יועז הנדל
צילום: מסך: כאן 11

משרד התקשורת יקצה תדרים לחברות שאינן חברות סלולר

המשרד מפרסם את עקרונות המכרז חדש להקצאת תדרי הדור החמישי (5G) לחברות הסלולר בלבד, לצד כוונתו להקצות תדרים בהיקף נרחב לשחקנים חדשים המאפשרים מודלים עסקיים חדשים, יישומים ושירותים טכנולוגיים חדשניים

דור עצמון |

משרד התקשורת משנה מדיניות ומקצה לראשונה תדרים לחברות שאינן חברות סלולר במטרה להאיץ מהלכי חדשנות בטכנולוגית הדור החמישי. התדרים החדשים שיוקצו ישמשו רשתות פרטיות מאובטחות לתעשיות במגזר העסקי והפרטי כדוגמת חקלאות אוטונומית, רכבים אוטונומיים, מפעלים, אצטדיונים, בתי חולים ועוד, בטכנולוגיה של 5G.

רשת פרטית היא תשתית אלחוטית שנפרשת בתוך תא שטח מוגדר. על גבי הרשת יכולים לפעול רק מכשירים שאושרו או הוגדרו מראש על ידי מי שמפעיל או שוכר אותה. ברשת כזו אין חשש לגבי מספר המכשירים המחוברים, קיבולת הרשת, הכיסוי שלה ובאופן כללי הביצועים שלה, מתוך הנחה שהפתרון הותאם לצרכים הספציפיים ונתפר לממדי התקציב שיועד לפרויקט. עם זאת, הייחודיות של רשתות פרטיות לא מתמצה בכיסוי וקיבולת, אלא בערך מוסף כגון אמצעי אבטחה ייעודיים ואינטגרציה עם מערכות תפעוליות ועסקיות בשימוש הארגון. זמני השיהוי הנמוכים שרשת פרטית יכולה לספק מאפשרים שיפור של זמן התגובה והרחבה שלהם ליישומים חדשים.

בדצמבר 2021 פרסם המשרד קול קורא בנושא רשתות פרטיות בטכנולוגיות מתקדמות. מהתגובות וההתייחסויות שהתקבלו עלה כי שוק התקשורת והמשק הישראלי לא מממשים את מלוא הפוטנציאל הגלום ברשתות הפרטיות, ולא נהנים מהפריון הכלכלי שהן יכולות להניב.

שר התקשורת, יועז הנדל: "תפקיד שר התקשורת הוא לייצר תחרות ונגישות בתשתיות התקשורת לאזרחי ישראל.  בשנה האחרונה הפך משרד התקשורת לסיירת של משרדי הממשלה. המהפכות הרבות הביאו למחירים הנמוכים בעולם ולנגישות גבוהה. שני המהלכים שאנחנו מקדמים היום, חיזוק מלאי התדרים לחברות הסלולר לצד הנמכת חסמי הכניסה, וסלילת הדרך לכניסת שחקנים חדשים, ימשיכו את השינויים הדרמטיים בשוק התקשורת בישראל, וישפרו את איכות הרשת הסלולרית. היעד שלי הוא הובלה ישראלית טכנולוגית בתחומים כמו חקלאות, חינוך, תעשייה, ורפואה. ישראל מובילה היום בקצב פריסת הסיבים האופטיים והיא תוביל גם בטכנולוגיות ויישומים חדשניים של הדור החמישי."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.