ה"התפטרות השקטה" לעומת יעקב אבינו בבית לבן
בשנת 2022 נולד מושג חדש, או לפחות עלה לכותרות - "ההתפטרות השקטה". בפשטות מדובר בהצבת גבולות לעבודה - סירוב לקחת מטלות מעבר להגדרת התפקיד, סירוב לעבוד מהבית או לענות למיילים או לשיחות טלפון לאחר שעות העבודה. אנשים שלא "מתאבדים על העבודה" גם בשעות העבודה אלא עובדים בנחת בקצב שלהם, ובאופן כללי מסרבים לתת לעבודה להשתלט על חייהם.
מדובר בהצבת גבולות לגיטימיים מהרבה מאד בחינות, ומעין תנועת מטוטלת ממחויבות יתר לעבודה ומעבודה שגלשה בעבר לחיים האישים עם טלפונים ארוכים על חשבון הזמן עם המשפחה או עיסוקי פנאי כאלה או אחרים. המעסיקים התרגלו לזמינות יתר ומחויבות יתר. תקופת הקורונה והמעבר לעבודה מן הבית סייעה גם היא לטשטוש הגבולות, ולאט לאט נוצרה ההבנה שחייב להיות איזה שהוא גבול בין המחיבות לעבודה לבין החיים הפרטיים, ושלא ייתכן שכל שעות היום וכל האנרגיות מוקדשות למקום העבודה.
אולם לעיתים ההתפטרות השקטה, מעבר לגבול מסוים, יכולה גם להעיד על אדישות וחוסר אכפתיות. אם פרויקט עליו עבדו צוות שלם של אנשים תלוי כעת על בלימה ובשיחת טלפון אחת תוכל להציל אלפי שעות עבודה ומיליוני דולרים תגיד "רגע עכשיו 17:01 ואני כבר לא עונה לטלפונים"? כמובן שמדובר במקרה קיצוני ולא שכיח כלל, אך הוא מראה שגם להצבת גבולות יש גבול.
אולם ניתן לראות הגזמה ב"התפטרות השקטה" גם בדברים קטנים יותר. חשוב לעבוד ברוגע ובנחת, אבל הפסקת קפה כל חמש דקות היא לא עבודה ברוגע, היא התבטלות. חוסר עניין וחוסר מוטביציה היא לא התפטרות שקטה היא גזל המעסיק שמשלם לך על כך שתשקיע את מירב מאמציך בשעות עליהם משלמים לך. יש למצוא את האיזון העדין בין מחויבות מלאה, התלהבות, אחריות, ראש גדול ומאמץ מרבי בעבודה שהם חשובים ואף הכרחיים, לבין ההבנה שאני אדם שלם עם עוד תחומי עניין, מחויבויות ועיסוקים והעבודה לא יכולה לשאוב אליה את כל מהותי.
- בשנה שעברה התייחסו אליהם כגיבורים - היום 80% מהם מתחרטים שהתפטרו מהעבודה
- אתם חושבים שהעובדים שלכם בהתפטרות שקטה? באנו לעזור לכם!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפרשת השבוע נראה לכאורה שיעקב אבינו התקשה עם האיזון הזה והראה מחויבות יתר טוטלית ומוגזמת לעבודה.
הפרשה פותחת בלכתו של יעקב אבינו מארץ ישראל בעקבות החשש מפני עשיו אחיו, ומסתיימת עם חזרתו לארץ בראש מחנה של עשרות אנשים, למפגש חוזר עם אותו עשיו. באמצע מסופר על חייו של יעקוב בחרן, עבודתו אצל לבן, הנשים להן נישא והולדת 11 בנים ובת אחת במהלך עשרים השנים בהן חי בנכר.
לקראת סוף שהותו בחרן היחסים עם דודו וחמיו לבן הארמי מתדרדרים עד שהוא מחליט לברוח חזרה לארץ כנען. לבן שומע זאת ורודף אחריו עד שהוא משיג אותו בהרי הגלעד ומתקיים מפגש טעון בו שני הצדדים מטיחים האשמות זה בזה. אל דאגה, המפגש הטעון הסתיים בכריתת ברית והסכמות הדדיות שלא להרע זה לזה:
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
בעיצומו של הויכוח יעקב נושא נאום בו הוא מתאר את מחויבתו לעבודה ברעיית צאנו של לבן:
"ויחר ליעקב וירב בלבן, ויען יעקב ויאמר ללבן: מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי... זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי. טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה. גנבתי יום וגנבתי לילה (כלומר שילמתי על צאן שנגנב ביום או בלילה). הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני"
עוד לפני כן, כאשר יעקב פונה לנשיו רחל ולאה ומסביר להן מדוע הוא רוצה לעזוב הוא אומר: "ואתנה ידעתן כי בכל כוחי עבדתי את אביכן" - בכל כוחי, מחויבות טוטאלית.
האם יעקב הגזים במחויבות שלו? הרמב"ם אומר שלא, וכל מועסק צריך ללמוד מיעקב אבינו את רמת המחויבות לעבודה: "כדרך שמוזהר בעל הבית שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו, כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעל הבית וייבטל מעט בכאן ומעט בכאן, ומוציא כל היום במארה. אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן המלאכה... וכן חייב לעבוד בכל כוחו, שהרי יעקוב הצדיק אמר: "כי בכל כוחי עברתי את אביכן" לפיכך נטל שכרו בעולם הזה שנאמר "ויפרוץ האיש מאד מאד""
אומר הרמב"ם שהעובד חייב לדקדק על עצמו ולנצל כל דקה עליה משלמים לו שאם לא הרי הוא גוזל את המעסיק ש"קנה" את זמנו. לא רק מבחינת זמן העבודה יש להקפיד, אומר הרמב"ם, אלא גם ברמת ההשקעה, כפי שלמדנו מיעקב אבינו. חייב העובד לעבוד "בכל כוחו" כשם שעשה יעקב אבינו, כלומר להשקיע את מירב כוחו, כשרונו ומרצו בעבודה. במקרה כזה, הוא יקבל את שכרו לא רק מידי המעסיק המרוצה, אלא גם מהשמיים, על כך שעמד בניסיון וידע לקיים את מחויבותו למעסיק בצורה מלאה.
יחד עם זאת, הרמב"ם לא מביא את הפסוק מתוך דברי יעקב ללבן אלא דווקא מתוך דברי יעקב לנשותיו. ייתכן שיש הבדל בין מחויבות מלאה לפי דרישות העבודה, עליה דיבר יעקב עם רחל ולאה, לבין מה שמתואר בשיחה של יעקב עם לבן, שזה כבר מעבר למחויבות הרגילה. רועי הצאן היו מאבדים מדי פעם כבש או עז לטרף או לגניבה. הם היו ישנים בלילה גם אם במחיר הזנחה מסויימת של הצאן, ולא היה בזה משום מעילה בתפקידם, אבל יעקב היה מחוייב מעל ומעבר. האם ניתן לומר, אם כן, כי יעקב אכן הגזים?
יתכן שיש הבדל בנושא הזה בין יחידי סגולה לבין כלל העובדים. בדרך כלל עובד צריך להתנהל מתוך מחויבות מלאה, אך יש כאלה בודדים, מהפכנים, יוצרים, אנשי מעלה, שמפגינים מחויבות טוטלית. אנשים אלו הם אלא שיש סיכוי שייצרו את המהפכה הבאה, יקדמו את השינוי הגדול, ימציאו את ההמצאה הבאה שתשנה את העולם. אי אפשר ליצור מהפכה בין 8 ל-5 ואל תתקשר אלי בחמש ודקה. אי אפשר לשנות את העולם כאשר אין מחויבות טוטלית. אותם אנשים, עליהם אמר הרמב"ם במקום אחר: "לולי המשתגעים נשאר העולם חרב" הם אלו שיוצרים את השינויים הגדולים ובונים את העולם.
העבודה בצאנו של לבן אולי לא הייתה תיקון עולם ומהפכה, אך מעידה בהחלט על האופי של יעקב ועל יכולתו להשקיע את כל כולו בדברים להם הוא מחוייב. הכוחות המופלאים הללו הם שאיפשרו לו לבנות את בית ישראל עם 12 ילדיו למרות חיי נדודים מלאי מאבקים וקשיים, ולהניח את היסוד לאומה שתביא מהפכה לעולם כולו.
- 4.גיא, המשך לכתוב! אני נהנה כל שבוע! (ל"ת)יורי 03/12/2022 14:41הגב לתגובה זו
- 3.שטויות 03/12/2022 11:07הגב לתגובה זוהוגזם בגילו וכנ"ל שרה שילדה בגיל מופלג ולא אפשרי,הכל מוגזם לצורך דתי ותו לא,גם למיתולוגיה היוונית יש סיפורי שווא ,לדוגמא
- 2.ישראלי 02/12/2022 12:15הגב לתגובה זוממש יפה!
- 1.ללא הקורונה 02/12/2022 11:41הגב לתגובה זוההתפטרות הנ"ל שגם תחלוף כך שאין קשר לאבותינו וכל העסק המצאה מודרנית שמהותה עורבא פרח
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
