דופק שוק העבודה: ירידה של 1.5% במספר דורשי העבודה ביוני
שירות התעסוקה מפרסם את דופק שוק העבודה, המסכם את התנועות והמגמות התעסוקתיות שאפיינו את חודש יוני. מהדוח עולה, כי מספר דורשי העבודה ירד במהלך חודש יוני בכ- 2.1 אלף המהווים ירידה בשיעור של 1.5% בהשוואה לחודש מאי.
מדובר במגמה הפוכה לזו שנרשמה בחודש מאי, בו נודעה עלייה של כחמשת אלפים דורשי עבודה המהווים עלייה בשיעור של 3.7% בהשוואה לחודש אפריל. עם זאת, מסייגים בשירות התעסוקה את הירידה שנרשמה ביוני בכך שייתכן ונוכח השפעות העונתיות, ובכלל זה פיטורי קיץ, ישפיעו על תנודתיות המשק לרבות עלייה אפשרית במספר דורשי העבודה במהלך הקיץ.
עוד עולה מהדוח, כי במהלך חודש יוני הצטרפו כ-27.7 אלף דורשי עבודה חדשים, נתון גבוה במקצת ממספר המצטרפים החדשים בחודש מאי (26.7 אלף), כאשר 115.4 אלף מסך דורשי העבודה שהיו רשומים בשירות התעסוקה בחודש יוני הם כאלה שהיו רשומים גם בחודש מאי. עיקר הירידה במספר דורשי העבודה בחודש יוני נודעה בקרב תובעי הבטחת ההכנסה (1.6 אלף מתוך 2.1 אלך), ירידה קלה במספר דורשי העבודה שאינם תובעים כל קצבה (0.5 אלף), זאת שעה שבמספר תובעי האבטלה שלא היו בחל"ת כמעט ולא חל שינוי מזה שנרשם בחודש אפריל האחרון.
בחודש יוני מספר תובעי האבטלה עמד על 75.8 אלף, מספר תובעי הבטחת ההכנסה עמד על 61.6 אלף, הנמוך ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה וקרוב מאוד למספר שנרשם ערב פרוץ המשבר, ואילו מספרם של דורשי העבודה שאינם תובעים עמד על 5.7 אלף.
- מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים
- שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פערי היצע וביקוש בחודש יוני - על כל 10 משרות פנויות מתמודדים 9 דורשי עבודה
מאז היציאה מהסגר השלישי, ומאז תום תקופת הזכאויות לדמי אבטלה לדורשי עבודה שנפלטו ממעגל העבודה במהלך משבר הקורונה, נרשמה ירידה עקבית ביחס שבין מספר המשרות הפנויות במשק למספר דורשי העבודה. היחס בין ההיצע (מס' דורשי העבודה) לביקוש (מס' המשרות הפנויות במשק) מלמד על ההזדמנויות התעסוקתיות העומדות בפני דורשי העבודה, וממילא על סיכויי החזרה למעגל העבודה. ערב המשבר (פברואר 2020) היחס עמד על 1.7, כלומר על כל 10 משרות פנויות התמודדות 17 דורשי עבודה. בחודש יוני 2022 היחס עמד על 0.9, כלומר יש יותר משרות פנויות מאשר דורשי עבודה כאשר על כל 10 משרות פנויות מתמודדים 9 דורשי עבודה. נזכיר, כי בשיא המשבר (בעיצומו של הסגר הראשון, אפריל 2020) היחס עמד על 31 (כלומר, על משרה פנויה 1 התמודדו 31 דורשי עבודה).
התפלגות לפי קבוצות גיל - שיעור דורשי העבודה הצעירים נותר גבוה
ככלל, נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה בכל קבוצות הגיל העיקריות, אך הירידה הבולטת ביותר נרשמה בקרב דורשי העבודה מגילאי הביניים (35-54) שעמדה על 2.2%, לעומת זאת בקרב הצעירים (עד גיל 34) נרשמה ירידה של 1.5% ואילו בקרב המבוגרים (55 ומעלה) ירידה קלה של 0.7%. ההתפלגות הגילאית של דורשי העבודה די יציבה בהשוואה לחודשים האחרונים אך שונה מזו שנרשמה קודם למשבר כפי שניתן לראות בתרשים 3, כאשר יש לשים שהשינוי המשמעותי ביותר חל בקרב צעירים ששיעורם עמד על 28.6% ביוני 2022 לעומת 24.4% בחודש יוני 2019.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
בנוגע שיעור דורשי העבודה בערים מעל 40 אלף תושבים, לראשונה מאז פרוץ המשבר, אין אף עיר עם שיעור דורשי עבודה הגבוה מ- 10%. אולם, גם בחודש יוני, הערים בהן שיעור דורשי העבודה הוא הגבוה ביותר הן ערים ערביות או מעורבות – כאשר בדומה למאי, אום אל פחם מוסיפה להוביל את הרשימה עם 9.1% ואחריה רהט עם 8.8%. עם זאת, ב- 15 מבין הערים המובילות, 8 הן יהודיות, 5 ערביות ו- 2 מעורבות.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
