עיצומים של 1.9 מ' ש' על קבוצת הגשמה ומנהליה וחברות כלולות
ועדת האכיפה המנהלית בראשות השופט בדימוס זאב המר אישרה את הסדר האכיפה נקד קבוצת הגשמה וכנגד נושאי המשרה חנן שמש ורון ברקוביץ.
נקבע כי הם אחראים להפרות דיווח והוטלו עליהם עיצומים המצטברים לכ-1.9 מיליון שקל בצד עיצומים כספיים על תנאי. כמו כן הוטלה מניעת כהונה בגופים מפוקחים על נושאי המשרה.
במסגרת הפרשה הואשמו הגורמים הללו בעבירות חמורות על חובת הדיווח. ההפרות כללו אי גילוי מהותי למשקיעים בנכס בארצות הברית באמצעות החברה, כולל מידע על מנהל מקומי שהורשע בבית משפט מקומי בעבירות של העדר דיווח ונטילת כספים לכיסו ועוד, שהחברה לא הביאה לידיעת המשקיעים. בשתי הפרות נוספות הואשמו הגורמים הנ"ל בהכללת פרטיםמטעים וחסרים בדוחות מידיים ביחס למידע שהיה בידי התאגיד. בהסדר נכללו הפרות נוספות. התיק נחקר במישור הפלילי ובהמשך הועבר לטיפול מנהלי.
הסדר האכיפה עסק בעיקר בהפרות הדיווח שבוצעו על ידי השותפות הציבורית הגשמה לנסינג מישיגן. השותף הכללי, קבוצת הגשמה, וכן נושאי התפקידים שמש וברקוביץ הודו בכל המיוחס להם בהסדר האכיפה המוסכם בין הצדדים.
על השותף הכללי בקבוצת הגשמה - הגשמה ניהול השקעות בע"מ הוטל עיצום כספי בסך 1,250,000 ₪ ועיצום זהה על תנאי; על הגשמה לנסינג מישיגן הוטל עיצום בסך 100,000 ₪, עיצום זהה על תנאי וכן חויבה בנקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרות. השותפות הציבורית התחייבה, בנוסף על האמור, גם למנות בודק חיצוני אשר יוודא גיבוש ויישום אפקטיבי של תכנית אכיפה
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- קנס של 5.8 מיליארד דולר לנטפליקס - אם עסקת וורנר תתפוצץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשותפות, וכן של נהלי האכיפה שאומצו/תוקנו במהלך התהליך, וזאת לתקופה של שנה. הבודק החיצוני יגיש דוחות לרשות ניירות ערך.
על יו"ר הדירקטוריון חנן שמש הוטל עיצום כספי בסך 250,000 ₪, עיצום זהה על תנאי ואיסור לכהן כנושא משרה בגוף מפוקח לתקופה של שנה, על מנכ"ל החברה רון ברקוביץ' הוטל עיצום כספי בסך 150,000 ₪, עיצום זהה על תנאי ואיסור לכהן כנושא משרה בגוף מפוקח לתקופה של שישה חודשים. כמו כן הוטלו, כאמור, עיצומים כספיים נוספים המצטברים לסך של 150,000 ₪ על שותפויות ציבוריות נוספות הפועלות תחת קרן הגשמה.
יצוין, כי ההחלטה על הטלת העיצום הכספי הגבוה בסך 1,250,000 ₪ על השותף הכללי, התקבלה לאור מעורבותו בביצוע כל ההפרות שבהסדר – הן בשל היותו האורגן המנהל את השותפויות הציבוריות שביצעו את ההפרות, והאחראי העיקרי לביצוע כל הפרות, והן בשל היותו מוחזק על ידי בעלי השליטה – ובכך הטלת העיצום הכספי המשמעותי – תהווה פגיעה ישירה בכיסם של הגורמים האחראים לאירוע. עיצומים כספיים נמוכים יותר הוטלו על השותפויות הציבוריות עצמן, בשל מצבן הכספי ועל מנת שלא לפגוע פגיעה נוספת במשקיעים.
- 2.האם משהו מהקנסות האלה , סכומים לא מבוטלים , יגיע לידיהם של אלה שהשקיעו ורומו והפסידו? (ל"ת)משקיען 10/05/2022 14:50הגב לתגובה זו
- 1.פומיקי 10/05/2022 13:18הגב לתגובה זוהיו שם משרדים, שומרי סף גדולים.. הרצוג.. bdo.. פאהן קנה.. הם יוצאים ככה נקיים? אז למה צריך שומרי סף, מה יתרון השקעות מפוקחת, אם ברגע האמת אין אכיפה נגדם.. לזה קוראים אכיפה בררניית?
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
