עידו סוסן
צילום: דורון לצטר

דרייבנטס גייסה 262 מיליון דולר לפי שווי של מעל 2 מיליארד דולר

הגיוס ישמש את החברה להרחבת הפעילות העסקית, המשך ההתרחבות הגלובאלית ותמיכה בלקוחות גדולים ברחבי העולם

דור עצמון |

חברת דרייבנטס (DriveNets) הישראלית, שהקימו עידו סוסן והלל קוברינסקי ושבונה רשתות תקשורת על תשתיות ענן, גייסה 262 מיליון דולר. בעקבות הגיוס, שווי החברה עולה ליותר מ-2 מיליארד שקל. עד כה גייסה החברה סכום כולל של 587 מיליון דולר. דרייבנטס בונה רשתות על פי מודל תשתיות הענן. ההשקעה הנוכחית תסייע לחברה להמשיך ולהתרחב, לחדור לשווקים חדשים, להרחיב את הפעילות העסקית ולהשקיע בפיתוח מוצרים נוספים. בנוסף, ההשקעה תאפשר את הרחבת צוותי התמיכה בלקוחות גדולים בעלי פריסה גלובלית, וגיוס אנשי אופרציה באזורים הגאוגרפים השונים. סבב הגיוס הנוכחי הושלם לאחר בה דריינטס הגדילה את מצבת העובדים בכ-50% והתרחבה לשווקים חדשים. בין השאר, החברה נמצאת בשלבים שונים של מכירה עם עשרות לקוחות ובנתה שותפויות אסטרטגיות עם מטמיעי מערכות מכל העולם. דרייבנטס מעסיקה כ-450 עובדים בארץ בעולם וזכתה בחוזים משמעותיים עם חברות התקשורת הגדולות בעולם ונמצאת בשלבים שונים של הטמעת הפתרונות שלה איתם. עידו סוסן, מנכ"ל ומייסד שותף ב-DriveNets: "מודל הענן מאפשר פתרון מבוסס תוכנה ופותח יכולות תפעוליות וכלכליות חדשות. הגישה של DriveNets מאפשרת לספקי טלקום ליהנות מאותם היתרונות שיש לספקיות הענן. זהו הסבב השלישי בו פיטנגו ובסמר משקיעות בחברה וסבב שני עבור D1 Capital, Atreides והראל, ואנו מודים להם על השותפות והאמון שהם נותנים בנו ובחזון שלנו. ההשקעה תאפשר לנו להרחיב את קו המוצרים והערך שהטכנולוגיה שלנו מעניקה ללקוחותינו, וכן להרחיב את צוותי האופרציה שלנו הפרושים ברחבי העולם ומעניקים שירות נגיש ומהיר ללקוחותינו".  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

קו ישיר ל-ChatGPT? סם אלטמן בוחן שילוב שבבים בתאי מוח

במסגרת הפרויקט שלו Merge Labs, מנכ״ל OpenAI רוצה לעקוף את מאסק בפיתוח ממשק מוח־מחשב, ומכוון ליעד שבו נחשוב מחשבה  שתקבל תגובה מיידית מהבינה המלאכותית

רן קידר |
נושאים בכתבה סם אלטמן

סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, הציב יעד שאפתני במיוחד במיזם שבבי המוח החדש שלו, Merge Labs: שילוב של טכנולוגיית ריפוי גני לשינוי תאי מוח כך שיגיבו לאולטרסאונד, לצד שתל שמזהה ומווסת את פעילותם. הרעיון מבוסס על תחום מחקר הקרוי "סונוגנטיקה", שבוחן כיצד לגרום לתאים להשתנות גנטית כדי שיופעלו על ידי גלי קול. החזון הוא פלטפורמה עתידית שתאפשר ממשק מוח־מחשב מדויק יותר, שעשוי בעתיד לשמש גם לחיזוק יכולות קוגניטיביות.

אלטמן, שמנהל בשנים האחרונות יריבות גלויה עם אילון מאסק ונויראלינק, אמר כי ישמח להגיע למצב שבו ניתן יהיה "לחשוב על משהו, ומייד ChatGPT יגיב". לאחרונה דווח כי Merge Labs מגייסת 250 מיליון דולר לפי שווי של 850 מיליון דולר, עם תמיכה משמעותית מקרן ההשקעות של OpenAI. אלטמן יכהן כמייסד־שותף אך לא ישקיע הון אישי. במקביל, חברות אחרות בוחנות שימוש באולטרסאונד לטיפול במוח ללא השתלה, למשל קסדות טיפוליות למחלות נפש, ואחת מהן, Nudge חברת הסטארט־אפ של פרד ארסהם' מייסד־שותף של Coinbase, שמפתחת קסדה המשדרת אולטרסאונד ממוקד בעוצמה נמוכה אל המוח, גייסה לאחרונה 100 מיליון דולר.

להבדיל מהטכנולוגיה של נויראלינק של מאסק, שמסתמכת על קריאת ושידור אותות חשמליים דרך אלקטרודות, Merge Labs שואפת להשתמש, כאמור, באולטרסאונד,  מה שעשוי להפחית סיכונים, עם חדירה פחות פולשנית ולהרחיב את השימושים האפשריים. סונו-גנטיקה בוחנת כיצד גלים אקוסטיים בתדר גבוה יכולים להשפיע על תאים שעברו שינוי גנטי. 

החברה נמצאת בשלב מוקדם מאוד, והטכנולוגיה תזדקק לעוד שנים של מחקר, ניסויים קליניים ואישורים רגולטוריים מחמירים. עם זאת, עצם בחינת הכיוון מעידה על שאיפתו של אלטמן לא רק להרחיב את תחום הבינה המלאכותית, אלא גם לפרוץ את גבולות הפיזיולוגיה האנושית כחלק מהחזון הטכנולוגי שלו. 

להבדיל, נויראלינק קיבלה כבר ב-2023 אישור מה-FDA לערוך ניסויים קליניים בבני אדם, וההשתלה הראשונה התבצעה בינואר 2024. המושתל הראשון היה בריינר מוריס, צעיר בן 29 עם שיתוק מלא שנגרם כתוצאה מתאונה. מאז השתלת השבב, מוריס הצליח לשלוט במחשב בעזרת מחשבה בלבד, לגלוש, לשחק ולערוך סרטונים, הישג שמהווה עדות לפוטנציאל האדיר של הטכנולוגיה. ארבעה מטופלים נוספים עברו את ההשתלה בהצלחה וממשיכים להשתתף בניסוי הקליני, לצד ניסויים נרחבים בקופים, שחלקם נועדו לבחון יכולת לשחזור ראייה.