ישראכרט מתייעלת - הרווח ישתפר ב-60 מיליון שקל, הרווח השנתי הצפוי - 260-300 מיליון שקל
דירקטוריון ישראכרט ישראכרט 0% אישר את תכנית ההתייעלות שתביא לחיסכון של 65-55 מיליון שקל לשנה. בהנחה שאכן זה יהיה הסכום, ישראכרט צפויה בהערכה גסה להגיע לרווח שנתי של 260-300 מיליון שקל.
במסגרת התכנית ההתייעלות תבוצע, בין השאר, הפחתה של כ-12% ממצבת המשרות בחברה, כ-250 משרות. עלות יישום התוכנית מוערכת בכ-30-35 מיליון שקל. הנהלת החברה מעדכנת שהצמצומים הן חלק מתוכנית כוללת של התמקדות ופיתוח מנועי צמיחה. לדברי מנהלי ישראכרט - פירות ראשונים של התכנית האסטרטגית כבר נראים בשטח, לרבות צמיחה דו ספרתית בתיקי האשראי ללקוחות פרטיים ולמגזר העסקי, ירידה בהוצאות תפעוליות שונות ובמיקוד עסקי.
על רקע הצגת התוכנית אמר רן עוז, מנכ"ל ישראכרט: "בהתאם לאסטרטגיה של הקבוצה ולהתפתחויות בשוק התחרותי בו אנו פועלים, אנו הופכים את החברה לגמישה, יעילה וממוקדת יותר. זאת, כדי שנוכל להוביל את ישראכרט ליתרון תחרותי משמעותי ולהובלת השוק. לצערנו, כחלק מתהליך זה, הפחתת מצבת העובדים היא הכרח המציאות".
לאחרונה פרסמה ישראכרט דוחות לרבעון השלישי - החברה אומנם קיבלה מכה בגלל שינוי ההסכם מול בנק הפועלים (להרחבה), אבל בהינתן הגידול בפעילות כרטיסי האשראי במקביל לגידול בהלוואות, נראה שהחברה עשויה לסגור את הירידה שנוצרה מוקדם מהצפוי, במיוחד על רקע ההתייעלות הצפויה כפי שנמסר היום, אך היה ידוע וברור שתצא בקרוב. בפועל, היא לא באמת הפתיעה. היא נדרשת.
- העם כלביא - החברות פחות: סיכום עונת הדוחות בצל המלחמה
- קווליטאו: גידול בצבר בהכנסות וברווח, מה הסיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעניין לראות שמאז הדיווח על ההסכם עם פועלים שפגע בעסקי החברה, המניה התאוששה. ההסכם הוריד את המניה בכ-20%, כשמאז החברה החזירה את רוב הירידה והיא נסחרת בכ-8% מתחת למחיר לפני הדיווח על ההסכם עם פועלים:
ישראכרט שגובה ריבית ממוצעת של מעט מעל 10%, מעל מקס עם ריבית של 9.7% ומתחת לכאל עם ריבית של 11% (הנתונים צפויים לעלות), הכניסה ברבעון השלישי כ-701 מיליון שקל לעומת הכנסות של 585 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 19.8%. ההכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי ברבעון השלישי של שנת 2022 צמחו בכ-15% לכ-558 מיליון שקל, בהשוואה לכ-485 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בישראכרט מסבירים שהצמיחה נבעה בעיקר מגידול של כ-13% במחזור העסקאות בכרטיסי אשראי המונפקים ע"י הקבוצה לשיא רבעוני של כ-55 מיליארד שקל, לצד עלייה בהכנסות המיוחסות לתיירות היוצאת והנכנסת, שבאו לידי ביטוי בין היתר בגידול בעמלות מעסקאות מט"ח.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
הכנסות מריבית נטו ברבעון השלישי של שנת 2022 צמחו בכ-36% לכ-148 מיליון שקל, בהשוואה לכ-109 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, וזאת כתוצאה מעליית שיעור הריבית במשק ומעלייה ביתרת תיקי האשראי הצרכני והמסחרי במהלך השנה האחרונה בהיקף כולל של כ-1.38 מיליארד שקל, כאשר ביתרת האשראי הצרכני נרשם גידול של כ-886 מיליון שקל וביתרת האשראי המסחרי נרשם גידול של כ-493 מיליון שקל.
- 3.ממתין לעזוב את ישרכרט, מאוכזב (ל"ת)אבי 07/12/2022 19:08הגב לתגובה זו
- 2.מבין 07/12/2022 12:03הגב לתגובה זוהרס את מגדל , הורס את ישראכארט , מנהל שמתעסק ביחצ של עצמו כל היום.
- 1.האם זנ כול את המנכל ונבמנכלים (ל"ת)ברבוא 07/12/2022 09:26הגב לתגובה זו
- ילך גם המנכל ויחסכו פי 2 (ל"ת)משקיע 07/12/2022 11:49הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?