ישראייר
צילום: עידו וכטל
דוחות

בניגוד לאל על - ישראייר מצליחה לחזור לרווח גולמי וגם לרווח נקי

החברה רשמה הכנסות של 56.5 מיליון דולר ברבעון, ישראייר גם רושמת רווח גולמי של 4.7 מיליון דולר ובשורה התחתונה החברה רושמת רווח נקי של 1.77 מיליון דולר - לעומת הפסדים ברבעון הקודם והמקביל; ישראייר צופה המשך שיפור ברבעון הקרוב לאור העליה בפעילות בחודשים אפריל-מאי
נתנאל אריאל | (13)

יש אל על 0.59% , ויש ישראייר. נכון, ישראייר הרבה יותר קטנה מאל על, אבל גם יעילה ורזה יותר, בדגש על כך שהוועד שלה לא יכול לפגוע בה - בוודאי לא באותה עוצמה של החגיגה באל על במשך שנים, שפגעה מאוד בחברה ומנעה ממנה להתרומם ולהצליח.

ישראייר שכפי שנחשף בביזפורטל - צפויה להתחיל להיסחר בעוד כשבועיים לפי שווי של 225-250 מיליון שקל - רושמת שיפור בהכנסות ל-56.5 מיליון דולר, לעומת 44.9 מילון דולר ברבעון הקודם ו-11.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, ההכנסות ממוצרים נלווים לטיסה, בהן הושבה, כבודה, ועוד, זינקו לכ-7% מסך ההכנסות של החברה בהשוואה לכ-3% בשנת 2019.

מה שיותר חשוב זה, שהיא מצליחה להרוויח גולמית על הכרטיסים שהיא מוכרת, (עלות הכרטיס נמוכה מההכנסה עליו). תגידו, ברור, כך כל חברה צריכה להתנהל. נכון, אבל אצל אל על זה עדיין לא קורה, ולא רק בגלל הקורונה -הדרישות ההזויות של העובדים פגעו בחברה הרבה לפני שמישהו שמע על נגיף כלשהו שהחל להתפשט בסין. אל על משתפרת בשנה האחרונה אבל היא תזדקק לכמה רבעונים, ואולי לכמה שנים, כדי להפוך לרווחית לאורך זמן. בניגוד אליה, ישראייר כן מצליחה לייצר רווח גולמי וברבעון הראשון של 2022 היא רשמה רווח גולמי של 4.7 מיליון דולר, לעומת הפסד גולמי של 0.18 מיליון דולר ברבעון הקודם ולעומת הפסד גולמי של 3.4 מיליון ברבעון המקביל.

ישראייר חוזרת לרווח נקי, קטן אמנם אבל עדיין רווח

החברה רשמה EBITDA חיובי של 2 מיליון דולר, לעומת EBITDA שלילי של 2.2 מיליון דולר בשנה שעברה ו-0.9 מיליון דולר בשנת 2019. בשורה התפעולית (אחרי הכרה בהכנסה אחרת של השבת מטוסים לפעילות - כלומר שיערוך מטוסים) ישראייר רושמת רווח תפעולי של 3.6 מיליון דולר, ומדובר בשיפור לעומת הפסד תפעולי של 9.4 מיליון דולר ברבעון הקודם ולעומת הפסד תפעולי של 5.9 מיליון דולר ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה - ישראייר מצליחה לחזור ברבעון הנוכחי לרווח של 1.77 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 13.4 מיליון דולר ברבעון הקודם ולעומת הפסד נקי של 4.5 מיליון דולר ברבעון המקביל.

עוד בנתונים:

למרות שהחברה קיבלה הלוואות בערבות מדינה בהיקף של למעלה מ-170 מיליון שקל, הוצאות המימון של החברה הסתכמו בכמיליון דולר, וזאת בהשוואה ל-900 אלף דולר בשנת 2019.

על רקע הערכת שווי, אותה הזמינה החברה, רשמה ישראייר גידול של כ-5 מיליון דולר בשווי המטוסים.

בסוף הרבעון הראשון הועסקו בחברה 327 עובדים, בעלות שכר של כ-18 מיליון שקל, לעומת 490 עובדים ברבעון הראשון של 2019 בעלות שכר של 27 מיליון שקל. הקיטון בהוצאות השכר נבעה מהקטנה משמעותית של מצבת כוח האדם ולקיצוץ שכר אותו מיישמת ההנהלה והטייסים. השיפור בתוצאות הביא לשיפור החוב הפיננסי נטו, בסוף הרבעון הראשון, שעמד על 61 מיליון דולר לעומת 75 מיליון דולר בשיא משבר הקורונה. החברה גם פרעה חובות של כ-6 מיליון דולר, לספקי מנועים ומחכירי מטוסים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

בתום הרבעון הראשון, עמד נתח השוק של החברה בטיסות הבינלאומיות בנתב"ג על 4% וזאת בהשוואה לכ-1.8% נתח השוק של החברה ברבעון המקביל בשנת 2019. בנתיב הפנים ארצי, עמד נתח השוק של החברה על 39% וזאת לעומת 27% ברבעון הראשון של שנת 2019.

בישראייר מעריכים שמגמת השיפור תימשך, וזאת מאחר שלמעשה כבר עברו חודשיים מתוך שלושת החודשים של הרבעון הקרוב והחברה כבר יודעת כיצד נראים שני שליש מתוך הרבעון הזה.

 

בהנהלת ישראייר אמרו על רקע הדוחות: "ביצעו לאורך הקורונה שינויים בתהליכי עבודה, הטמעת מערכות מידע חדישות והתייעלות חסרת תקדים".

 

השליטה בישראייר (75%) עברה בשנה שעברה לקבוצת BGI (נתח של 51%) של רמי לוי וחיים שלום, כשלוי מחזיק באופן פרטי 24%. השניים רכשו את השליטה בחברה בתמורה ל-162 מיליון שקל במסגרת כינוס הנכסים של קבוצת אי.די.בי.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מעניין שישראייר טסים בשבת בניגוד להבטחות. (ל"ת)
    רבי 29/05/2022 12:31
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אנונימי 28/05/2022 16:11
    הגב לתגובה זו
    ישראייר קונה שירותי תחזוקה ושירותי קרקע בשליש המחיר שעולה לאלעל. עובדי משמרת שבת של אלעל מקבלים 300 אחוז על אותה עבודה. בישראייר המנכל עובד ביחד עם הטייסים בניגוד לאלעל.
  • 9.
    כש יפסיקו לטוס בשבת גם הם יפסידו (ל"ת)
    טס בסופ"ש 28/05/2022 09:43
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    טוקו 28/05/2022 07:59
    הגב לתגובה זו
    המטוס היה עם לוגו של חברה. אחרת רואים שרמי לוי נותן שם עבודה.
  • 7.
    משה 27/05/2022 21:46
    הגב לתגובה זו
    שרות מעולה עמידה בזמנים ניהול טוב ויציב מזה שנים
  • 6.
    משה 27/05/2022 12:25
    הגב לתגובה זו
    בטח מרוויחה חוסר תנאים לעובדים שכר מצחיק בלי תנאים מנימלים חוסר בכוח אדם בכול תפקיד אפשרי איך לו ירוויחו
  • 5.
    ממ 27/05/2022 09:41
    הגב לתגובה זו
    ישראייר לא נותנים שירות ללקוח, מבטלים טיסות ומחזירים כסף אחרי חודשים רבים, מקבלים תדלוםמעל משלוח מזוודות ולא מעלים את כל המזוודות לטיסה, אין שירות לקוחות, אין עם מי לדבר בחברה. חוסר מענה אנושי בכל אמצעי התקשורת האפשריים. ביזיון!! אם כך הם משיגים רווח, המצב שלנו חמור מאוד!!
  • 4.
    לרון 27/05/2022 09:21
    הגב לתגובה זו
    בגודל חצי לונדון עם בעיית תשתיות כ"כ רצינית, נפלא מבינתי ,ובעצם לא "הכל פוליטי"
  • 3.
    לרון 27/05/2022 09:17
    הגב לתגובה זו
    אך אם כבר אזי עדיף להשקיע באג"ח של חברת הרכבת הגם בעייתית אך "קצת" פחות
  • 2.
    לרון 27/05/2022 09:15
    הגב לתגובה זו
    אין עתיד כל עוד בעיות הועד והטייסים לא ייפתרו אחת ולתמיד,ממש חבל אך זה ב DNA של אל על
  • מנהל בהייטק 30/05/2022 00:51
    הגב לתגובה זו
    גם אין שם מנהלים טובים. שירות ברמה מאוד נמוכה. שלא נדבר על הטכנולוגיות ואתר החברה המיושן
  • 1.
    חיים 26/05/2022 20:26
    הגב לתגובה זו
    מדובר בחברה ריווחית, לעומת אל על שעדיין שקועה עמוק בבוץ
  • למה רק 400? אני חושב 500 (ל"ת)
    רמי לוי 27/05/2022 08:39
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.47%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.27%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.