סייברוואן נסחרת מתחת למזומן לאחר ששרפה עוד 12 מיליון ש' במחצית הראשונה של 2022
חברת סייברוואן סייברוואן 0% של יעקב (יענקל'ה) טננבאום ובניהול של אור גלבוע שפועלת למניעת תאונות דרכים באמצעות הסחות דעת לנהגים בכביש, מספקת עוד דוחות לא טובים. החברה הפסידה במחצית השנה הראשונה של 2022 כ-11.9 מיליון שקל (3.4 מיליון דולר), שזה 'שיפור' לעומת הפסד של 13.3 מיליון שקל אשתקד.
החברה אמנם רשמה 'זינוק' של 90% בהכנסות - אבל ככה זה כשיש מספרים קטנים: כל תנועה קטנה של כסף נראית באחוזים כאילו היא דרמטית. בסך הכל הכניסה החברה 382 אלף שקל, או בלשון החברה במחצית הראשונה של 2022 "ההכנסות צמחו ב-181 אלף שקל, או כ-90% ל-382 אלף שקל, בהשוואה ל-201 אלף שקל" במחצית הראשונה של שנת 2021.
בינתיים, הוצאות המחקר והפיתוח של החברה זינקו גם הם ב-15% ועמדו על 10.2 מיליון שקל, לעומת 8.85 מיליון שקל אשתקד. הנה, כשהמספרים גדולים יותר האחוזים כבר פחות מרשימים, אבל עליה של 1.33 מיליון שקל בהוצאות מחקר ופיתוח זה משמעותי יותר מאשר הכנסות ש'זינקו' ב-181 אלף שקל.
- זוז פאוור קורסת 70% מתחילת השנה - החברה חייבת טעינה מהירה
- עקפה ציפיות ב-10%: אורמת טכנו עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה אמנם הצליחה לצמצם הוצאות מכירה ושיווק ל-481 אלף שקל, לעומת 1.68 מיליון אשתקד, אך גם זאת - לא בזכות התייעלות אלא פשוט כי הסתיים ההסכם שחתמה לפרסום ב'קשת' תמורת מניות בשווי של 1.46 מיליון שקל.
הוצאות הנהלה וכלליות של החברה עמדו על 2.5 מיליון שקל, לעומת 2.7 מיליון אשתקד.
כמה זמן סייברוואן תוכל לשרוד?
בהתאם לקצב שריפת המזומנים הנוכחי, של 12 מיליון שקל בחצי שנה (לעומת 10.6 אשתקד), סייברוואן תוכל לשרוד את השנה הקרובה, ואם היא תמשיך לשרוף בקצב הנוכחי כנראה שהמזומנים יספיקו גם עד סוף שנת 2023 (לפני גיוסים-דילולים נוספים). החברה כבר סיימה לשרוף את כל הכסף שגייסה בכמה סיבובים בישראל - כ-50 מיליון שקל - וכעת היא ממשיכה להתקיים בזכות 13 מיליון דולר שגייסה בארה"ב (כ-40-45 מיליון שקל). בפועל יש לה כעת בקופה כ-41 מיליון שקל (11.7 מיליון דולר).
מאז ההנפקה איבדה סייברוואן 80% מערכה
המניה נסחרת כעת לפי שווי של 35 מיליון שקל, ומי זוכר שהיא כבר הייתה בשווי של 250 מיליון שקל? המשקיעים בישראל איבדו את הכסף ואז החברה הלכה לנסות את מזלה מעבר לים.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
החברה דיברה על גיוס לפי 100 ו-120 מיליון דולר. לא דובים ולא יער. הצגנו כאן (ולפני כן כאן) את הכישלון המתמשך של סייברוואן ואת חוסר היכולת שלה לגייס לפי שווים גבוהים.
סייברוואן נכנסה לוול סטריט במכירת חיסול: גייסה 13 מיליון דולר לפי שווי של כ-6 מיליון דולר - ובעצם אמרה לוול סטריט - "קחו את החברה, את הפוטנציאל , את החלום, תנו כסף למימוש הפוטנציאל. הצליח - אתם המרוויחים". סייברוואן חזרה למעשה לנקודת ההתחלה. היא כמו סטארט אפ בשלב מאוד מקדמי שפונה לקרנות ההון סיכון.
מה קורה בסייברוואן?
סייברוואן התקינה עד כה את המערכת שלה ב-1,000 כלי רכב. לא הרבה כמובן. השאלה אם היא תצליח להרחיב את הפוטנציאל משמעותית. נכון לסוף חודש אוגוסט, יש לה עוד 600 הזמנות להתקנת המערכת. היא חתמה על מספר הסכמים - מול טמפו, נובולוג, FLEX, בזק וסלקום - בכל אחד מהם מדובר על פיילוט קטן.
בנוסף, היא מטמיעה את המערכות בשלוש מועצרות אזוריות בישראל: חרמון, מטה אשר ומטה יואב. על פי החברה, יש כאן פוטנציאל התקנה ב-54 מועצות אזוריות, בעיקר בהסעות של תלמידים לבתי ספר. לכל מועצה יש עשרות אוטובוסים בודדים לכל היותר. החברה גם חתמה על הסכם עם רדימיקס, חברת מערבלי הבטון, שם הותקנו המערכות ב-10 משאיות עד כה, וכן חתה על הסכם עם UTI, יבואנית Isuzu בישראל כדי לספק מערכות ל-100 משאיות.
האם המשקיעים בוול סטריט יאכלו אותה? ייתכן שלא, היא כבר נסחרת בשווי אפסי
השאלה - האם המשקיעים בארה"ב 'יאכלו אותה' כמו המשקיעים הישראלים? דווקא ממש לא בטוח. האמריקאים רכשו סטארט אפ משווע למזומנים במחיר רצפה שכעת, יש לו כסף כדי לשרוד שנה וחצי. ברגע שאין עול של גיוס, אפשר להתרכז בביזנס. אז ההנהלה נכשלה בעבר וזה בהחלט יכול לחזור. אבל האמריקאים בטוח עשו עסקה טובה מהישראלים: הם גם בעלי הבית, גם לחברה יש כסף לתקופה הקרובה וגם היא בכל זאת נמצאת במקום אחר מבחינת פיתוח בהשוואה למצב בהנפקה לישראלים.
ומה אומרת הנהלת החברה?
אורי גלבוע, מנכ"ל סייברוואן: "החודשים האחרונים היו פעילים במיוחד. אנחנו מייצרים משיכה משמעותית בהתקנות שלנו ורואים עניין חזק מאוד בחדשנות שלנו. בחודש שעבר, באוגוסט, חווינו את הרמות הגבוהות ביותר אי פעם של הזמנות והתקנות, ולכן אנו מצפים למחצית השנייה חזקה עוד יותר של השנה. לאחרונה התחלנו לחדור לענף הציבורי החדש והמבטיח תחבורה וכעת מגנים על הסעות בתי ספר בשלוש מועצות אזוריות בישראל. אנו מאמינים שזו רק ההתחלה ורק אינדיקציה מוקדמת שלנו פוטנציאל ויכולות משמעותיים לטווח ארוך. מעולם לא היינו במצב טוב יותר.
"האסטרטגיה שלנו היא בדרך כלל להתחיל עם ניסויים בקנה מידה קטן עם הלקוח, במטרה לחדור עוד יותר לתוך המקומי שלהם ציי רכב במטרה לטווח ארוך יותר להרחיב בסופו של דבר את העסקים שלנו לצי של חברת האם שלהם ברחבי העולם. ההתקנות שלנו עד כה היו בעיקר עם אותם שחקנים מקומיים ואנו מאמינים שזהו קצה הקרחון של השוק הניתן להתייחסות שלנו. זה מייצג פוטנציאל משמעותי מאוד לצמוח ולהגדיל את בסיס הלקוחות שלנו, ככל שאנו מתקרבים להשקת פתרון הדור 2.0 שלנו, הצפוי בשבועות הקרובים, שישווקו ברחבי העולם".
- 3.יענקלה לך הביתה , די נמאסת 11/09/2022 20:30הגב לתגובה זויענקלה לך הביתה , די נמאסת
- 2.התקבלתי לגוגל 11/09/2022 17:59הגב לתגובה זובאיזה יהירות גייסה מהנדסי תוכנה. מזל שדחו אותי.
- 1.משקיע 11/09/2022 10:09הגב לתגובה זועוד חלק מחברות הבלוף שצצו בבורסב שמיים, גוטו, קוויק, סייבוואן ועוד רבות וטובות שפשוט ביצעו הונאת משקיעים בחסות הבורסה ורשות ניירות ערך. חברות עם פעילות הפסדית ומבכיכה שנדחפה לציבור בעטיפת ממתק.

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?