שקל דיגיטלי? בנק ישראל בשת"פ עם הונג קונג לבחינת האפשרות
בנק ישראל, מרכז החדשנות של הבנק הבינלאומי לסילוקין (Bank of International Settlements Innovation Hub, BISIH), והרשות המוניטרית של הונג קונג (HKMA) ישתפו פעולה ב"פרוייקט סלע" - ניסוי מיוחד בו תתבצע בדיקת היתכנות של מטבע דיגיטלי קמעונאי של הבנק המרכזי (retail CBDC).
הפרויקט, עליו הכריז היום הבנק, יובל על ידי שלוחת הונג קונג של ה-BISIH ומתוכנן לצאת לדרך ברבעון השלישי של 2022, וממצאיו מתוכננים להתפרסם עד סוף השנה. במודל שייבחן, למתווכים במערכת ה-Two Tier לא תהיה חשיפה פיננסית כתוצאה מפעילות לקוחותיהם במטבע הדיגיטלי. מודל זה מפחית לדברי הבנק את הסיכונים והעלויות הכרוכים בתיווך פיננסי.
על פי הודעת הבנק, במודל המסורתי, הכסף המזומן שמנפיק הבנק המרכזי מסופק לציבור באופן עקיף, באמצעות הבנקים המסחריים. גם במערכות תשלומים דיגיטליות, העברת כספים מגורם אחד לאחר כרוכה בדרך כלל, ולו לזמן קצר, בחשיפה פיננסית של המתווכים שמהווים צד לעסקה. פרוייקט זה יבחן את ההיתכנות של ארכיטקטורה בה תפקידם של המתווכים מתמצה במתן הגישה הטכנולוגית אל רשת ה-CBDC, ביצוע תהליכי "הכר את הלקוח", ומתן שירות לצרכני ללקוחות, והם אינם מפתחים חשיפה פיננסית בתהליך בו הלקוחות רוכשים, מעבירים, מחזיקים או פודים את המטבע הדיגיטלי. לארכיטקטורה זו אמורים להיות מספר יתרונות: הפחתת הסיכון הפיננסי עבור הלקוחות, הגברת הנזילות, הפחתת עלויות, והגברת התחרות והנגישות למטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי.
היבטים של אבטחת סייבר בכל הנוגע למודל של Two Tier Retail CBDC ייבחנו גם הם. הפרוייקט יבחן האם המאפיין של היעדר החשיפה הפיננסית מחזק את אבטחת הסייבר לטובת לקוחות הקצה. בפרט, ייבחן האם ביזור המתווכים והשירותים שהם מספקים תוך עירפול שכבות המידע יאפשר לספק שירות שיהיה עמיד יותר בפני מתקפות סייבר מתוחכמות.
- קול קורא לטובת ליווי צרכני ופיננסי של חיילים הנתונים בקשיים כלכליים
- האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל: "יצירת מערכת תשלומים מתקדמת ויעילה, שתגביר את התחרות בשוק התשלומים, הנה אחת המוטיבציות העיקריות שזיהינו להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי. אנו שמחים על ההזדמנות לבחון את המודל הזה ביחד עם שותפים מקצועיים ומנוסים כמו מרכז החדשנות של ה-BIS והרשות המוניטרית של הונג קונג. העמדת הניסיון הישראלי בתחומי אבטחת המידע לטובת הפרוייקט הנה הזדמנות חשובה לתרום למחקר העולמי בתחום ה-CBDC".
האוורד לי, סגן ראש הרשות המוניטרית של הונג קונג: "אנו שמחים לשתף פעולה עם בנק ישראל ועם מרכז החדשנות של ה-BIS במסגרת פרוייקט סלע. שיתוף הפעולה המשולש הוא אבן דרך משמעותית במסע של ה-HKMA לחקר נושא ה-CBDC, והוא האירוע הראשון של שיתוף פעולה בין ישראל להונג קונג בעולמות הפינטק. אנו בטוחים שעם הניסיון שמגיע מישראל, מובילה עולמית בתחומי אבטחת הסייבר, ממצאי הפרוייקט יתרמו לעושר הידע בנושא ה-CBDC ויביאו ערך לקהילה הבינלאומית של בנקים מרכזיים".
- 5.הגיוני- דיקטטורה תלמד מדיקטטורה אחרת (ל"ת)עאלק ישראל דמוקרטית 17/06/2022 22:35הגב לתגובה זו
- 4.דיקטטורה מתגבשת 17/06/2022 14:56הגב לתגובה זומשתפים פעולה עם הסינים. העם היושב בציון היזהרו - תתכוננו למלחמה על החופש שלכם.
- 3.נ.ש. 16/06/2022 22:21הגב לתגובה זומה המטרה בנק דיגיטלי? מערכת מתחרה לסוויפט\זהב? מערכת שבה עובר הכסף ושמור בה? כי בגדול אפשר לייצר ארנק דיגיטלי ולשים בו את הכסף מה כל כך מסובך בזה.
- 2.הונג קונג = סין (ל"ת)רבקה 16/06/2022 21:23הגב לתגובה זו
- לא ניתן להם 17/06/2022 14:57הגב לתגובה זולהשתלט על הארץ
- 1.עוז 16/06/2022 18:07הגב לתגובה זולא הבנתי מה בדיוק אתה מחרטט ערב רב של כאילו וניראה שגם אתה לא יודע למעשה על מה אתה כותב
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
