האיום הגדול על השווקים - עליית הריבית לא תוריד אינפלציה. ההיפך
מי שרוצה להבין מדוע נגיד הבנק המרכזי האמריקאי (הפד), ג'רום פאוול, היה צריך להודיע דווקא עכשיו שהוא מתכוון להילחם באינפלציה בכל הכוח, גם אם זה אומר שעליות הריבית יפגעו בצרכנים ובפירמות בארה"ב, צריך לזכור מושג חשוב שלא הרבה מכירים: האריתמטיקה הלא נעימה של מדיניות מוניטרית.
את המושג הזה טבעו שני כלכלנים, תומאס סרג'נט וניל וולאס ב-1981. בפד יש מספיק אנשים שקראו את המאמר שלהם, והם מבינים שכשארה"ב נמצאת עם חובות בהיקף של כ-120 אחוזי תוצר והנשיא מודיע על שורה של צעדים שכל אחד מהם עולה מאות מיליארדים, כולל מחיקת חובות למיליוני אמריקאים שלקחו הלוואות סטודנטים, אז הפד חייב לעשות משהו עכשיו, אחרת לכל בחירה שהוא לא יעשה תהיה אותה תוצאה: עוד אינפלציה.
האריתמטיקה הלא נעימה מבוססת על ההנחה של ציפיות רציונאליות. כלומר, שלפחות בממוצע, השחקנים בשוק מבינים את הכוחות שפועלים על הכלכלה, והם יודעים לצפות את ההשפעות שלהם. לכן, לכל פעולה שמבצע שחקן אחד, השחקנים האחרים בשוק יגיבו עוד לפני שהפעולה משפיעה על הכלכלה. משום כך, לעתים אי אפשר לצפות את ההשפעה של פעולות של ממשלה או בנק מרכזי על סמך העבר, מכיוון שההשפעה בפועל היא תוצאה לא של מה שהיה בעבר, אלא של הציפיות לגבי מה שיהיה בעתיד.
הקורס של זיו סגל, המנתח הטכני של ביזפורטל מתחיל בשבוע הבא – שני שיעורים חינם! בלי התחייבות. כנסו כאן לפרטים מלאים ולקבוצת הווטסאפ לעדכונים שוטפים
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציפיות הרציונאליות מביאות לכך שכשהממשלה מגדילה את החובות שלה מעבר לנקודה מסוימת, הציבור מצפה שלבנק המרכזי לא תהיה ברירה. כדי לאפשר לממשלה להמשיך לתפקד למרות החוב הגדול, הבנק המרכזי חייב לשמור את הריבית נמוכה, מה שאומר שהבנק חייב להמשיך להגדיל את כמות הכסף בשוק. זה אומר שברגע שהממשלה מגדילה את החוב שלה מעבר לנקודה מסוימת, הציבור מצפה שהחוב יוביל לאינפלציה, מכיוון שלא חשוב עד כמה האינפלציה תעלה, הבנק המרכזי יהיה חייב להזרים לשוק כסף כדי שהממשלה לא תפשוט רגל.
למעשה, במצב הזה, אם הבנק המרכזי ינסה להעלות את הריבית כדי להילחם באינפלציה, הוא לא יאט את האינפלציה. להפך, הוא רק יגרום לאינפלציה להאיץ עוד. הסיבה היא פשוטה: כשהחוב הממשלתי גדול והבנק המרכזי דוחף את הריבית כלפי מעלה, ההוצאות של הממשלה על החוב גדלות. אם הממשלה לא מוכנה להקטין את החובות שלה, זה אומר שהיא צריכה לגייס עוד כסף. כלומר, ניסיון של הבנק המרכזי להעלות את הריבית מוביל לגידול בחוב הממשלתי, ואז הבנק המרכזי עומד בפני דילמה: או שהוא יגדיל את כמות הכסף במשק כדי לאפשר לממשלה לשלם את החובות (ובדרך יוריד את הריבית), או שהוא יוביל את הממשלה לחדלות פירעון.
אם במקביל לעליית הריבית, הממשל יגדיל את הגירעון מ-120% (ל-140%), אז ניתן לצפות שהאינפלציה תתפרץ גם אם הפד יעלה את הריבית בעוד כמה אחוזים. כדי לשלוט באינפלציה, הפד צריך שהממשל ישמור את הגירעון פחות או יותר מאוזן. אחרת הריבית היא בומרנג קטלני.
- העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
כלומר, כשהאריתמטיקה הלא נעימה מתחילה לעבוד, לבנק המרכזי יש שתי אופציות: לשמור את הריבית נמוכה ולאפשר לאינפלציה לעלות, או להעלות את הריבית ולהסתכן בכך שהאינפלציה תאיץ אפילו יותר.
לתומאס סרג'נט ויוסף זעירא יש מאמר מעניין שמראה איך האינפלציה הגדולה בישראל, שהגיעה בשיאה ללמעלה מ-400 אחוזים ב-1985, יכולה להיות מוסברת בתהליך מהסוג הזה. ברגע שהחוב הממשלתי עבר נקודה מסוימת, הציבור הבין את המשמעות, המחירים קפצו למעלה, והאינפלציה יצאה משליטה. לא מעט אינפלציות משמעותיות אחרות בהיסטוריה, כולל זאת של ארה"ב בשנות ה-1970, יכולות גם כן להיות מוסברות על ידי אריתמטיקה לא נעימה.
אז כשפאוול ראה כיצד הנשיא מכריז על חבילה אחרי חבילה של הוצאות בהיקפים של מאות מיליוני מיליארדים, היה לו ברור שאם הוא רוצה להישאר בחלק הנעים של האריתמטיקה, הוא חייב לאותת לממשל שהוא לא מתכוון לשחק את המשחק. פאוול מנסה לאותת לממשל שאם הממשל חושב שהוא יכול לזכות באהדה ציבורית בזכות הוצאות כספים ללא גבולות, הבנק המרכזי יפעל כדי להכניס את המשק למיתון. זה איתות לממשל, שמטרתו להניע את הממשל מלהוציא עוד כספים בזמן הקרוב.
אז אם שוק ההון נופל בגלל שהמשקיעים חוששים שהריבית תעלה, הוא נופל מהסיבה הלא נכונה. האיום האמיתי הוא לא שהריבית תעלה. האיום האמיתי הוא שהחוב של הממשלה יעלה עד לנקודה שבה הריבית תהיה חייבת להיות נמוכה, האינפלציה תשתולל, והדרך היחידה לעצור אותה תהיה קיצוצים כואבים מאוד, שיקרו רק כשממש, אבל ממש, לא תהיה ברירה.
ד"ר אביחי שניר
- 21.אא 14/09/2022 08:21הגב לתגובה זוכשהאינפלציה עולה, החוב של ארהב נשחק. השאלה היא איך ארהב מתכוונת לשלם את החוב. החוב הוא בעיקר למחזיקים זרים, אין בעיה להדפיס ולתת להם. ואם המטבע יפול, עוד יותר טוב, ארהב תהיה יותר אטרקטיבית להשקעה זרה
- 20.החביב 01/09/2022 10:48הגב לתגובה זוהשאלה היא מה היא אותה נקודה, שממנה החוב יגרום לאינפלציה.
- 19.החביב 01/09/2022 10:41הגב לתגובה זוכיף לקרוא "מדי פעם" מישהו שלא כותב מהפוזיציה...
- 18.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 01/09/2022 07:36הגב לתגובה זו
- 17.למדפיסים הידד 30/08/2022 16:46הגב לתגובה זוחלוקת כסף שאף אחד לא זוכר אבל אחר כך כוולם מצטערים.
- 16.מעניין מה דעתם של כלכלנים ומומחים , מעלים ריבית על 30/08/2022 16:11הגב לתגובה זומעניין מה דעתם של כלכלנים ומומחים , מעלים ריבית על מנת לעודד אינפלציה על מנת לעצור את הוצאות הממשלה
- 15.תודה (ל"ת)אנונימי 30/08/2022 16:07הגב לתגובה זו
- 14.לרון 30/08/2022 14:08הגב לתגובה זועיסקת חבילה משקית פותרת אינפלציה=ישראל שנות השמונים כדוגמא
- 13.אין מספיק תוצר לכל האנשים בעולם (ל"ת)משוואה פשוטה 30/08/2022 13:47הגב לתגובה זו
- יוגב 31/08/2022 16:29הגב לתגובה זוהיית כבר באיזה שוק בארץ ,ואין סחורה? גם בארצות אחרות אותו דבר
- 12.דר'? (ל"ת)דר ? 30/08/2022 12:46הגב לתגובה זו
- 11.ניתוח מעולה של המצב לאשורו ! (ל"ת)יובל נשיא 30/08/2022 12:43הגב לתגובה זו
- 10.נ.ש. 30/08/2022 12:32הגב לתגובה זושבה בעצם האינפלציה מזינה את עצמה. וזה לא בהכרח מגובה חוב אלא יותר מגובה של אינפלציה מסוימת. פשוט בתקופה שעשו את זה היה מתאם גבוה בין שיעור חוב לאינפלציה. אבל חשוב לזכור ארה"ב אמורה לשלם בשנה הקרובה רק 750 מיליארד דולר רק כריבית על החוב הקיים. וזה אומר שאכן יש מגבלה בגובה הריבית שהם יכולים להרשות לעצמם.
- 9.ג'סי לייומור 30/08/2022 12:01הגב לתגובה זוגם ילן ופאוול מתואמים וגם המחנק כלפי כל הלווים בעולם ולא כלפי הממשל שרק להם מדפיסים, . בהתחלה הדפיסו בשביל MBS וכל מיני חובות לא של הממשל
- 8.דר' דום 30/08/2022 11:49הגב לתגובה זועליית ריבית לא תעבוד פשוט משום שצריך לשרוף את המאזן, מה שיקרה החל מספטמבר בקצב 95 מיליארד בחודש. קצב נמוך שלא יעזור לאינפלציה, אבל בהחלט ימוטט את כל מי שהתמנף מעבר לפופיק כשהפד הדפיס 120 מיליארד בחודש עד מרץ השנה.
- ספטמבר המר אמרו כותרות בעיתון (ל"ת)אמת 30/08/2022 12:02הגב לתגובה זו
- 7.יובל 30/08/2022 11:38הגב לתגובה זואתה רק לט אומרמשהנגיד לא קובע את האינפלציה לפי ההיתיקרויות כי אם לפי שיקולים פוליטיים אז ניאה אותך קורא את המחשבות של האוצר וכותב לנו מה יעשו
- 6.שלום ריבית, להתראות נדל"ן (ל"ת)כלכלן 30/08/2022 11:29הגב לתגובה זו
- 5.לא משנה 30/08/2022 11:28הגב לתגובה זובסרט זאב מוול סטרית אמרו : אולי רק כמה אנשים בעולם יודעים מה קורה בשוק ההון. אף אחד לא ממש יודע.
- 4.בקיצור האינפלציה זה מהדפסת הכסף של כתום הפאה השטני (ל"ת)פושט הרגל הנאלח 30/08/2022 11:24הגב לתגובה זו
- פופטיץ 30/08/2022 14:57הגב לתגובה זוההדפסה בארהב היא מ2010
- 3.דרור 30/08/2022 11:21הגב לתגובה זוהשאלה היא מהי רמת החוב הממשלתי שבה יש צורך להוריד את הריבית? הכותב לא התייחס לתוצר עצמו. כעל שהתוצר במשוואה יגדל, יחס החוב יפחת. ולכן האריתמטיקה שתוארה כאן לא התייחסה לעובדה זו. המסקנה: כשהתוצר גדל, הריבית יכולה לעלות בלי לגרום לזעזועים בשווקים. מצב של איזון.
- 2.מישהו 30/08/2022 11:21הגב לתגובה זורק בגללכם השווקים לא מתפקדים כמו שצריך... תסתמו והכל יהיה בסדר..
- 1.לא רלוונטי לארה"ב 30/08/2022 11:11הגב לתגובה זוכן יתחיל קיצוץ בהזרמה בקרוב למרות האישור לעידוד אנרגיה ירוקה שהוא נדבך חשוב לעתיד האנפלציה בעתיד. תלוי למה מדפיסים וזה דווקא לטובה.

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIהעולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?
אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.
למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.העולות
נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.סי-לאב - סי-לאב 10.81% תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי
של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע
בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית
בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.
- אוקטובר הירוק: ת"א רושמת שיא גיוסים היסטורי למדדי המניות
- עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 4.44% מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות.
