מי הם עובדי הבומרנג ומה מניע אותם?
תופעת עובדי הבומרנג היא תופעה מוכרת מזה שנים רבות אך לאחרונה - והודות למגפת הקורונה - זכתה התופעה לפופולאריות רבה הרבה יותר. עובדי הבומרנג הם עובדים שעזבו את החברה, עבדו במשך תקופה מסוימת במקום אחר ולאחר תקופת העבודה שם הם מעוניינים לחזור. אם עד כה דרכי ההתפתחות המקובלות של עובדים היו גדילה בתוך הצוות או תזוזה פנימית בתוך הארגון, העובדים מצאו דרך חדשה להתפתח - תזוזה החוצה מהארגון וחזרה פנימה, כשהם חוזרים עם ידע וכלים חדשים שרכשו בחוץ. העובדים חוזרים למקום העבודה אותו הם כבר מכירים, לאותו תפקיד שעזבו, לתפקיד בכיר יותר או לתפקיד בתחום שונה.
בתקופת הקורונה פוטרו עובדים רבים ממקום עבודתם. עובדים אלו מצאו עיסוקים אחרים בחלקם או קיבלו אבטלה בחלקם האחר, אך עם דעיכת המגפה חזרו המעסיקים לחפש עובדים - דבר שהגדיל להם את התיאבון. עובדים רבים חזרו למקום העבודה עם ניסיון רחב יותר שצברו בתקופה בה לא שהו בו, פיתחו יכולות לעצמם בין אם בצורה עצמאית או במקום עבודה זמני בו הועסקו, ודרשו סכומים גבוהים יותר.
במקביל, גם עובדים אשר לא צברו ניסיון וכישורים חדשים בתקופה בה לא הועסקו, ראו את המעסיקים משוועים לעובדים, זיהו את הפרצה, ודרשו שכר גבוה מזה שהועסקו בו קודם לכן. המעסיקים מצדם הסכימו שכן מדובר כבר בעובדים המכירים את העבודה ואין להם צורך להשקיע בהכשרת עובדים חדשים.
מחקרים שפורסמו מראים כי עובדים רבים בוחנים את אפשרויות הקידום שלהם בתוך הארגון כבר בראיון העבודה, גם אם הדבר יצריך עזיבה שלו וחזרה לאחר תקופה מסוימת מחוצה לו ועובדה במקום אחר על מנת לשפר את תנאיהם.
- על רקע הצניחה במכירות - מנכ"ל סטלנטיס מתפטר; מה יקרה למניה?
- נהג ההסעות נגד המעסיקה: האם הוא התפטר או פוטר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סקר שפורסם מראה כי 77% מהעובדים שעזבו את מקום עבודתם וחזרו היו מתחת לגיל 30 בזמן העזיבה, 60% חזרו בגלל תנאי שכר משופרים, 20% מכיוון שלא הצליחו למצוא משהו טוב יותר ו-20% בגלל געגוע למקום העבודה הקודם שהם "רואים בו בית". השכר הוא אכן שיקול מרכזי לעזיבה אבל ישנם שיקולים חשובים לא פחות שמשפיעים על החלטת העובד כמו ביטחון תעסוקתי, זמן לפנאי ולמשפחה ותחושת המשפחתיות במקום העבודה. אם בעבר כ-70% מהחברות והארגונים סירבו לקבל חזרה עובדי בומרנג, היום כ-75% מוכנים לקבל אותם ואף בתנאים משופרים. עם זאת יש להבהיר כי רובם המוחלט של עובדי הבומרנג הם עובדים שהתפטרו ולא עובדים שפוטרו.
- 2.אלף 11/10/2022 12:21הגב לתגובה זואם היו מקשיבים קצת יותר לעובדים הטובים היו מגלים שאפשר להשאיר אותם במחיר נמוך בהרבה מאשר לקבל אותם כבומרנג.
- 1.המשק הישראלי הצליח להתגבר על ההרס של ביבי (ל"ת)8 09/10/2022 13:04הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
