"מהר עכשיו - הקלה אחר כך" – הכלכלנים מגיבים להעלאת הריבית
בנק ישראל לא מסתיר את העובדה כי הוא מוטרד מהאינפלציה, והעלאה חדה יחסית של 0.5% ממחישה את אי השקט שלו, אך הכלכלנים בטוחים כי הבנק ישתלט על המצב מהר יותר ממה שהוא חושב
המלחמה באינפלציה נמשכת: לאחר שבנק ישראל העלה אתמול את הריבית ב-0.5% נוספים והעמיד אותה על 1.25%, הכלכלנים מנסים להעריך את ההשפעות הצפויות וצופים כי הכלכלה בישראל תעבור בצורה טובה את הטלטלות הנוכחיות ותתייצב הרבה לפני שאר העולם.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי "להערכתנו, אם בהמשך החודש נראה העלאות של חצי אחוז ויותר של הבנקים המרכזיים בגוש האירו ובארה"ב, סיכוי גבוה שנראה העלאה של חצי אחוז גם בהחלטה הבאה (22 באוגוסט)". גם אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מעריך את הסיטואציה באופן דומה: "על פי התחזית שלנו, עד להחלטת הריבית הבאה, המדדים של יוני ויולי צפויים להעלות את קצב האינפלציה ל-4.7%. מאוד סביר שהפד' האמריקאי יעלה ריבית ביולי בעוד 0.75%. בנסיבות אלו, גם בהחלטה הבאה בנק ישראל עשוי להעלות ריבית ב-0.5% ל-1.75%".
בפסגות בית השקעות מעריכים כי היו שני גורמים מעבר לנתוני האינפלציה שתמכו בהחלטה והם השקל ושוק הדיור: "להערכתנו, בסביבת האינפלציה הגבוהה בישראל, ולאור התנודתיות הגבוהה בשווקים העולמיים, הסיכון הוא להמשך היחלשות השקל ולאור התמסורת המשמעותית מהשקל אל האינפלציה המקומית, בנק ישראל היה חייב להתאים את קצב העלאות הריבית להתפתחויות העולמיות" אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות.
עוד הוסיפו בפסגות כי העלאת הריבית והמשך העלתה עד סוף השנה תגרום באופן טבעי להתקררות של שוק הנדל"ן בארץ מכיוון שעלויות המשכנתאות הולכות ומתייקרות. גם מי שלקח או מתכוון לקחת הלוואה "רגילה" לכל צורך יצטרך לשלם יותר ולכן סביר להניח שנראה את הצרכן הישראלי מהדק מעט את החגורה ומפחית צריכה במהלך 2023.
- הכלכלן והאסטרטג הראשי אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים
- 0% מדד ביולי? "הפד ימשיך להעלות ריבית - ובצורה משמעותית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי פחות אופטימי: "תחזית הריבית של בנק ישראל - 2.75% עד אמצע 2023 – גבוהה במקצת מתחזית לאומי ולפי הערכתנו היא משקפת המשך של העלאות ריבית בכל החלטות שנותרו עד לסוף 2022 ואפשרות להעלאות נוספות בראשית 2023".
בעקבות הודעת נגיד בנק ישראל על העלאה נוספת של הריבית, הגיב נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין: "אסור שהחלטה זו תעשה באופן הפוגע באלה שקיבלו הלוואות בנקאיות לצורך רכישת דירות מגורים. על בנק ישראל למצוא את הדרך שהפגיעה ברוכשי הדירות תהיה מצומצמת ככל האפשר. יחד עם זאת, העלאת הריבית היא בלתי נמנעת, על אף שיהיה בה כדי לצמצם את הביקושים. האמת היא שבנק ישראל התמהמה מאוד בהעלאת הריבית ולא לטובה. האיום החמור ביותר היום על המגזר העסקי ועל הציבור כולו, היא עליית יוקר המחייה ומדד מחירים לצרכן. נוכח המתרחש בעולם כולו אין בידי בנק ישראל אמצעי אפקטיבי אחר חוץ מהעלאת הריבית".
- 1.המבקר הטוב 05/07/2022 13:10הגב לתגובה זוולהודיע שרק אם המחירים ירדו בסופר, בדלק, בירקות ועוד הריבית תרד בחזרה להעלות כל פעם קצת לא מפתיע אף אחד ולא תשיג את היעד צריך לעשות כאן צעדים דרסטיים כמו בימי האינפלציה בשנות ה-80
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
