סאנפלאואר מקבעת את המחיר הגבוה בפולין וצופה קפיצה בהכנסות
חברת סאנפלאואר סאנפלאואר 2.96% שבשליטת קרן קיסטון העוסקת ביצור אנרגיה מתחדשת ובנדל"ן מניב מקבעת את מחירי החשמל הגבוהים בפולין. החברה מדווחת כי חברת חלוקה פולנית תרכוש את מלוא תפוקת החשמל השחור שיווצר ע"י חוות הרוח שבבעלות החברה בפולין, כאשר החברות צפויות לחתום על הסכם מפורט בימים הקרובים.
כתוצאה מההסכם ובהתאם למחיר שנקבע בין החברות, סאנפלאואר צופה הכנסות מהמגזר בטווח של 89-108 מיליון שקל ב-2023 ועוד 70-86 מיליון שקל בשנת 2024. השנה החברה צופה הכנסות של 38-44 מיליון שקל במגזר בפולין.
רם אורנשטין, מנכ"ל סאנפלאואר: "בתקופה האחרונה אנו עדים לעלייה משמעותית במחירי החשמל הנסחרים בשווקי החשמל ברחבי אירופה, לרבות בפולין, בגלל מחסור בכושר ייצור, השפעות המלחמה באוקראינה וגורמים נוספים. תוקף ה-PPA הנוכחי של חוות הרוח של החברה בפולין פג בסוף השנה הנוכחית, וזיהינו הזדמנות לקבע את מחירי החשמל השחור שמיוצר בחוות הרוח שלנו לשנים 2023 ו-2024 באמצעות קבלת הצעה מחברת חלוקה פולנית, ואנו צופים שבימים הקרובים נחתום על PPA חדש בתעריפים הגבוהים משמעותית מאלו של ה-PPA הנוכחי"/
בנוסף לתחנות הרוח בפולין יש לחברה גם פרויקטים של אנרגיה סולארית באיטליה, לצד החזקה בשטחי נדל"ן מניב בישראל. בדוחותיה לרבעון הראשון של שנת 2022 דיווחה סאנפלאואר על הכנסות של 33 מיליון שקל, עליה לעומת 12.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החברה רשמה רווח תפעולי של 9.3 מיליון שקל, עליה לעומת 5.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד נקי של 2.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של 1.1 מיליון שקל אשתקד, אבל בזכות גידור תזרים מזומנים בהיקף של 4.5 מיליון שקל החברה הצליחה לרשום רווח נקי של 1.45 מיליון שקל.
- שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2021 כולה רשמה החברה הכנסות של 60.6 מיליון שקל, עליה של 7% בהכנסות לעומת 56.4 מיליון שקל בשנת 2020. החברה רשמה נפילה של 46% ברווח התפעולי השנתי ל-13.5 מיליון שקל לעומת 25.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הסיבה היא העלייה בחומרי הגלם וכן זינוק של 106% בהוצאות ההנהלה (12.6 מיליון שקל לעומת 6 מיליון אשתקד) בשורה התחתונה עברה החברה להפסד של 19.7 מיליון שקל לעומת רווח של 9.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה. חלק מההפסד נבע מהפסד כתוצאה מגירוד תזרים המזומנים בהיקף של 7 מיליון שקל.
חלק משמעותי נוסף מההפסד נובע מתגמול הבכירים, שלוקחים לעצמם 16% מכל ההפסד השנתי של החברה. התגמול של חמשת הבכירים בחברה עלה לה 3 מיליון שקל בשנת 2021.
הנה הטבלה:
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026
חברת אנרג'יאן אנרג'יאן -3.37% , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon
Mobil Corp. ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.
במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון
ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.
על פי ההבנות בין הצדדים, במידה
ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.
בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- אנרג'יאן חתמה על הסכם לייצוא גז דרך צינור ניצנה החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס.
בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.
