גלעד יעבץ מנכ"ל אנלייט
צילום: אנלייט
תחזית

אנלייט מאשררת את התחזית ל-2022 הכנסות של 610-640 מיליון שקל

תחזית קדימה - עד סוף שנת 2023 החברה תגיע להספק מניב של 2 גיגה וואט שצפוי להניב הכנסות בקצב שנתי של 1.2 מיליארד שקל

חברת אנלייט מדווחת על עלייה של 49% בהכנסות הרבעון הראשון ל-131 מיליון שקל. ה-FFO גדל ב-59% ל-73 מיליון שקל. החברה מאשררת את התחזיות לשנת 2022 וצופה הכנסות Non Gaap בהיקף של 610-640 מיליון שקל.

הנהלת החברה מדגישה את הצמיחה הגבוהה כשהצפי הוא להספק מניב של 2 גיגה וואט עד שנת 2023 שצפוי לייצר הכנסות בקצב שנתי של כ-1.2 מיליארד שקל. כמו כן, קיים פוטנציאל להכנסות עודפות מחשיפת החברה למחירי החשמל באירופה: פרויקט Gecama  בספרד צפוי להתחבר ברבעון השלישי השנה. הפרויקט חשוף למחירי החשמל הגבוהים בספרד ועשוי להניב Upside בשורת ההכנסות בהיקף של 140 מיליון שקל בשנת 2023.

 

גלעד יעבץ מנכ"ל אנלייט: "אנו גאים לפתוח את השנה עם צמיחה חזקה בכל הפרמטרים הפיננסים המרכזיים. הפעלת מתקנים חדשים בשבדיה וקוסובו סייעה לנו להגדיל את ההכנסות בכ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ואנו צופים כי מגמה זו תמשך לאור החיבור של פרויקט הרוח עמק הבכא בסיום הרבעון הראשון והחיבור הצפוי של Gecama, פרויקט הרוח הגדול בספרד, ברבעון שלישי השנה.

"יש לנו וודאות גבוהה לגבי הצמיחה בטווח הקצר, כאשר עד סוף שנת 2023 נגיע להספק מניב של 2 גיגה וואט שצפוי להניב הכנסות בקצב שנתי של 1.2 מיליארד שקל.

 

"סביבת האינפלציה הגבוהה מיטיבה עם הפרויקטים הבשלים שלנו, אשר נהנים מהצמדה למדד המחירים לצרכן או לחלופין נהנים מהמחירים הגבוהים בשווקי החשמל באירופה, ומנגד לפרויקטים שלנו חשיפה נמוכה מאוד לסביבת הריבית לאור מהלכי גידור ריבית שהחברה ביצעה בשנים בהן הריבית הייתה בשפל.

 

"המשבר באירופה משפיע על מחירי החשמל בכל העולם המפותח ואנו רואים צעדים משמעותיים שנעשים על ידי האיחוד האירופי להאצת הפיתוח של אנרגיות מתחדשות, המהוות את הפתרון היחיד בטווח הארוך למשבר האנרגיה באירופה".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צר לי וחצי 26/05/2022 00:12
    הגב לתגובה זו
    אנלייט מדגישה באופן שיטתי את ההכנסות, ה EBITDA רווח תפעולי ומה לא. רק דבר אחד קטן חסר בכל ההודעות והדיווחים שלהם. מה הרווח הנקי שמגיע לבעלי המניות, ומה הרווח למניה. למה זה חשוב? כי בחלק מהפרוייקטים הם בכלל לא מחזיקים מאה אחוז, וחוץ מזה יש הוצאות מימון משמעותיות. אז מה חשובות כל ההכנסות וה EBITDA, אם הרווח הנקי ששייך לבעלי המניות לרבעון הוא סביב 15 מ' שקל, כמו שנה קודמת, והרווח למניה, בגלל כל ההנפקות, הוא 0.02 שקל, וזו לא טעות. 2 אג' זה הרווח הרבעוני למניה, שנסחרת במחיר של 6.3 שקל. עלוב מאד....
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?