אביגדור ליברמן
צילום: סיון שחור, ענבה, לע''מ

התמ"ג מפתיע לרעה: ירד ב-1.6%, התמ"ג לנפש ירד ב-3.2%

ביחס לרבעון הקודם, וזאת לאחר נתוני תמ"ג חזקים ברבעון הרביעי של שנת 2021, אולם ביחס לרבעון המקביל ישנה עליה של 9%; ירידה בהוצאה ציבורית אזרחית ועליה בהוצאה ציבורית בטחונית, ו-6.1% בייצוא הסחורות והשירותים לעומת זינוק של 17.3% ביבוא הסחורות והשירותים; לאומי: "ירידה טכנית שאינה מעידה על האטה"
גיא טל | (24)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את נתנויני החשבונות הלאומיים וביניהם את האומדן הראשון לנותני התמ"ג לשנת 2022. לפי הנתונים התמ"ג רשם ירידה מפתיעה של 1.6% או 3.2% בתמ"ג לנפש ביחס לרבעון הקודם. 

בלמ"ס מציינים כי ההתפתחות השלילית מגיעה לאחר העליה והחדה ויוצאת הדופן ברבעון הרביעי של שנת 2021. 

הירידה כוללת כמעט את כל נתוני המדד: ירידה של 1.6% בתמ"ג העסקי, 0.7% בצריכה הפרטית, 7% בצריכה הציבורית וירידה של 6.1% בייצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וחברות הזנק. בהשקעות בכנסים קבועים לעומת זאת נרשמה עליה של 3.3% ועליה של 17.3% ביבוא הסחורות והשירותים. 

בהשוואה לרבעון המקביל לעומת זאת עדיין מדובר בעליה בכל הנתונים: 10.5% עליה בתמ"ג העסקי, 13.3% בצריכה הפרטית, 3.1% בצריכה הציבורית, 10.8% בהשקעה בנכסים קבועים, 10.0% ביצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וללא חברות הזנק, ו-18.6% ביבוא הסחורות והשירותים. 

ההוצאה לצריכה פרטית: מוציאים יותר על אוכל, בגדים ורכישת ציוד חשמלי ופחות על רכב 

ההוצאה לצריכה פרטית ירדה  ב-0.7% ברבעון הראשון של שנת 2022 בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 18.2% ברבעון הרביעי של שנת 2021.הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב 2.3% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2022 לעומת הרבעון הרביעי של שנת 2021. 

השינויים בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הראשון של 2022 משקפים עלייה של 5.9% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

קיראו עוד ב"בארץ"

ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה ברבעון הראשון של 2022 ב-5.3% בחישוב שנתי.  כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה עלתה ב-11.0% בחישוב שנתי וההוצאה על מוצרי בני קיימה למחצה אחרים ירדה ב-7.6%.

ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש עלתה ב-15.9% בחישוב שנתי. ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-18.1% בחישוב שנתי וההוצאות לרכישת ציוד חשמלי וציוד אחר עלו ב-28.5% בחישוב שנתי (6.5% בחישוב רבעוני).

צריכה ציבורית: ההוצאה האזרחית יורדת והבטחונית עולה

ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-7.0% ברבעון הראשון של שנת 2022  בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 12.9% בחישוב שנתי ברבעון הרביעי של שנת 2021.

ההוצאה לצריכה האזרחית ירדה ב-5.2% בחישוב שנתי, כאשר הקניות האזרחיות ירדו ב- 13.5% בחישוב שנתי לאחר עלייה של 13.8% ברבעון הרביעי אשתקד.

יצוא הסחורות והשירותיםיצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) ירד ברבעון הראשון של 2022 ב-6.1% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 25.3% בחישוב שנתי (5.8% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של שנת 2021.

יצוא השירותים ירד ב-21.4% בחישוב שנתי (5.8% בחישוב רבעוני), לאחר עלייה משמעותית במיוחד של 53.4% בחישוב שנתי (11.3% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של שנת 2021.

 יצוא השירותים האחרים שאינו כולל תיירות וחברות הזנק ירד ב-17.7% בחישוב שנתי (4.8% בחישוב רבעוני) לאחר עלייה של 37.5% בחישוב שנתי (8.3% בחישוב רבעוני) ברבעון הקודם.

יצוא הסחורות עלה  ברבעון הראשון של 2022 ב-6.3% בחישוב שנתי  כאשר יצוא התעשייה למעט יהלומים עלה ב-8.8% בחישוב שנתי.

בנוסף, חלו ירידות ביצוא היהלומים וביצוא חברות ההזנק, כך שסך כל יצוא הסחורות והשירותים ירד ב -11.0% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2022.

ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-5.0% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2022.

בתגובה לנתוני התוצר כתב ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי: "ירידת התוצר ברביע הראשון הינה בחלקה תוצאה טכנית של זינוק ביבוא, בין היתר לחידוש מלאים וגם כתוצאה מעלייה ניכרת בצריכת שירותים ובפרט שירותי תיירות; יתר הדברים קבועים, כאשר היבוא עולה, אז התוצר יורד, אך אין בכך אינדיקציה על האטת ביקושים – ויתכן שיש בכך אינדיקציה לעוצמת הביקושים המופנים עתה למקורות מיובאים. בהתאם לכך, יבוא הסחורות והשירותים עלה". 

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    מה ציפיתם משר אוצר כושל ? (ל"ת)
    גל 16/05/2022 21:35
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    גועל נפש 16/05/2022 17:28
    הגב לתגובה זו
    בלי בוטים מחורבנים.
  • 17.
    שולתתתת1 16/05/2022 16:36
    הגב לתגובה זו
    ביבי תחזור ותחבור לבנט הוא יישאר רוהמ וביבי שר החוץ
  • לך תדאר עני כמו שאתה 17/05/2022 06:54
    הגב לתגובה זו
    אתה כזה ליצן יוקר המחיה זה תוצאה של 12 שנים לא שנה בקושי
  • 16.
    הזוייים 16/05/2022 16:20
    הגב לתגובה זו
    זה שיך רק לליברמן - בוא נראה אותו מתגאה בזה כמו שהתגאה בהישגי נתניהו כאילו היו שלו
  • 15.
    מתן 16/05/2022 15:22
    הגב לתגובה זו
    אנחנו ממש לא, מדינה בין חדרה לגדרה לא תייצר צמיחה ולא יתאפשר לתגמל את מחבלי החמאס.
  • 14.
    המצב מתדרדר ונתוני הרבעון השני יהיו גרועים עוד יותר (ל"ת)
    ריאלי 16/05/2022 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    הפתרון מרד מיסים מינואר 2023 (ל"ת)
    דמוסטנס 16/05/2022 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    למה הפתעה ? ברגע שמפסקים להדפיס כסף האמת יוצאת החוצה (ל"ת)
    דמוסטנס 16/05/2022 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    משה 16/05/2022 14:09
    הגב לתגובה זו
    רציתם שינוי דוברמן נתן לכם שינוי תוך שנה
  • 10.
    דן 16/05/2022 13:56
    הגב לתגובה זו
    עכשיו נראה את האדונים לפיד ובנט עושים כלכלה ( קללה )
  • חחח (ל"ת)
    חחח 16/05/2022 17:26
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אדם 16/05/2022 13:52
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד ליברמן - הורדת אותנו לשפל חדש
  • 8.
    לרון 16/05/2022 13:44
    הגב לתגובה זו
    ידידנו פרופ' וגנרל איצ היזהר שלא להיקלע לשורט סקוויז עם ג'ים סימונס או בלעדיו
  • 7.
    לרון 16/05/2022 13:40
    הגב לתגובה זו
    כח הכבידה עובד ת מ י ד
  • 6.
    המכה האמיתית תגיע מכיוון האגח. כשכולם מסתכלים על המניות (ל"ת)
    אני הילד 16/05/2022 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לרון 16/05/2022 13:35
    הגב לתגובה זו
    חשב שהוא גאון פיננסי,אז הוא חשב.....אפילו נסע לרוסיה לצאר פוטין אבל זה לא ממש עזר,הלא כן??
  • 4.
    לרון 16/05/2022 13:33
    הגב לתגובה זו
    אמנם כלכלה היא פסיכולוגיה בחלקה,אך לא ייתכן שגולשים מטה והשיא יישאר שיא
  • 3.
    קש 16/05/2022 13:19
    הגב לתגובה זו
    אני מאמין שמיתון זוחל צריך לעודד את הזוגות הצעירים כמה שזה נשמע מוזר כי זאת הדרך להאט את הטירוף אחרי קורת גג .יש את השילוש מיתון אבטלה וריבית עולה שגורמים לייקור הכסף וירידת מחירי הנכסים אז חבר'ה צעירים תהיו מעודדים זה יצא לדרך...
  • לא מסכים 16/05/2022 16:08
    הגב לתגובה זו
    נו באמת עד עכשיו נהנו מפירות הצמיחה והעידוד עסקים של נתניהו - פתאום האפסים שלא עושים כלום ולא מפצים על קורונה מתפלאים שיש ירידה בתמ"ג
  • לרון 16/05/2022 13:45
    הגב לתגובה זו
    לא אחת,הריבית,הריבית,הריבית וגרינברג יכול לכתוב טונות ,כשהריבית עולה השוק יורד כולל אינפלציה סטגפלציה ובירבורציה
  • לרון 16/05/2022 13:38
    הגב לתגובה זו
    פעם חשבתי שטוב שנותנים ייעוץ לאנשים,אך מזמן הגעתי למסקנה שאין ביעוץ צורך כי הכלכלה אומרת דברה במוקדם או במאוחר
  • 2.
    צועק זאב זאב (ל"ת)
    אני הילד 16/05/2022 13:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הנסיך 16/05/2022 13:08
    הגב לתגובה זו
    כל התקשורת עושה לנו שטיפת מוח רק ברגע שנתאחד ונעיף מפה את הון השלטון ואת כל שכר הבכירים לא יהיה פה כזה יוקר מחיה חיים על חשבון הגב שלנו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.