המועצה לצרכנות: מחירי רשתות האונליין והרשתות הרגילות כמעט זהים
המועצה הישראלית לצרכנות בדקה את מחירי מוצרי המזון ברשתות האונליין ואת הרשתות הרגילות במטרה לבדוק היכן נשלם פחות מבלי לצאת מהבית, והאם בכלל משתלם לקנות באונליין. לדברי המועצה לצרכנות כמעט שאין הבדל בין רכישה אונליין לבין רכישה בחנויות הפיזיות.
הבדיקה כללה סל של 219 מוצרים ב-8 רשתות שיווק אונליין: ויקטורי, חצי חינם, טיב טעם, יינות ביתן, מגה, מחסני השוק, רמי לוי, ושופרסל. נבדקו מחירים בשלושה תאריכים: 22.7.2022 , ,22.1.2022 (תחילת השנה) ובתאריך 21.7.2021 (לפני שנה). אותו סל נבדק ברשתות הרגילות.
הבדיקה הופקה באמצעות אתרי סטורנקס ופרייסז. המחירים כוללים מבצעים למעט מבצעי אשראי. נבחנו רשתות שהכילו לפחות 80% מסך המוצרים מתוך כלל הרשתות המדווחות. כאשר מוצר לא נמצא, חושב לגביו המחיר הממוצע של שאר הרשתות שנבדקו. ליווי סטטיסטי: ד"ר אור כץ המכללה האקדמית אשקלון.
נמצא כי הסל הזול ביותר הוא של רמי לוי באינטרנט, והסל היקר ביותר הוא של מגה אונליין. הפער ביניהם עומד על 455 שקל. רשת מגה היא גרם הרשת בה נרשמה העליה החדה ביותר משנה שעברה. ברשת שופרסל נרשמה העליה הנמוכה ביותר.
- הקורסים הדיגיטליים בסיכון - הבינה המלאכותית בדרך
- מדוע מומלץ לרופאים וסוכנויות תיירות להכניס רכיב של זימון תורים אונליין?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דמי המשלוח נעים ברוב הרשתות סביב 30 שקלים כשקניה מעל סכום מסוים מקנה משלוח חינם. גם במקרה שתבואו לחנות עצמה ישנם "דמי איסוף עצמי" בסכומים שנעים בין 12 שקל ברשת ויקטורי ל-29 בטי טעם. ברמי לוי לא מאפשרים איסוף עצמי.
בכמה מוצרים נמצאו פערים משמעותיים בין החנויות:
פסטרמה על גחלים 2% טירת צבי 400 גרם – 31.9 נמכרת ברשת ויקטורי אונליין ב 31.9 ₪. ברשת יינות ביתן נמכרת הפסטרמה ב 13 ₪. הפרש של 19 ₪ (145%).
תרכובת מזון לתינוק שלב 3 מטרנה אקסטרה קייר 700 גרם- נמכרת ברשת מגה ב 61.9 ₪ . ברשת שופרסל נמכרת התרכובת ב 44.5 ₪ . 17.5 ₪ הפרש (39%).
שניצל דק דק בציפוי פירורי לחם פריכים מאמא עוף 700 גרם- נמכר ברשת מגה ב 43.9 ₪ וב- 27.5 ₪ ברשתות ויקטורי ורמי לוי . הפרש של 16.5 ₪ (60%).
קפסולות ג'ל לכביסה אול אין וואן בניחוח הרים פודס אריאל 55 יחידות נמכרות ב- 69.9 ₪ ברשת חצי חינם, ובמחיר של 54.9 ₪ ברשתות ויקטורי אונליין, טיב טעם אונליין, מחסני השוק אונליין, שופרסל אונליין, ורמי לוי באינטרנט. 15 ₪ הפרש (27%).
המועצה הישראלית לצרכנות: "מסתבר שהבחירה באונליין לאו דווקא מוזילה את מחיר הסל. אם אנחנו משנים את ה"טייס האוטומטי" של הקניות ברשתות המזון, ובוחרים לוותר על חוויות הקנייה ולרכוש באונליין , חשוב לבדוק לא רק את מחיר הסל הכולל, אלא גם את ה"אותיות הקטנות" - זמני משלוח, אזורי חלוקה, דמי משלוח, וחיוב במינימום קניה. הקפידו לוודא כמויות בעת ההזמנה, הרשתות לקבוע אתכם טווח על -אם הזמנתם משלוח. להזמין מהמחשב ולא מהטלפון הנייד יפוהעד. איחור מעבר לשעתיים מקנה לכם זכות הגעה של שעתיים ומותר להן לאחר עד שעתיים מעבר לטווח".
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
