תלמידים בערבה בגרות תיכון בית ספר לימודים כיתה
צילום: מועצה אזורית ערבה תיכונה
דעה

הגורם המפתיע שיביא למהפך במערכת החינוך הישראלית

מול הסתדרות המורים שלא משפרת את המערכת מתגבש אירגון של מורים צעירים, אך השינוי האמיתי יבוא מהלקוחות האמיתיים של מערכת החינוך - הילדים עצמם
נגה בריינס | (8)

בראשון לספטמבר תפתח שנת הלימודים. או לא. עד אז נמשיך לקבל מידע מפה ומשם על המשא ומתן בין האוצר ומשרד החינוך להסתדרות המורים, הכפשות, חשיפות נתונים וקמפיינים משחירים. קשה לזכור תקופה בה היה שקט בגזרת החינוך שכמו משרד הבריאות ומשרד הביטחון מדובר בבור שחור ששואב אליו מילארדי שקלים ומפיק תוצאות שנויות במחלוקת ומוכתמות באינטרסים.

אבל ישנם שני גורמים נסתרים שיכולים להופיע ולהפוך את המאבק על תנאי ושכר המורים לתהליך שיש לו סיכוי להביא שינוי משמעותי לטובה. אחד מהם הוא הקמתו של ארגון עובדים חדש בידי המורים הצעירים והשני הוא השבתת מערכת החינוך בידי התלמידים.

כבר בשנת 2006 קם אה"ל - ארגון המתמחים לרפואה מרשם (ע"ר) עקב חוסר שביעות רצון מתמחי הרפואה מהטיפול של הר"י, ההסתדרות הרפואית בישראל, בענייניהם. הארגון תפס תאוצה בשנים האחרונות סביב קיצור תורנויות המתמחים (יש לקרוא למשמרת של 26 שעות בשמה – עבדות) והיום הוא ניצב בעימות חזיתי נושא פירות עם הר״י על ייצוג המתמחים וקביעת תנאי ההעסקה שלהם. למזלם של המורים הצעירים הקמתו של ארגון מרשם מרחפת מעל הסתדרות המורים במאבק הנוכחי ואם הסתדרות המורים לא תספק למורים הצעירים תנאים נאותים, שכר נאות, ואופק, יקום ארגון עובדים חדש שייצג אותם.

אבל זה גוף שיתעסק בפני השטח ולא בבעיה העמוקה שדורשת טיפול – חוסר הרלונטיות של מערכת החינוך הנוכחית והאופן בו היא מחזקת ומעמיקה פערים בחברה הישראלית. בשביל זה צריך להגיע הברבור השני ולשבור את לוח המשחק.

מערכת החינוך תמיד היתה פטרנליסטית ורדודה שעוסקת במרדף אחרי היעדים של שלשום ומשרתת את השלטון הנוכחי בכל תקופה ע״י שכתוב תכנים והצבת בעלי תפקידים בעמדות שמאפשרות הזרמת כספים לקבוצות לחץ.

במאבק על הזרמת תקציבים, שכר, תנאים ומילת הקסם הנוכחית (הייטק) השיח בין משרד החינוך והאוצר עם הסתדרות המורים נעשה מעל ראשם של הילדים שנשארים מחוץ לתמונה. הם מהווים רק מספר שמייצג תקציב שניתן להעבירו ממקום למקום כדי לשרת מטרה. אלה הילדים שלנו וקולם אינו נשמע. מדוע?

קודם כל כי אנחנו עצמנו לא רואים אותם. הם נשארים חסרי זכות הצבעה ובחירה עד גיל 18, כאילו שבגיל 18 ויום פתאום מונחתת עליהם יכולת לקיחת אחריות כמתת אל. וכשאין לאדם זכות הצבעה, אף מפלגה לא תקשיב לך ולא תנסה לשנות את התנאים שלך לטובה. אז המפלגות מדברות אל ההורים שבמקרה הטוב, כמו המורים הותיקים, כבר שכחו מה זה להיות צעיר ונטול כוחות ובמקרה הגרוע, כמו הרופאים הותיקים, מסתכלים על תקופת אין האונות בנוסטלגיה ומהללים את החישול שהיא מביאה איתה. אבל זה לא חישול, זו התעללות שמייצרת אפתיות.

קיראו עוד ב"בארץ"

הילדים שלנו רואים מולם עולם כאוטי, תנודתי בו שום דבר לא בטוח יותר. הם רואים מידע וידע שנמצאים במרחק נגיעה ומורים והכשרות שלא עומדים בקצב. הם רואים מערכת פוליטית תנודתית ולחיצה, הם רואים את ההורים שלהם והמחנכים מדברים על מוסר וסבלנות וכבוד ויחד עם זאת לא מצליחים ליישם את העקרונות האלה בעצמם. הם בעיקר רואים מוסדות חינוכיים שתפקידם העיקרי הוא להיות ביביסיטר ולהחזיק אותם במסגרת עד שיגיע זמן הצבא. הם רואים מערכת שבאה לחנך אותם והיא לא מחונכת בעצמה.

הם רואים מערכת שמתווכחת על לימודי ליבה, דת, אמונה אבל בבסיס הויכוח נמצאת הדרך הכי טובה להנפיק אזרח שתורם לתמ״ג או תורם לתקציב המפלגה (מצביע). מערכת שמחליטה עבורם מה הדבר הכי נכון להיות, שמנווטת אותם למקצוע הנכון אבל לא שואלת לרגע מי הם רוצים להיות. 

הם רואים מדינה שממיינת בין ילדים לפי מוצא ושפה וצבע עור, מדינה שיש בה ילדים שווים יותר ושווים פחות, שמפלה כלכלית בין ילד בחינוך סמי-חילוני, לילד בחינוך דתי לילד בחינוך חרדי והרחק מאחור נמצא הילד הערבי.

למורים שלהם אין את היכולת לעמוד בקצב המידע אבל הם נדרשים לעשות זאת במקום להידרש להיות בני אדם, עזר לילדים שמחפשים את דרכם, מלווים מעודדים בהתמודדויות פיזיות, מנטליות, רגשיות ואמוניות. מורים שצריכים להנפיק ילדים בוגרי בגרויות בעולם בו אף אחד לא יודע מה יהיו הכישורים המבגרים של מחר.

זאת מערכת שהגיע זמנה להשתנות מהיסוד ורק הילדים שלנו יכולים לשנות אותה באמת ולשאול את השאלות במקום להנפיק תשובות נדושות:

מדוע יש צורך בבגרויות אם אפשר ללמוד לתואר ראשון ולבחור מה ללמוד כבר מגיל 16?

מדוע יש צורך להופיע כל יום בכיתה אם אפשר גם ללמוד מהבית?

מדוע יש לנו כל כך מעט בחירה בין אסכולות בתי הספר, מגמות ומוסדות הלימוד ומי זה שקבע עבורנו מה אנחנו צריכים לדעת?

האם בעולם שמשתנה תדיר ניתנים לנו הכלים להתנהל בגמישות ולסמוך על עצמנו?

האם אנחנו זקוקים למורים, שאומרים לנו מה לעשות, מה לדעת, כיצד לנהוג או אולי תפסנים בשדה השיפון שמאפשרים לנו התנסות, שגם רואים את המתקשים, המוזנחים, הקורבנות של ההורים, הפגועים חברתית, הזקוקים להצלה?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    השינוי צריך לבוא קודם מלמעלה (ל"ת)
    חיפאית 03/08/2022 15:10
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    8 03/08/2022 11:50
    הגב לתגובה זו
    שום דבר אחר לא יעזור. הקומוניזם חייב להיכשל. הוא נכשל והוא ייכשל. מי שמנסה ״לתקן״ את הקומוניזם ולגרום לו להצליח - ייכשל.
  • 6.
    שאול 03/08/2022 11:46
    הגב לתגובה זו
    שנים של סטגנציה בחינוך עם אותם מנהיגים שהזדקנו והסתיידו . שנים שהסיפור חוזר על עצמו בסוף שנת לימודים ובפתיחה של שנה חדשה . זה ממש פוגע במערכת , פוגע במורים , פוגע בהורים ובילדים . לא יתכן שזו גזרת שמים .הדור חייב להתחלף ולקחת את ההובלה לפתרון ארוך טווח .
  • 5.
    המורים ימשיכו לברוח 03/08/2022 11:09
    הגב לתגובה זו
    למה אף אחד לא יוצא נגד משרד החינוך שנותן חינוך חינם כביכול שכולו שינון וציונות משמממת למה אין חוגים חינם כמו בארה"ב המדינה נותנת לבחירה 4 חוגים בחטיבה כולל נגינה. ספורט . שפות . אוריגמי . דיבייטינג ועוד ועוד לא חסר מה לבחור פה יש חינוך חינם שעולה הון. ותת רמה כי התוכניות מהמאה ה18 וכל מטרתם ציונות ושואה . ושטיפת מוח שמא יברחו מהמדינה .המדינה לא יכולה להפריט את החינוך כמו בארה"ב שם משלמים 1500 דולר לילד וישנים בשקי שינה כדי להירשם לבתי ספר על הבוקר. תפריטו את החינוך זה רק יעלה לכם כמו בכבפר הירוק 30 אלף דולר לשנה . אין פה חינוך בכלל יש ביביסיטר כי המדינה רוצה לחסוך .
  • 4.
    כולם מתועררים 03/08/2022 11:05
    הגב לתגובה זו
    איך להפוך אותם לעבדים יותר ממושמעים יותר יעילים לא מספיק שהם מלמדים הרבה יותר מכל המורים בעולם ומשועבדים למערכת גם אחרי שעות הלימודים ולמרות השכלה של תואר שני מאוניברסיטה לא סמינר מכריחים אותם לעשות"השתלמות" זבל של איזה מורה ותיקה שמקושרת לאיזה מפקחת וכו. המורים לא בייביסיטר של אף אחד
  • 3.
    עוד כתבה מטעם האוצר 03/08/2022 11:02
    הגב לתגובה זו
    את "משתנתם" הם שתולים של האוצר במערכת ומי שם אותם לייצג את כלל המורים . הם לא נבחרו וצריך לבדוק אם הם לא מקבלים כסף מאירגון קוהלת בעל גישה ניאו ליברלית תנאי העסקה שיחלחלו לכל עובדי המדינה ומשם לשוק הפרטי. למה מורה עם תואר שני צריך לעבוד בחוזה ומי ידאג לו בגיל 40 שיזרקו אותו מהמערכת אין לו גנץ שידאג לפנסיה בגיל 43 ולתוספת לפנסיה מורה הוא רק מורה ואם מישהו בונה על כך שמורה יעשה הסבה מקצועית בגיל 40 על חשבונו הוא טועה אף אחד שמכבד את עצמו והשכלתו לא יסכים לזה. בושה וחרפה ועם מטומטם
  • 2.
    קשקשת פפטית (ל"ת)
    הנץ 03/08/2022 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני 03/08/2022 10:52
    הגב לתגובה זו
    תומכים בו ונותנים יד להשתוללות של יפה בן דוד. צריך להתאים את מערכת החינוך לדרישות העידן הנוכחי, לשפר איכות של צוותי הוראה. פעם שמעתי מגננת "שתי כדורים". זה מי שמלמד את הילדים שלנו?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).