שיין ומוסר - על קניות באינטרנט, פירמות שמנצלות עובדים ומאיפה אני קונה ג'ינסים?
ישבתי על המדרכה מחוץ לסניף הדואר וחיכיתי לבחור שקבעתי איתו שם כדי לעשות העברת בעלות על האופנוע שקניתי ממנו. רציתי כבר לקחת תור, לקדם את העניינים, אבל פחדתי שהוא יאחר ממש ועד שהוא יגיע כבר יקראו לי והרי חייבים את שנינו שם בשביל להעביר את הבעלות. דמיינתי כבר איך שאר האנשים שמחכים יתעצבנו עליי ואני גם אצא לא בסדר וגם אפסיד את התור שלי וגם ככה נצטרך לקחת תור חדש, אז וויתרתי.
אז ישבתי על המדרכה וחיכיתי, כשפתאום ראיתי מישהי, בטח בת עשרים וארבע – חמש, דוחפת בבעיטה את הדלת של הסניף כשהיא מחזיקה בקושי ארגז ענק, בערך חצי מהגודל שלה שכתוב עליו ״שיין״. היא הלכה עוד כמה מטרים, הניחה את הארגז על הרצפה, פשפשה ארוכות בתיק שלה עד שמצאה את המפתח והכניסה את הארגז לאוטו. כל פעולה שלה הייתה מלווה בתסכול, בקושי.
האמת שעד לא מזמן, בסיטואציות דומות, הייתי שואל את עצמי מאיפה לאנשים יש ביטחון לקנות בגדים באינטרנט בלי שהם מדדו אותם. כאילו, יפה ככל שיהיה הג׳ינס, השאלה היא איך הוא יושב עליי. וכן, אני יודע שאפשר להחזיר ושיש משלוחים וזה מסודר ומאורגן, אבל בכל זאת, תמיד הרגיש לי שזה יותר מאמץ מרווח. כאילו, מה, למי יש כח עכשיו להזמין, לחכות שבועיים, ללכת לדואר, להיסחב עם הארגזים האלה, להגיע הביתה, לראות שהג׳ינס לא יושב עליי כמו שחשבתי ואז שוב להיכנס לאתר שלהם, לסמן שאני רוצה להחזיר, לחכות לאישור, לחכות להחזר, לסחוב את הארגזים וללכת שוב לדואר בשביל זה? ובשביל מה? בשביל מאה שקל? ולא שאני מזלזל בחיסכון של מאה שקל, בכלל לא. אני פשוט בוחר את המלחמות שלי.
אבל בגלל שלאחרונה המגמה של המודעות הצרכנית עלתה ואני קורא יותר ויותר על מה שקורה שם במפעלים של החברות האלה ועל הנזק האנושי והסביבתי שהם יוצרים, כשהסתכלתי עליה חשבתי על זה. כמה שבועות לפני זה, קראתי טור על מה שקורה במפעלים של שיין. היו כתובים שם דברים נוראיים, באמת, כמו זה שהעובדים שם עושים משמרות של יותר משמונה עשרה שעות ביום ותופרים בערך חמש מאות פריטים ביום כזה, ואם כל זה לא מספיק בשביל לרצות לתלות את עצמך, אז לא רק שיש להם יום חופש אחד בחודש, גם משלמים להם ארבע סנט לפריט. וזה בלי לדבר על כל הכימקלים בחומרים ובבדים שהם משתמשים, וכל הפסולת שהם מייצרים, וזה שהם פשוט מעתיקים ממותגים אחרים ומוכרים בזול ועוד אלף ואחת סיבות אמיתיות וטובות ללמה אסור, אבל אסור לנו לקנות מהם.
- "חג הקניות" של אמזון יוצא לדרך
- קניות ברשת - הישראלים עברו מאתרי קניות בחו"ל לאתרים מקומיים; האם זה זמני?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רציתי לגשת לבחורה הזאת ולשתף אותה בכל המידע הזה, הרי היא פשוט לא יודעת, כי אם היא הייתה יודעת היא לא הייתה קונה, זה ברור, אבל משהו עצר אותי. פתאום שאלתי את עצמי מה האלטרנטיבה שלה? כאילו, אוקי, גם זארה, H&M וכל שאר החברות האלה שמוכרות בגדים יפים במחירים נמוכים יחסית לא עושות טוב לכדור הזה שלנו.
גם הן מקדשות את הצרכנות והאגרנות והעוד ועוד ועוד הזה, כשכל חולצת טי שירט שאני קונה גורמת לעוד מישהו במפעל שלהם לקרוע את התחת. אבל האלטרנטיבה, העולם החדש, הוא פשוט יקר. הרי בסוף מדובר בתנועה עצמאית, באנשים פרטיים, שזה הביזנס שלהם. ובגלל שהם לא מפעל שמייצר כל היום, כמות הפריטים שלהם קטנה יותר, ועל כן המחיר גבוה יותר. זה לא כמו פעם, שמי שלא רצה להוציא הרבה כסף על בגדים היה הולך לאיזה סניף של ביגודית ויוצא עם שלל נאה בכלום כסף. אז כן, זה עוד קיים, אבל היום, כל הקדושה שנוצרה סביב האקולוגיה והעולם הירוק דוחקת קצת לפינה שבה מי שיכול להרשות לעצמו נחשב מוסרי ומי שלא נחשב תומך בהפרת זכויות אדם.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
כאילו, תמיד יש מחיר לשלם. אז מה אני רוצה מהבחורה הזאת? מה אני יודע עליה? מה אני יודע על המצב שלה? ואם הארגז הזה כולל בגדים לכל המשפחה שלה? מי אני שאשפוט אותה? ומה אני משחק אותה? מה, אני לא קונה ג׳ינס בזארה כי הוא יושב עליי אש ואחרי חצי שנה קונה עוד אחד ובזמן שאני בחנות אני קולט מבצע על הז׳קטים וחוטף עוד שניים ואיזה טי שירט להשלמת הטוטאל לוק? אני כן. ואגב, זה לא שאם הייתי קונה ג׳ינס ״איכותי״ באלף שקל הייתי נשאר איתו כל החיים, ובואו, טי שירט בסקוץ׳ וסודה שעובדים רק עם בדים איכותיים וטובים לסביבה ובתנאי העסקה הגיוניים עולה שלוש מאות שקל! וזה אומר שיהיה לי ארון עם ארבע חולצות! גג.
לא רוצה! אז מה, זה אומר שיותר חשוב לי איך אני אראה מאיך העולם ייראה? לא. זה סך הכל לבחור את המלחמות שלי. אז נכון, אני לא מזמין משיין וכאלה, ונכון שאני רחוק מלהיות הבן אדם הזה שייגש למישהי באמצע הרחוב ויגיד לה משהו על ההתנהלות שלה, אבל אולי היא יכולה לקנות קצת פחות? כי בינינו, אין מצב שזה לכל המשפחה שלה. זה לה. זה רק לה. וזו החבילה השלישית שהיא אוספת בחודש האחרון. זה ברור לי. איך שהתחלתי להשתכנע עם עצמי שאולי כן שווה להגיד משהו, הבחור עם האופנוע הגיע והיא כבר נסעה. נו, שווין.
- 4.אחד 26/11/2022 21:40הגב לתגובה זו*כולם* יודעים שהתנאים בחברות סיניות שמוכרות בזול לא טובים, אף אחד לא מכריח אף אחד לעבוד שם אם רוצים למנוע זיהום או שיפור תנאים - הדרך היא בחקיקה ומיסוי אישית מעדיף לקנות את מה שאני צריך בזול משיין מאשר בדיוק את אותה כמות של בגדים במחיר משולש ממותג שאני בספק אם יש הבדל אקולוגי משמעותי אצלו
- 3.נגה 26/11/2022 18:20הגב לתגובה זויש קשר ישיר בין המחיר לאיכות ולאיך שזה נראה
- 2.שם 26/11/2022 14:06הגב לתגובה זואז לי צריך להיות איכפת? יש לי רק חיים אחד ומעט מאוד כסף במדינה הכי יקרה בעולם, אז כן, יותר איכפת לי מעצמי ומאיך שאני נראית
- 1.אם זה התוצר שכותב "מקצועי" מנפיק- כל מי שקרא ספר יכול ל (ל"ת)בוריס 26/11/2022 13:31הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).



