שקל דיגיטלי? בנק ישראל בשת"פ עם הונג קונג לבחינת האפשרות
בנק ישראל, מרכז החדשנות של הבנק הבינלאומי לסילוקין (Bank of International Settlements Innovation Hub, BISIH), והרשות המוניטרית של הונג קונג (HKMA) ישתפו פעולה ב"פרוייקט סלע" - ניסוי מיוחד בו תתבצע בדיקת היתכנות של מטבע דיגיטלי קמעונאי של הבנק המרכזי (retail CBDC).
הפרויקט, עליו הכריז היום הבנק, יובל על ידי שלוחת הונג קונג של ה-BISIH ומתוכנן לצאת לדרך ברבעון השלישי של 2022, וממצאיו מתוכננים להתפרסם עד סוף השנה. במודל שייבחן, למתווכים במערכת ה-Two Tier לא תהיה חשיפה פיננסית כתוצאה מפעילות לקוחותיהם במטבע הדיגיטלי. מודל זה מפחית לדברי הבנק את הסיכונים והעלויות הכרוכים בתיווך פיננסי.
על פי הודעת הבנק, במודל המסורתי, הכסף המזומן שמנפיק הבנק המרכזי מסופק לציבור באופן עקיף, באמצעות הבנקים המסחריים. גם במערכות תשלומים דיגיטליות, העברת כספים מגורם אחד לאחר כרוכה בדרך כלל, ולו לזמן קצר, בחשיפה פיננסית של המתווכים שמהווים צד לעסקה. פרוייקט זה יבחן את ההיתכנות של ארכיטקטורה בה תפקידם של המתווכים מתמצה במתן הגישה הטכנולוגית אל רשת ה-CBDC, ביצוע תהליכי "הכר את הלקוח", ומתן שירות לצרכני ללקוחות, והם אינם מפתחים חשיפה פיננסית בתהליך בו הלקוחות רוכשים, מעבירים, מחזיקים או פודים את המטבע הדיגיטלי. לארכיטקטורה זו אמורים להיות מספר יתרונות: הפחתת הסיכון הפיננסי עבור הלקוחות, הגברת הנזילות, הפחתת עלויות, והגברת התחרות והנגישות למטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי.
היבטים של אבטחת סייבר בכל הנוגע למודל של Two Tier Retail CBDC ייבחנו גם הם. הפרוייקט יבחן האם המאפיין של היעדר החשיפה הפיננסית מחזק את אבטחת הסייבר לטובת לקוחות הקצה. בפרט, ייבחן האם ביזור המתווכים והשירותים שהם מספקים תוך עירפול שכבות המידע יאפשר לספק שירות שיהיה עמיד יותר בפני מתקפות סייבר מתוחכמות.
- קול קורא לטובת ליווי צרכני ופיננסי של חיילים הנתונים בקשיים כלכליים
- האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל: "יצירת מערכת תשלומים מתקדמת ויעילה, שתגביר את התחרות בשוק התשלומים, הנה אחת המוטיבציות העיקריות שזיהינו להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי. אנו שמחים על ההזדמנות לבחון את המודל הזה ביחד עם שותפים מקצועיים ומנוסים כמו מרכז החדשנות של ה-BIS והרשות המוניטרית של הונג קונג. העמדת הניסיון הישראלי בתחומי אבטחת המידע לטובת הפרוייקט הנה הזדמנות חשובה לתרום למחקר העולמי בתחום ה-CBDC".
האוורד לי, סגן ראש הרשות המוניטרית של הונג קונג: "אנו שמחים לשתף פעולה עם בנק ישראל ועם מרכז החדשנות של ה-BIS במסגרת פרוייקט סלע. שיתוף הפעולה המשולש הוא אבן דרך משמעותית במסע של ה-HKMA לחקר נושא ה-CBDC, והוא האירוע הראשון של שיתוף פעולה בין ישראל להונג קונג בעולמות הפינטק. אנו בטוחים שעם הניסיון שמגיע מישראל, מובילה עולמית בתחומי אבטחת הסייבר, ממצאי הפרוייקט יתרמו לעושר הידע בנושא ה-CBDC ויביאו ערך לקהילה הבינלאומית של בנקים מרכזיים".
- 5.הגיוני- דיקטטורה תלמד מדיקטטורה אחרת (ל"ת)עאלק ישראל דמוקרטית 17/06/2022 22:35הגב לתגובה זו
- 4.דיקטטורה מתגבשת 17/06/2022 14:56הגב לתגובה זומשתפים פעולה עם הסינים. העם היושב בציון היזהרו - תתכוננו למלחמה על החופש שלכם.
- 3.נ.ש. 16/06/2022 22:21הגב לתגובה זומה המטרה בנק דיגיטלי? מערכת מתחרה לסוויפט\זהב? מערכת שבה עובר הכסף ושמור בה? כי בגדול אפשר לייצר ארנק דיגיטלי ולשים בו את הכסף מה כל כך מסובך בזה.
- 2.הונג קונג = סין (ל"ת)רבקה 16/06/2022 21:23הגב לתגובה זו
- לא ניתן להם 17/06/2022 14:57הגב לתגובה זולהשתלט על הארץ
- 1.עוז 16/06/2022 18:07הגב לתגובה זולא הבנתי מה בדיוק אתה מחרטט ערב רב של כאילו וניראה שגם אתה לא יודע למעשה על מה אתה כותב
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
