איך מודדים אי שוויון ומה היתרונות של אי שוויון?
מרבים לדבר על אי שוויון, בעיקר בתקופה שלפני בחירות. אבל כדאי לשים לב שיש הרבה דרכים למדוד אי שוויון, ולא כל מי שמתלונן על אי השוויון בישראל, מתכוון לאותם דברים. שתי חלוקות עיקריות הן - מדידה ברמה של פרטים מול מדידה ברמה של משקי בית, ומדידה ברמת ההכנסות הכלכליות (כלומר הכנסות לפני תשלומי העברה ומיסים, הכנסה "ברוטו") מול מדידה ברמת ההכנסה הפנויה של משקי בית (כלומר אחרי תשלומי העברה ומיסים, הכנסה "נטו").
מדידת אי שוויון ברמה של אנשים פרטיים משמשת בעיקר לצורך השוואה בין הכנסות של גברים ונשים, בין יהודים וערבים, וכו'. בהשוואות כאלו, מקובל בדרך כלל למדוד את אי השוויון בהכנסות הכלכליות, כי המטרה של המדידות היא לבדוק האם שוק העבודה מתגמל אנשים מקבוצות אוכלוסייה שונות בצורה שונה.
אבל כשמדברים על רמת חיים, נהוג בדרך כלל למדוד את אי השוויון בהכנסה הפנויה ברמת משקי הבית. מכיוון שהמטרה היא למדוד איש שוויון ברמת החיים, יש הגיון בלהסתכל על ההכנסה הפנויה, מכיוון שההכנסה הפנויה היא שקובעת את היכולת של אנשים לצרוך.
תרשים 1 מראה את מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה הפנויה במדינות המפותחות (OECD). ככל שהערך של מדד ג'יני גבוה יותר, כך אי השוויון במדינה גבוה יותר. ניתן לראות שאי השוויון בישראל גבוה משמעותית מאשר הממוצע של המדינות המפותחות – המדינות שיש בהן אי שוויון גבוה יותר הן או מדינות שבחרו להנהיג מינימום מדינת רווחה (ארה"ב, בריטניה, קוריאה), או מדינות עם הכנסה לנפש הרבה יותר נמוכה מישראל (מקסיקו, צ'ילה, תורכיה, ליטא).
- האוצר: עשירונים 1 ו-10 שילמו הכי הרבה מסים ב-2021 ביחס להכנסה
- כולם מדברים על אי שוויון, אף אחד לא מדבר על הקבוצה שמרוצה מהמצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שבגללה אי השוויון בהכנסה הפנויה בישראל גבוה היא ההתערבות הממשלתית – או ליתר דיוק, העובדה שבישראל מדברים הרבה על מדינת רווחה, אבל לא באמת עושים. במדינת רווחה, הממשלה גובה מס הכנסה גבוה מאלו שמקבלים הכנסות גבוהות, ומשתמשת בכסף כדי לתמוך באלו שיש להם הכנסות נמוכות יותר. בישראל אומנם יש מס הכנסה פרוגרסיבי, אבל הוא הרבה יותר מתון מאשר במדינות אירופאיות. לכן, למרות שאי השוויון בהכנסות הכלכליות (אי שוויון בהכנסות ברוטו) בישראל הוא יותר נמוך מאשר בחלק מהמדינות הסקנדינביות, אי השוויון בהכנסות הפנויות הוא גבוה.
אז אם ישראלים באמת רוצים יותר שוויון בהכנסות הפנויות, הכתובת ברורה: את אי השוויון בהכנסות הפנויות ניתן להוריד רק אם הממשלה תתערב. כדי לצמצם את אי השוויון, צריך להעלות את מס ההכנסה על בעלי ההכנסות הגבוהות, ולהשתמש בתקבולים כדי לסייע לאלו שיש להם הכנסות נמוכות.
אבל לפני שעושים את זה, השאלה היא האם זה כדאי. אי שוויון אינו בהכרח רע; יש הגיון בזה שעובדים טובים יקבלו שכר יותר גבוה מעובדים פחות טובים.
כדי לבדוק האם אי השוויון בישראל מזיק או מועיל, צריך לבדוק שלושה דברים. הראשון הוא האם אי השוויון מעודד עבודה. תרשים 2 מראה את אי השוויון בהכנסות הכלכליות. ניתן לראות שמאז 2010, אי השוויון מצטמצם באופן משמעותי. זה מרמז על כך שהמצב הקיים בישראל מעודד אנשים להצטרך לשוק העבודה, וזה מוביל לירידה באי השוויון בהכנסות הכלכליות.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
השני הוא מה מסביר את אי השוויון. מתברר שאת רוב אי השוויון אפשר להסביר בעזרת הבדלים בכישורים של העובדים. בישראל יש אי שוויון גדול מאוד בכישורים של העובדים, וזה מתורגם להבדלים בשכר. כדי להראות את האופן שבו אי השוויון בכישורים משפיע על השכר, בבנק ישראל השתמשו בנתונים מסקר PIAAC, סקר בינלאומי שבוחן את המיומנויות של מבוגרים. תרשים 3 מראה את השיפור בשכר בתגובה לשיפור במיומנויות הכמותיות של עובדים. אפשר לראות שמבין המדינות המפותחות, התמורה למיומנות בישראל היא מהגבוהות ביותר. כלומר, אי השוויון בישראל נובע מסיבות טובות: ככל שהעובדים מיומנים יותר, הם מקבלים שכר גבוה יותר.
הדבר השלישי שיש לבדוק הוא הסיכוי של מישהו שמגיע מרקע חלש לנצל את הפוטנציאל שלו. בתחום הזה, הנתונים מישראל הם מעורבים. מצד אחד, הסיכוי של אדם שנולד בחמישון התחתון של ההכנסות להגיע לחמישון העליון של ההכנסות הוא גבוה יחסית. מצד שני, בישראל הסיכוי של מישהו שנולד בחמישון התחתון להשיג ציונים גבוהים בבית הספר הוא נמוך מאוד. כלומר, מערכת החינוך בישראל משמרת את הפערים בין מי שנולדו להורים עם הכנסה גבוהה ומי שנולדו להוריהם היה פחות. הטובים ביותר יצליחו גם אם הרקע שלהם הוא חלש. כל שאר האנשים שנולדו מרקע חלש, כנראה שלא יצליחו.
ד"ר אביחי שניר
- 6.עוז 01/11/2022 18:11הגב לתגובה זובישראל ההון עובר בין האחוזון העליון לכמה אחוזונים נוספים. במצב כזה, מדד גיני מתמתן, כשבפועל ההון נשאר בעשירון העליון (או בשני העליונים). יותר מעניין לראות מה הפער בין העשירון השני לעשירון השמיני, כי הוא מייצג נתח גדול יותר מהאוכלוסייה
- 5.ארנולד 01/11/2022 15:44הגב לתגובה זולא הבנתי איך מדד ג'יני בישראל 0.34 הוא גבוה משמעותית מהממוצע 0.32...זה אומנם גבוה יותר אבל לא בפער כמו מקסיקו אותה השווית לישראל. אני טועה?
- 4.ארנון 01/11/2022 15:27הגב לתגובה זובישראל שי כסף שחור שמתיחס בעיקר לעניים ובישראל אנשים שבוחרים לקיים מצוות ולא להרוויח. בחירתם כבודם
- 3.שוויון בנטל 01/11/2022 15:08הגב לתגובה זו..
- 2.סתם אחד 01/11/2022 14:48הגב לתגובה זוהכנסה לפנויה לא תמיד מעידה על כמה בן אדם עשיר, גם מי שמקבל משכורת מעל הממוצע עדין לא יכול ליקנות דירה. ומי שקנה דירה לפני 15 שנה הרבה יותר עשיר ממנו, ומשלם הרבה פחות מיסים
- 1.מיכל 01/11/2022 14:45הגב לתגובה זוהיום אלו הם הגברים הגרושים, מחר זה יהיה הבן שלך......
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
