"הכלכלה הפלסטינית תמשיך לפעול מתחת לפוטנציאל ללא פעולות קונקרטיות"

כך קובע דו"ח הבנק העולמי לגבי סיכוייה של הכלכלה הפלסטינית לצמוח; "המצב של הכלכלה נותר מאתגר מאוד בשל הצטברות פיגורים משמעותיים בתשלומים וסיוע בינלאומי נמוך"
נתן טגי | (1)

דו"ח הבנק העולמי על הכלכלה הפלסטינית קובע כי למרות סימני התאוששות לאחר ההקלה בהגבלות הקשורות בקורונה, המצב הפיסקלי של הכלכלה נותר מאתגר מאוד בשל הצטברות פיגורים משמעותיים בתשלומים וסיוע בינלאומי נמוך.

בנוסף, למגיפת הקורונה הייתה השפעה חמורה על רווחתם של פלסטינים רבים והובילה להופעת קבוצות חדשות של פלסטינים עניים, כמו גם לעלייה בסיכון לחוסר ביטחון תזונתי. התחזית לא ברורה, ויש צורך במאמצים אשר ישימו את הכלכלה הפלסטינית על מסלול בר קיימא.

הדו"ח אשר יוצג לוועדת הקישור האד-הוק (AHLC) בבריסל ב-10 במאי 2022, כאשר בועדה ידונו בסיוע בפיתוח הצד הפלסטיני ברמת המדיניות. הדוח מדגיש את האתגרים הקריטיים העומדים בפני הכלכלה הפלסטינית ואת הרפורמות הפיסקליות הנדרשות. בנוסף, הדוח מתאר את התחומים המרכזיים שבהם הושפעו חיי פלסטינים מהמגיפה ומההגבלות שלה.

המנהל האזורי של הבנק העולמי בגדה המערבית ועזה קנתן שנקר אמר: “למרות מאמצי האיחוד הפיסקאלי המרשימים לאורך השנים, הגירעון נותר גבוה. כתוצאה מירידה חדה בסיוע מ-27% מהתמ"ג ב-2008 ל-1.8% ב-2021, הרשות הפלסטינית צברה פיגורים בתשלומים למגזר הפרטי, לקרן הפנסיה  והלוואות מקומיות. מכיוון שאפשרויות מימון מקומיות אינן אפשריות יותר, יש חשיבות מכרעת לקדם רפורמות להגדלת ההכנסות והגברת הקיימות הכלכלית." 

לאחר אחד המיתונים הגדולים ביותר שנרשמו כאשר הכלכלה הפלסטינית התכווצה ב-11.3% בשנת 2020, קצב הצמיחה הגיע ל-7.1% בשנת 2021. עלייה זו נבעה בעיקר מהצריכה הגבוהה בגדה המערבית בעקבות ההקלות בהגבלות הקורונה והעלייה במספר הפלסטינים העובדים בישראל ובהתנחלויות. ההתאוששות של עזה הייתה איטית יותר בהתחשב בעימות שפרץ במאי 2021. למרות ההתאוששות הכלכלית, ניהול המדיניות הכלכלית נותר מאתגר שכן גודל הגירעון הגיע ל-1.26 מיליארד דולר לפני הסיוע, והסיוע בשנת 2021 הגיע לרמה הנמוכה ביותר של 317 מיליון דולר בלבד. כתוצאה מכך, הרשות הפלסטינית נאלצה להסתמך על משאבים מקומיים למימון שוטף וגם משלמת משכורות חלקיות מאז נובמבר 2021.

הצמיחה הכלכלית וההכנסות של הרשות נותרו נמוכות מהפוטנציאל עקב הגבלות תנועה וגישה, לרבות בשטח C. הסחר הפלסטיני החיצוני נשלט על ידי ישראל ונתון לחסמי סחר לא מכסיים, כגון רישוי ומכסות, אשר הפחיתו את התחרותיות. מעבר לכך, הסגר הישראלי על עזה הביאה לכלכלה כמעט סגורה. הגירעון הפיסקאלי (לפני סיוע) צפוי להישאר גבוה ב-2022 ועומד על כ-5.1% מהתמ"ג.

כדי להשיג קיימות כלכלית, הדוח קורא לקהילה הבינלאומית לספק תמיכה תקציבית, ולהגברת המאמצים של הרשות הפלסטינית לקדם רפורמות בהכנסות ובהוצאות. עם זאת, הרפורמות צריכות להתבצע בהדרגה כדי למנוע השלכות חברתיות שליליות, במיוחד בהקשר שלאחר המגפה. לדוגמה, רפורמות בהכנסות צריכות להתמקד בתחילה במרוויחים גבוהים שאינם משלמים במלואם את חובותיהם לרשות. כמו כן, הדוח ממליץ לרשות לבחון מחדש את ההוצאה על חשבון השכר, לשפר את התמורה לכסף במערכת הבריאות, לנהל טוב יותר את קרן הפנסיה הציבורית ולהפחית בהלוואות נטו (טווח קצר).

קיראו עוד ב"בארץ"

בעוד שרפורמות ברשות הפלסטינית נחוצות כדי לצמצם את הגירעון הפיסקלי, הן אינן מספיקות כדי להבטיח פיתוח בר-קיימא. שת"פ עם ממשלת ישראל הינו חיוני להגדלת ההכנסות. מתן גישה לעסקים פלסטינים לאזור C  עשויה להגדיל את הכנסות הרשות ב-6% מהתמ"ג. ישראל יכולה להסדיר ולהעביר באופן שיטתי את חלקה החודשי של הרשות בדמי המעבר מגשר אלנבי. מו"מ מחודש להורדת דמי הטיפול מ-3% שגובה ממשלת ישראל לטיפול ביבוא פלסטיני נמצא כעת בעדיפות גבוהה.

הדוח משבח את היישום האחרון של פיילוט למערכת מע"מ אלקטרונית, לפיו ניתנת לסוחרים אפשרות להנפיק קבלות עסקה דיגיטלית. צעד חשוב זה לשת"פ כלכלי יכול להתגבש עוד יותר כך ששני הממשקים יהיו מקושרים בזמן אמת.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עיברי 09/05/2022 21:01
    הגב לתגובה זו
    אנחנו תומכים בהם כלכלית ותעסוקתית מפחד שגם המטופים האלה יצטרפו למטורפים בעזה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.