין.
- 8.רמי 11/12/2022 18:03הגב לתגובה זולא מבין את הטיעון של העסקת עובדים בארץ, מה הקשר, כדי להוריד מחירים צריך לקנות במקומות שזול, אם יש תחרות מחול זולה קונים מהזול מאשר ייצור בארץ
- 7.ג'ו 11/12/2022 14:36הגב לתגובה זותתעורר לא כולם רואים או מושפעים מגיא לרר
- 6.אמיר 11/12/2022 09:53הגב לתגובה זותהפוך את כל היצרניות שלך ליבואניות. במשבר הראשון תראה מה יקרה. כולם אמרו שפניציה לא כלכלי עד שמחיר הגז באירופה עלה. עכשיו הם יצואנים. עוד 3 שנים מהסגירה לא היה מה להציל
- 5.מורה ותיק 11/12/2022 09:25הגב לתגובה זושטראוס מפרנסת אלפי משפחות בישראל במפעלים שלה וזה שווה קצת פירגון
- 4.כתבה צודקת (ל"ת)מאיר 11/12/2022 09:23הגב לתגובה זו
- 3.הרווחיות הלכאורה נמוכה של דיפלומט נובעת בעיקר ממשי 11/12/2022 08:54הגב לתגובה זוהרווחיות הלכאורה נמוכה של דיפלומט נובעת בעיקר ממשיכת משכורות ברמה מטורפת של המנהלים \ בעלי השליטה
- אני רק שאלה 11/12/2022 09:26הגב לתגובה זוולכן צריכה להרוויח פחות. דיפלומט בסה"כ מייבאת את המוצרים ומוכרת תמורת עמלה. עסק הרבה יותר פשוט מלייצר את המוצרים
- דניאל 11/12/2022 09:22הגב לתגובה זומהרווחיות של שטראוס
- 2.העלאת מחירים לחילונים בלבד. חרדים יקבלו בחינם על חשבון משלמי המסים (ל"ת)אזרח 11/12/2022 08:46הגב לתגובה זו
- 1.משה 11/12/2022 08:30הגב לתגובה זושטראוס הכי גנבים הם מעלים את יוקר המחיה . העם חייב להעניש את הנוכלים

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש
רשת רמי לוי רמי לוי -0.64% מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03% ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.
רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על
קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול
של כ-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .
ההון העצמי של קופיקס עומד על כ-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה.
קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה,
שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.
- רמי לוי חוצה לראשונה את רף 2 מיליארד שקל ברבעון
- רמי לוי טעה - וישלם: רשות ני"ע הטילה עיצומים על הטעות בדוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמי לוי עצמה מוכרת
בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה
שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.

עמיעד עוברת להפסד, עם ירידה בהכנסות וברווח
עמיעד מערכות מים סובלת מנסיבות גיאופוליטיות שמובילים אותה להפסד נקי של 0.9 מיליון דולר, יחד עם ירידה בהכנסות וירידה חדה במדדי הרווחיות, גם צבר ההזמנות ירד
חברת עמיעד עמיעד -0.08% , העוסקת בייצור מערכות סינון וטיפול במים לחקלאות ולתעשייה, דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025 ועברה להפסד נקי של כ-0.9 מיליון דולר לרבעון, שינוי כיוון לעומת רווח של כ-0.9 מיליון דולר ברבעון
המקביל אשתקד. בהתאם, החברה הציגה ירידה של כ-8% בהכנסות, שעמדו על כ-30.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-33.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. הירידה מיוחסת בעיקר לפעילות מגזר התעשייה, שנפגע מהאטה בסגירת פרויקטים חדשים. במקביל, מגזר ההשקיה דווקא רשם עלייה, אם כי זו
לא הצליחה לקזז את הירידה הכללית. הרווח הגולמי ירד ל-9.7 מיליון דולר, צניחה של כ-20% לעומת 12.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר בשחיקה משמעותית, שנובעת משינויים בתמהיל המוצרים, שינויים גיאוגרפיים בהיקפי המכירות, וכן התחזקות השקל מול הדולר שפגעה ברווחיות החברות
הבנות, שפועלות מחוץ לישראל (רק כ-9.5% מהמכירות של עמיעד הן בישראל) .
גם הרווח התפעולי של החברה שינה כיוון באותו האופן ברבעון, ועבר להפסד של כ-1.33 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים המרכזיים לכך הם
גידול בהוצאות הנהלה וכלליות, עלייה בשכר ועלויות פיתוח, ושחיקת שולי הרווח, הן במגזר התעשייה והן במגזר ההשקיה. ה-EBITDA למחצית הראשונה של 2025 עמד על 3.6 מיליון דולר, ירידה של כ-50% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. ועם זאת, עצם העובדה שה-EBITDA נשאר חיובי גם ברבעון
עם הפסד תפעולי מצביעה על קיומה של תשתית תפעולית שמאפשרת המשך פעילות יציבה.
תזרים שלילי, שריפת מזומנים ושחיקה בצבר ההזמנות
על רקע תוצאות הרבעון, קשה להתעלם מהנסיבות החיצוניות. עמיעד מפעילה בטורקיה את חברת הבת FTS, המשמשת מוקד ייצור ושיווק
מרכזי לפתרונות סינון מים לתעשייה המקומית ולמדינות שכנות, ובנוסף מייצרת עבור לקוחות גלובליים של הקבוצה. אף שהפסקת הסחר בין טורקיה לישראל יצרה אי ודאות, החברה מדווחת כי לא נרשמה פגיעה מהותית בפעילות, בעיקר משום שרוב פעילות FTS אינה קשורה ישירות לישראל ונמצאו
מסלולי אספקה חלופיים. עם זאת, הסביבה הכלכלית והפוליטית בטורקיה, אינפלציה גבוהה, עליות שכר והיחסים הדיפלומטיים מול ישראל, מציבה אתגר שעלול להשפיע על תרומתה של החברה הבת בעתיד.
בנוסף, עליית המכסים על יצוא ישראלי לארה"ב (מ-10% ל-15% החל מאוגוסט) עשויה להכביד על פעילות היצוא בהמשך השנה, גם אם בשלב זה אין לכך השפעה כספית מהותית. החברה ציינה כי תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולבחון דרכי פעולה נוספות.
- עמיעד עם זינוק של 50% ברווח ברבעון ועלייה של 5% בהכנסות
- עמיעד: ההכנסה ברבעון קפצה ב-40% לצד מעבר לרווח של 2.4 מיליון דולר; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הרבעון השני של 2025 הציגה עמיעד תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של כ-1.9 מיליון דולר, נתון שממחיש את הלחץ התפעולי שבו היא נמצאת, היות והוצאות החברה, בעיקר שכר, חומרי גלם ותשלומים לספקים, עלו על התקבולים שהתקבלו מלקוחות במהלך התקופה. נכון ל-30 ביוני 2025 עמד האשראי הבנקאי הקצר־טווח של החברה על כ-22 מיליון דולר, לעומת כ-19.4 מיליון דולר בסוף יוני 2024. במקביל, יתרת המזומנים של החברה ירדה ל-7.1 מיליון דולר בלבד, לעומת כ-12.4 מיליון דולר בסוף 2024.