"בתוך מקסימום שנה, כשיהיו כותרות על אקזיטים שבדרך, שוק ההייטק יתאושש"
ההאטה בשווקים והמיתון הקל (בינתיים) הפילו את הנאסד"ק וזה מחלחל לכל תחום הטכנולוגיה. השנה הזו עוד לא הסתיימה, אבל אפשר כבר לקבוע שהיא היתה שנת התפכחות בהייטק. ממש לא משבר גדול, לא פיטורי ענק, לא סגירות רבות. אלא התפכחות מהשווויים המטורפים של השנה הקודמת. ההתפכחות הזו עוד לא הסתיימה, היא יכולה להיות כואבת וממושכת, איש כמובן לא יודע.
בינתיים אנחנו רואים הנמכת ציפיות, ירידה בשווי המניות, קיצוצים ובעיקר תחושה גדולה של אי ודאות. המשק הישראלי נשען על ההייטק. ההייטק המקומי נשען על ההייטק הגלובלי ועל הנאסד"ק. אנחנו, אם נרצה ואם לא, מושפעים מאוד ממה שקורה במניות הטכנולוגיה בנאסד"ק, ממה שקורה לחברות הטכנולוגיה ומהאווירה. ישראל היא המדינה הכי הייטקיסטית בעולם. ההשפעה של תחומי הטכנולוגיה על התוצר והפרמטרים הכלכליים היא הגדולה מבין כל המדינות בעולם. יש לזה כמובן יתרונות גדולים, אבל כשקשה בהייטק יכול להיות גם קשה לכל המשק.
ועדיין היתרונות עולים על החיסרון, ובכלל - ההייטק הישראלי עדיין חי ובועט וגם שנת ההתפכחות לא מאוד הזיקה-הפריעה לו. נזכיר לכם שיש עשרות חברות מלאות במזומנים כתוצאה מהנפקה בוול סטריט וגם מאות חברות פרטיות - סטארא-אפים שמלאים במזומנים כתוצאה מהגיוסים בשנים האחרונות. הכסף הזה מבטיח להם זמן, מבטיח להם אפשרות להמשיך ולנסות לממש את החלום.
מול אלו שגייסו כסף ונמצאים במקום טוב מבחינה פיננסים, יש כמובן גם כאלו שלא גייסו ונמצאים בבעיה פיננסית. זה טבעו של עולם, גם בתחום ההייטק. אבל כשמסתכלים על התמונה הכוללת, מבינים שתהיה ירידה בהשקעות, החברות יצמצמו את ההוצאות השוטפות, הגיוסים ירדו, הפיטורים ימשכו, אבל עוד לא ניתן לדעת לאן זה הולך מכאן? אז פנינו לעו"ד קליף פיליג, שותף בכיר במשרד מיתר, העוסק בעסקאות הגדולות בהייטק הישראלי ושנושם כל יום את התחום מקרוב כאחד שמנפיק את ההייטק הישראלי ועוסק במיזוגים, רכישות של חברות אלה בעבודתו השוטפת - "בכל הקשור לשוק ההייטק הישראלי אין כרגע סימנים של האטה משמעותית, ואני לא חושב שהמצב פה שונה באופן מהותי מהמצב בשווקים אחרים.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ככל הנראה, התופעה הזו תימשך לתקופה מסוימת והשאלה היא האם מדובר בכמה שבועות, חודשים או שנה. אי אפשר לדעת כי היו כבר מקרים בעבר שבתוך שבועות ספורים הכל חזר פתאום לקדמותו ואין ספק שזה יכול לקרות. רק לפני שנתיים בעיצומה של מגפת הקורונה השווקים נפלו וכולנו חשבנו שאנחנו על סף ירידה לתהום וההערכה ההיא התבררה כשגויה. גם עכשיו כשיש האטה, אינפלציה והעלאות ריבית, מדובר אמנם בסימנים שכמובן אינם מעודדים אבל עדיין מוקדם מדי להחליט שאנחנו נמצאים באיזושהי ירידה לטווח ארוך".
ממה נבעה המפולת של חברות ההייטק? והאם אפשר היה למנוע את זה?
"לדעתי זה נובע כאמור מתופעות מאקרו כלכליות כמו האינפלציה שהובילה להעלאת הריבית שהובילה לירידה בשוקי ההון. אם שוקי ההון לא מניבים תשואות למשקיעים אז זה מביא את המשקיעים לצאת מהשקעותיהם. זו תגובת שרשרת ואני לא חושב שיכלה להיות פעולה שהאדם או איזושהי מדינה יכלו לעשות כדי למנוע את מה שקורה עכשיו. ייתכן מאוד גם שמדובר בסוג של תיקון או איזון של עליות לא פרופורציונאליות שהיו לפני כן. אך קשה מאוד להעריך וכל חברה היא מקרה נפרד".
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- "החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
מתי נראה חזרה להנפקות בארץ ובחו"ל?
"אני חושב שנראה חזרה להנפקות בחו"ל ובארה"ב לפני שנראה את זה בארץ. התקווה היא שכבר ברבעון הראשון של 2023 נראה שינוי מגמה ואחר כך השינוי הזה ישפיע גם החברות הישראליות".
איך החברות תממננה את עצמן? הרי החולשה עלולה להימשך?
"אותן חברות פרטיות שעדיין תלויות בהמשך ההשקעות תצטרכנה לחשוב מחדש על השווי שבו הן מגייסות את ההשקעה. רובן תנסנה לדחות את קביעת השווי של החברה דרך השקעות מקדמיות כמו הלוואה להמרה וכדומה וכך המשקיע והחברה מסכימים ביניהם שמצד אחד תהיה עכשיו השקעה אך מצד שני השווי ייקבע רק בהמשך. דבר שמאפשר יותר גמישות שלא לקבוע שווי נמוך בעקבות המצב בנוכחי בשוק".
כיצד השתנו תנאי העבודה של העובדים הקיימים? מה לגבי עובדים חדשים?
"עד עכשיו הביקוש לעובדים היה גבוה. אמנם קראנו בכל מני מקומות על פיטורים בחלק מהחברות אבל אני עוד לא יודע להגיד אם זה משפיע על השוק הכללי. ניתן לשער שהמשכורות לא יעלו בשוק ההייטק באותו הקצב שהן עלו עד עכשיו. בכל הקשור לעובדים חדשים, אנחנו עדיין לא רואים שהם דורשים פחות, הדרישות נשארו פחות או יותר אותו דבר".
איך זה משפיע על קרנות ההון-סיכון?
"קרנות ההון-סיכון עושות גיוס פעם בשנה או פעם בכמה שנים, כך שמי שעשה את הגיוס שלו אז הוא צריך לחשוב אם אולי להוריד את קצב ההשקעות לתקופה מסוימת. עם זאת הוא עדיין לא צריך היות מוטרד כי יש הוא כבר עשה את הגיוס. מי שמגייס כרגע יודע שהמשקיעים רואים את ההשקעה כעת כהשקעה לטווח ארוך. אורך החיים של קרן ההשקעות הוא לרוב 7-10 שנים אז זה לא צריך להשפיע על גיוסי הקרנות".
מה צריך לקרות כדי ששוק ההייטק יתאושש? מתי זה צריך לקרות?
"ברגע שתהיינה כמו כותרות על אקזיטים שבדרך או כמה אקזיטים טובים זה צפוי לשבור את ההשקפה של המשקיעים וכולם ירצו להיות חלק מהאירועים הבאים - וזה יקרה. קשה להעריך מתי זה יקרה אבל זה אכן יקרה, להערכתי בתוך מקסימום שנה.
- 6.ישרא-hell 07/12/2022 18:10הגב לתגובה זוההייטק יתאושש אבל לא בישראל ...כבר כתבתי לכל קרנות ההון סיכון שבעולם להשקיע באירופה , באסיה , האמירויות. אבל לא בישרא-Hell החשוכה של הבן כפיר , של מעוז צור ישועתי וסמרטוטריץ חחחחחח....
- שיט - למה כתבת להם??? :( (ל"ת)יוני 17/12/2022 12:34הגב לתגובה זו
- 5.הערכות הזויות ותלושות. (ל"ת)עמי 07/12/2022 16:53הגב לתגובה זו
- 4.רב סרן בועתי 07/12/2022 10:07הגב לתגובה זושוויים מטורפים לפני שנה. פשוט כולכם אמרתם את זה לפני שנה נכון? חכמים בדיעבד במקרה הטוב ומשטים בהמון במקרה הרע. זה שלא היו הרבה פיטורים רק אומר שהרי לפנינו
- 3.הערכות חסרות בסיס, מנותקות מהכלכלה ומהריבית.. חובבן (ל"ת)יוני 07/12/2022 09:29הגב לתגובה זו
- 2.אלון 07/12/2022 09:20הגב לתגובה זובמקרה הטוב המתמחה שלו כתב את הטמפלייט של חוזי ההעסקה
- 1.לחילופין,אם תוך שנה לא יהיו אקזיטים, תהיה התמוטטת בענף. (ל"ת)מרקוס 07/12/2022 09:11הגב לתגובה זו
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
