דב קוטלר בנק הפועלים
צילום: גדי דגון

דב קוטלר מפרק את השותפות עם פועלים אי.בי.אי

הבנק הורה לחברה להסיר באופן מידי את שמו; במקביל, בנק הפועלים מעניש את חברת החיתום ולא עושה דרכם הנפקות אג"ח; הסיבה - מנהלי פועלים אי.בי.אי אישרו לעצמם שכר מנופח והדירקטוריון אישר זאת
דור עצמון | (12)

בנק הפועלים פועלים 0.12%  אחד מבעלי חברת החיתום פועלים איביאי הורה לחברה להסיר באופן מידי את שמו משם החברה והודיע על ניתוק הקשר איתה. בנוסף, החליט באחרונה לצאת להנפקת אג"ח בהיקף של לא פחות ב-2.5 מיליארד שקל, אך בניגוד לכל הציפיות ובניגוד לעבר, הבנק החליט שלא לעשות זאת דרך חברת החיתום שבה הוא שותף.

הסיבה היא החוצפה של מנהלי פועלים אי.בי.אי. דב קוטלר מנכ"ל בנק הפועלים מרוויח פחות מחצי מהשכר של עופר גרינבאום מנכ"ל פועלים אי.בי.איי. גרינבאום חולש על פעילות שבמקרה הטוב היא מאית מפעילות בנק הפועלים ובכל זאת השכר שלו כפול. כל הבכירים בפועלים אי.בי.אי מרוויחים יותר ממנכ"ל בנק הפועלים. 

   

החתמים בשוק ההון נהנים ממשכורות גבוהות במיוחד שמגיעות לאחוזים ניכרים מהכנסות החברה ומהרווחים, באופן שלא פורפורציונלי למקובל בחברות אחרות בשוק ההון. לעיתים קרובות התשלום למנהלים מגיע לעשרות אחוזים מהכנסות החברה ואף מהרווחים. השכר מגיע למרות ביצועים בינוניים ולעיתים אף גרועים בחברות שהונפקו בשנים האחרונות - הרי על מה הם מקבלים את הכסף? על הזבל שהם הנפיקו בשנתיים האחרונות? לעשות כסף מלעבוד על הציבור, זה לא כל כך בסדר, אבל זה חוקי.

שיא החוצפה שבפועלים אי.בי.אי דרשו-ביקשו העלאת שכר. בנק הפועלים התנגד להעלאת השכר לבכירים - שי נבו, עופר גרינבאום וירון מוזס. הבנק הצביע על כך שהתגמול ההוני המוצע, שעשוי להגיע ל-24 מיליון שקל ומאפשר גם תגמול נוסף לסגל העובדים הזוטר ללא אישור בעלי המניות, הוא חריג ולא אופייני לחברות מן הסוג הזה, ולא למדיניות החברה עצמה בעבר. על פי החישוב השכר עלול הגיע ל-25% מהכנסות החברה ול-35% מהרווח ואף יותר. בנוסף מנגנון התגמול הוא לא תלוי ביצועים לטענת הפועלים. בסופו של דבר בבנק הפועלים קובעים כי ההצעה פוגעת בבעלי המניות. בפועלים אי.בי.אי שהשיקולים למנוע מהם את בתגמול הם אינטרסנטיים ואישיים.

וזה מה שקורה ברבעונים האחרונים, הבכירים מקבלים את רוב ההכנסות של החברה! המדהים הוא שבעלי המניות הצביעו נגד, אבל בפועלים אי.בי.אי שמו קצוץ על בעלי המניות שלהם. חוצפה ישראלית במיטבה. הדירקטוריון של החברה אישר את העלאות השכר והתגמולים. הוא אישר מבלי לקבוע שכר על פי ביצוע! מילא לעלות את התגמול, אבל תחת זה שהתוצאות ישתפרו, זו מדידה אמיתית ומוצדקת באופן כללי, לא דווקא למקרה הזה. הדירקטוריון לא בדק כנראה אפשרות כזו, היא חמקה מהשולחן. למה הדירקטוריון אישר את העלאת השכר?

ייתכן שהדירקטוריון מפחד מעופר גרינבאום - רון ויסברג ועדו קוק מאי.בי.אי, יחד עם חברי הדירקטוריון הנוספים, צ'יפרו את החברים בפועלים אי.בי.אי - האם יש לכך סיבות מאחורי הקלעים או שפשוט הם פחדו?  הנהלת פועלים אי.בי.אי עשתה תרגיל - היא הילכה אימים על הדירקטוריון המבוהל שהחליט כי אסור לוותר על ההנהלה המובחרת. מובחרת ככל שתהיה, יש לה מחליפים. הדירקטוריון צריך לחשוב על טובת החברה ולא טובת עופר גרינבאום, שי נבו וירון מוזס. הדירקטוריון צריך לבדוק חלופות, הוא לא בדק (או בדק ולא אמר - קשה להאמין). 

הדירקטוריון שכולל את רון וויסברג ועדו קוק מבעלי השליטה באי.בי.אי שמחזיקה בפועלים אי.בי.אי וכן את עירית זינגר, יהונתן רגב, אליהו אשרף ונציג הפועלים, עופר לוי, החליט לאשר את ההטבה, למרות שגם בנק הפועלים הראה-הסביר את חוסר סבירותה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הדירקטרויון בגד באמון של בעלי המניות, אותם הוא אמור לשרת, הוא פגע בחברה, הוא היה צריך לחשוב על כך שבנק הפועלים ייצא למלחמה. וזה מה שקורה כעת. לאבד את בנק הפועלים זה לאבד גוף גדול, ענק שהנפיק באופן שוטף אגרות חוב דרך פועלים אי.בי.אי, לאבד את השם של פועלים זה גם משמעותי מאוד כמובן. הדירקטוריון היה צריך לעשות חושבים.

לקריאה נוספת:

>>>האחים גרינבאום השולטים בתחום החיתום חוגגים על חשבונכם.

מניית פועלים איביאי ירדה מתחילת השנה ב-10% למחיר של 10.5 שקל המבטא שווי של 241.8 מיליון שקל. הרווח של החברה מתחילת השנה השנה הסתכם ב-15.6 מיליון שקל על הכנסות של 43.4 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 42.8 מיליון שקל על הכנסות של 105 מיליון שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 10.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    ההלך 10/11/2022 00:13
    הגב לתגובה זו
    הכל מתחיל ונגמר בעלבון הצורב של בכירי הבנק על כך שבכירי החיתום מרוויחים כפול מהם. אגו. פשוט.
  • 11.
    אמיר 09/11/2022 23:16
    הגב לתגובה זו
    כאילו חסר להם משהו למנהלים שרק רוצים עוד שכחו מאיפו הם באו ..להרוויח יותר ממנכל הבנק זה בדיחה שיקימו עסק עצמאי כמו ארז גולדשימט הבנק תמיד יסתדר הוא הרי עושק אתנו בליוי של הפיקוח על הבנקים
  • 10.
    גדלו על הגב של פועלים... טעכשיו יורקים להם בפרצוף (ל"ת)
    פסטוק 09/11/2022 19:16
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לתבוע את הדריקטוריון ולדרוש את הכסף בחזרה! (ל"ת)
    אמנון 09/11/2022 17:34
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ג'סי לייומור 09/11/2022 17:28
    הגב לתגובה זו
    בנק הפועלים יכול להתארגן ולמצוא שותפה חדשה, רזה ורעבה
  • 7.
    שמואל 09/11/2022 16:08
    הגב לתגובה זו
    בשביל מה בנק הפועלים צריך את חברת הפח הזאת שפוגעת במוניטין של הבנק ונחשבת למשהו זניח ביותר בהקשר לשורה התחתונה. חלק לא קטן מההכנסות של פועלים אי בי איי נובע מההנפקות של בנק הפועלים. ההפרדה היא הדבר הכי נכון לבצע מבחינת בנק הפועלים.
  • 6.
    אנונימית 09/11/2022 15:14
    הגב לתגובה זו
    הגול העצמי שמכניס בנק הפועלים לעצמו ולחברה, זה נראה לכם סביר??
  • 5.
    המשקיע 09/11/2022 15:13
    הגב לתגובה זו
    לא לבנק הפועלים ולא לחברת הבת שלו. אולי ינהלו משא ומתן ויגיעו לפשרה לשביעות של כל המעורבים.
  • 4.
    דניאלה 09/11/2022 14:56
    הגב לתגובה זו
    שאפו על המידע המעניין.
  • 3.
    מאיר 09/11/2022 14:53
    הגב לתגובה זו
    משכורות הבכירים במדינה אינן פרופורציוניות לגודל החברה ולרווחיה. המשכורת של הבכירים בארץ הם הרבה יותר גבוהות ממנהלים של חברות ענק בארה"ב. וההישגים של החברות הללו לא מצדיק את משכורות העתק הללו....איפה הדריקטוריון?
  • 2.
    תרד להון העצמי (ל"ת)
    ככה זה 09/11/2022 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 09/11/2022 14:19
    הגב לתגובה זו
    עלה להם השתן …
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):