עיצומים של 1.9 מ' ש' על קבוצת הגשמה ומנהליה וחברות כלולות
ועדת האכיפה המנהלית בראשות השופט בדימוס זאב המר אישרה את הסדר האכיפה נקד קבוצת הגשמה וכנגד נושאי המשרה חנן שמש ורון ברקוביץ. נקבע כי הם אחראים להפרות דיווח והוטלו עליהם עיצומים המצטברים לכ-1.9 מיליון שקל בצד עיצומים כספיים על תנאי. כמו כן הוטלה מניעת כהונה בגופים מפוקחים על נושאי המשרה. במסגרת הפרשה הואשמו הגורמים הללו בעבירות חמורות על חובת הדיווח. ההפרות כללו אי גילוי מהותי למשקיעים בנכס בארצות הברית באמצעות החברה, כולל מידע על מנהל מקומי שהורשע בבית משפט מקומי בעבירות של העדר דיווח ונטילת כספים לכיסו ועוד, שהחברה לא הביאה לידיעת המשקיעים. בשתי הפרות נוספות הואשמו הגורמים הנ"ל בהכללת פרטיםמטעים וחסרים בדוחות מידיים ביחס למידע שהיה בידי התאגיד. בהסדר נכללו הפרות נוספות. התיק נחקר במישור הפלילי ובהמשך הועבר לטיפול מנהלי. הסדר האכיפה עסק בעיקר בהפרות הדיווח שבוצעו על ידי השותפות הציבורית הגשמה לנסינג מישיגן. השותף הכללי, קבוצת הגשמה, וכן נושאי התפקידים שמש וברקוביץ הודו בכל המיוחס להם בהסדר האכיפה המוסכם בין הצדדים. על השותף הכללי בקבוצת הגשמה - הגשמה ניהול השקעות בע"מ הוטל עיצום כספי בסך 1,250,000 ₪ ועיצום זהה על תנאי; על הגשמה לנסינג מישיגן הוטל עיצום בסך 100,000 ₪, עיצום זהה על תנאי וכן חויבה בנקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרות. השותפות הציבורית התחייבה, בנוסף על האמור, גם למנות בודק חיצוני אשר יוודא גיבוש ויישום אפקטיבי של תכנית אכיפה בשותפות, וכן של נהלי האכיפה שאומצו/תוקנו במהלך התהליך, וזאת לתקופה של שנה. הבודק החיצוני יגיש דוחות לרשות ניירות ערך. על יו"ר הדירקטוריון חנן שמש הוטל עיצום כספי בסך 250,000 ₪, עיצום זהה על תנאי ואיסור לכהן כנושא משרה בגוף מפוקח לתקופה של שנה, על מנכ"ל החברה רון ברקוביץ' הוטל עיצום כספי בסך 150,000 ₪, עיצום זהה על תנאי ואיסור לכהן כנושא משרה בגוף מפוקח לתקופה של שישה חודשים. כמו כן הוטלו, כאמור, עיצומים כספיים נוספים המצטברים לסך של 150,000 ₪ על שותפויות ציבוריות נוספות הפועלות תחת קרן הגשמה. יצוין, כי ההחלטה על הטלת העיצום הכספי הגבוה בסך 1,250,000 ₪ על השותף הכללי, התקבלה לאור מעורבותו בביצוע כל ההפרות שבהסדר – הן בשל היותו האורגן המנהל את השותפויות הציבוריות שביצעו את ההפרות, והאחראי העיקרי לביצוע כל הפרות, והן בשל היותו מוחזק על ידי בעלי השליטה – ובכך הטלת העיצום הכספי המשמעותי – תהווה פגיעה ישירה בכיסם של הגורמים האחראים לאירוע. עיצומים כספיים נמוכים יותר הוטלו על השותפויות הציבוריות עצמן, בשל מצבן הכספי ועל מנת שלא לפגוע פגיעה נוספת במשקיעים. במסגרת ההסדר הודו כל המפרים שבהסדר באופן מלא במיוחס להם ובביצוע ההפרות, והסכימו ליטול על עצמם את הסנקציות הנזכרות לעיל.
- 2.האם משהו מהקנסות האלה , סכומים לא מבוטלים , יגיע לידיהם של אלה שהשקיעו ורומו והפסידו? (ל"ת)משקיען 10/05/2022 14:50הגב לתגובה זו
- 1.פומיקי 10/05/2022 13:18הגב לתגובה זוהיו שם משרדים, שומרי סף גדולים.. הרצוג.. bdo.. פאהן קנה.. הם יוצאים ככה נקיים? אז למה צריך שומרי סף, מה יתרון השקעות מפוקחת, אם ברגע האמת אין אכיפה נגדם.. לזה קוראים אכיפה בררניית?
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
