אסי גינצבורג אורמת
צילום: ניר סלקמן
ראיון

"אנו בשוק של מוכרים - לכל פרויקט שנקים יש כבר לקוח"

אסי גינזבורג סמנכ"ל הכספים של אורמת שוחח איתנו על הזדמנויות הצמיחה של אורמת שממוקמת היטב, לדבריו, לענות על הביקושים הייחודיים של אנרגיה ירוקה יציבה, וצומחת ברמה הכי אגרסיבית בתולדותיה; הורדת תחזית ההכנסות עקב אירוע חד פעמי שישופה על ידי הביטוח היא "נון אישיו" ולא תפגע בשורה התחתונה
גיא טל | (1)

חברת  אורמת טכנו 0.9%  פרסמה אמש את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של השנה. למרות שהכתה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, מניית החברה הגיבה בירידות במסחר אתמול בתל אביב, בעיקר עקב תחזית הכנסות שנראית חלשה במבט ראשון. בעוד האנליסטים ציפו להכנסות שנתיות של 735 מיליון דולר החברה צופה כעת הכנסות של בין 710 ל-735 מיליון דולר. עם פתיחת המסחר בוול סטריט עברה החברה לעליות, וסיימה אותו בעליה של 2.7%.  שוחחנו עם אסי גינזבורג סמנכ"ל הכספים של החברה בשנתיים האחרונות, כדי שיסביר לנו מה המשמעות של התחזית וממה היא נובעת, וכן שיספק לנו פאנורמה קצת יותר רחבה על עסקי החברה.  אסי סבור שהיה רבעון טוב, לאחר שסקר את התוצאות הטובות ברבעון, שהכו את תחזיות האנליסטים הוא התחייחס לאירועים האחרונים וגם להורדת התחזית: "הקטר שממשיך להוביל את פעילות החברה זה מגזר החשמל. כשמסתכלים על המשך השנה, ה-EBITDA המתואמת צפויה להיות בין 430 ל- 450, בין השאר כיון שהצלחנו להפעיל את התחנה ב-Tungsten באפריל, מוקדם מהצפוי, והיא כבר מייצרת 13 מגהוואט. בפונה, היכן שהייתה השריפה ב-2018, הצלחנו לייצב את הפעילות ורמת המחירים מאד גבוהה. היא מושפעת לטובה מכל מחירי האנרגיה, בעיקר הנפט והדיזל בעולם. אנו צופים גם שנה טובה במגזר האגירה כתוצאה מזה שמחירי הגז הטבעי בחוף המזרחי בארצות הברית ברמות מחירים מאד גבוהות, וזה מאפשר להשיג תוצאות טובות". לגבי תחזית ההכנסות גינצבורג בעצם אומר שזה "לא אישיו" וכמעט שלא ישפיע על השורה התחתונה:  "הורדנו את תחזית ההכנסות במגזר החשמל ב-15 מיליון דולר השנה עקב שריפה במתקן Heber 1 עליה הודענו בסוף פברואר. המתקן היה אמור לא לעבוד במשך כל השנה מאותו רגע, אך למזלנו הצלחנו להפעיל מחצית מהמפעל - 20 מגהוואט - כבר באפריל. הודענו, אם כן, שאנו מורידים את תחזית ההכנסות בערך במיליון וחצי דולר לחודש שמסתכמים בכ-15 מיליון דולר עד סוף שנה. יחד עם זאת, ההורדה הזאת לא צפויה להשפיע כמעט על השורה התחתונה כיון שאנו מצפים שהביטוח ישפה אותנו במהלך השנה על מרבית ההכנסות שנאבד, כך שאנו לא מצפים לפגיעה ברווחיות של החברה וה-EBITDA המתואם אלא רק בהכנסות".  גינזבורג מסביר כי השיפוי הביטוחי לא נכנס בשורת ההכנסות אלא רק לרווח התפעולי ולכן למרות שנראה פחות הכנסות, החברה לא צופה פגיעה מהותית ברווח התפעולי הצפוי.  בנוסף, לדבריו תחנות חדשות שנכנסות לפעילות יתמכו בהמשך צמיחת החברה: "במהלך הרבעון צפויות להיכנס לפעילות כמה תחנות חדשות, ומחירי החשמל הגבוהים צפויים לפצות. החל מהרבעון השני יופעלו התחנות הסולארית ב-Tungsten Steamboat ו Wister, בנוסף לתחנה הגאותרמית Tungsten. אנו רואים את הצמיחה בנכסים של החברה, בעיקר השנה במגזר החשמל. שאמור לצמוח משמעותית בשנתיים הקרובות.  "לקראת סוף 2022, אנו צופים להגיע ל-EBITDA מתואם של 500 מיליון דולר, לעומת 430 עד 450 מיליון דולר השנה. זאת אומרת שכל שנה אנו צומחים בלמעלה מ-10% ב-EBITDA המתואם בשנה.  "כך שאם נסכם את הרבעון, ראשית תחזית הרווחיות לשנה לא השתנתה למרות הירידה בתחזית ההכנסות שנובעת רק מהשריפה. בנוסף, החברה ממשיכה להתקדם בהוספת נכסים בשנת 2022, באמצעות הפרויקטים שנמצאים בהקמה כרגע, ונזכיר שהביטוח יכסה על אובדן ההכנסות". ש. כמה להערכתך מהפסד ההכנסות של ה-15 מיליון תקבלו בחזרה מהביטוח? ת. "אנו מניחים שנקבל 6 מיליון, רק נזכיר שלעומת 15 מיליון דולר של הפסד הכנסות, יש גם הוצאות שלא נצטרך להוציא בגובה של כמה מיליונים, כך שבסופו של דבר כן יהיה הפסד מסוים, אבל לא משמעותי. למרות הצפי הזה זאת לא הורדנו את תחזית הרווח, כי אנו רואים מחירי חשמל מאד גבוהים בתחנה בהוואי, שפועלת היום בהספק של 25 מגהוואט, עם מחירים של מעל 200 דולר למגהוואט, לעומת מחיר ממוצע באורמת של 90 דולר למגהוואט, כך שאובדן הרווחיות בהיבר מפוצה על ידי עודף ההכנסות בהוואי. "פיצוי נוסף מגיע ממגזר האגירה שנהנה ממחירי הגז הגבוהים בחוף המזרחי. יש לנו שני מתקנים שם שרמת ההכנסות והרווחיות היא יותר גבוהה. כך שבאופן כללי השנה נראית טוב. היתרון של אורמת הוא שיש לנו 29 נכסים, כך שגם אם יש פגיעה בנכס מסוים יש, אפילו אם הוא גדול, יש הרבה מאיפה  לפצות". ש. לפני כמה שנים היתה שריפה במפעל פונה בהוואי, וכעת השריפה הזו. האם זה משהו שהמשקיעים צריכים לצפות לו, שכל פעם מפעל אחר לא יעבוד כתוצאה מאירועים כאלה? ת. "אני לא חושב שזה נכון. סך הכל מ-2015 עד 2022 היו לאורמת שני אירועים ביטוחיים, כך שלא מדובר על אירוע כל שנה ולא כל שנתיים, וגם על האירועים האלה יש ביטוח. בנוסף, האירוע בהיבר הוא לא כל כך משמעותי כמו האירוע בפונה. לא מדובר על מאות מיליוני דולרים, זה אירוע קטן, ואנחנו בסך הכל מתגברים עליו, ובשביל דברים כאלה עושים ביטוח. לכן שמרנו על EBITDA של 430 עד 450 ורק בהכנסות הודענו שצפויה פגיעה. מבחינתנו זה נון איוונט - לא אירוע".  ש. בהקשר אחר, אתם פעילים בעיקר בארצות הברית, אתם רואים השפעה אפשרית של התוכנית של ביידן להשקעה באנרגיה ירוקה על החברה? ת. "עוד לפני החוקים של ביידן ברמה הפדרלית, ישנה כבר כיום השפעה חיובית מאד של תהליכי רגולציה בנוגע לפעילות של אורמת. ברמה הפדרלית ביידן מבקש מהמדינות להגדיל את מטרות ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת ויקטינו את השימוש באנרגיה מזהמת.  "אבל מה שיותר חשוב הוא שברמת המדינה, במקומות כמו נבאדה, הבינו שכדי להגיע ל-100% ירוקה (אפס פליטות), חייבים אנרגיה שמגיעה ממקורות שמספקים חשמל יציב כל הזמן, לא רק כשיש שמש או שהרוח נושבת. יש מעט מאד אפשרויות לייצור חשמל ירוק שפועל כל הזמן. הטכנולוגיה הכמעט יחידה שיודעת לעשות את זה זה גיאותרמיה, ולכן, בשנה האחרונה, יש עליה חדה בביקוש לתוספת תחנות גיאותרמיות בנבאדה וקליפורניה. "זה מוביל לכך שהם מוכנים לחתום על הסכמים במחירים הרבה יותר יקרים מבעבר. בעבר המחירים היו סביב 60 דולר היום הם סביב 70 ויכולים להגיע גם ל-80 דולר למגהוואט, דבר שלא ראינו שנים. בעצם מוכנים לקנות מאיתנו כל מה שנייצר ונקים, מעכשיו ועד 2028, כיון שחברות החשמל נדרשות להגדיל את כמות האנרגיה המתחדשת ברשת החשמל. המצב כרגע הוא שכל תחנה שנקים בשנים הקרובות יש לה לקוח פוטנציאלי במחירים טובים.  "לכן הודענו שאנו הולכים להעלות משמעותית את מספר הפרויקטים בתחום הגיאומטריה ב-50% בשנים הקרובות.  ש. איך יכולה התוכנית של ביידן להשפיע במידה ותעבור? ש. יש כרגע הטבות מס בתחנות כמו של אורמת. הן מסתיימות ב-2025. התוכנית של ביידן עתידה להמשיך את תוכנית הטבות המס בעשר שנים נוספות, כך שלא רק שנקבל 70 עד 80 דולר למגהוואט, אלא גם נקבל מהמדינה עוד 25 דולר כהטבת מס, כך שהמחיר האמיתי יכול להגיע לכמעט 100 דולר למגהוואט.  ש. כלומר, שאם הטבת המס לא תעבור אתם בעצם תיפגעו ביחס למצב הנוכחי? ת. ראשית, מרבית התחנות שתקים אורמת עד 2025 יהנו בכל מקרה מהטבות המס. בנוסף, בתחנות החדשות שאנו מקימים בארצות הברית, העלות התפעולית, בגלל השיפורים הטכנולגים, היא פחות מ-20 דולר למגהוואט. ולכן, אם אנו מוכרים ב-70 עד 80 דולר, אנו שומרים על מרווחי EBITDA מאד גבוהים, ולכן, הרווחיות לא תיפגע, אלא להיפך, עוד צפויה להשתפר. מה שתוכנית ביידן יכולה לתת זה הטבות מס נוספות. "בנוסף, מגזר האגירה שעד כה לא נהנה כלל מהטבות מס עתיד לקבל אף הוא את ההטבות הללו לפי התוכנית החדשה. ברמה הפדרלית אם כן אנו עשויים להנות מהטבות המס, וכן מדחיפה למדינות נוספות להגדלת ייעדי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת.  "למעשה כיום, לכל פרויקט שנקים יש לקוח. הפכנו למצב של "שוק של מוכרים". בעבר היינו צריכים להקים תחנות ואז לחפש לקוחות ולנסות למכור להם. "כך לדוגמה לפני כמה שבועות חתמנו על חוזה בהיבר 2. שלא כמו בעבר, שהיינו פונים למכרזים ומנסים למכור, הפעם באנו לחברת החשמל ואמרנו להם שיש לנו תחנה שעושה 26 מגה ועתידה להתחיל לפעול בסוף 2022, תציעו לנו הצעות, בכמה אתם רוצים לקנות את החשמל. זו פעם ראשונה שעשינו מכרז הפוך שכזה, וקיבלנו תוצאות טובות.  ש. אם יש ביקוש כל כך גבוה, מה החסמים להגדלה יותר אגרסיבית של התפוקה? ת. "נתחיל מזה שאנו מתרחבים בצורה הכי אגרסיבית בתולדות אורמת. נתנו תחזיות לכך שעד 2026 נכפיל את היקף הייצור הכולל של החברה ואנו עומדים על התחזית הזו.  "ובהרחבה מעט: כדי להקים תחנה גיאותרמית צריך עבודת הכנה של כ-3 שנים, שבמהלכם קורים שני דברים. תחילה יש לחפש את הנוזל הגיאותרמי. יש לנו עשרות גיאולוגים שמתמחים במציאת הנוזל הזה. לאחר מכן צריך לקבל את האישורים להקים תחנה. בשנתיים האחרונות החברה האיצה את היקף החיפוש אחר המקור הגיאותרמי בצורה משמעותית, כדי שנוכל להגדיל את היקף היצור של החשמל בארצות הברית ובאינדונזיה, שהם שני שווקי היעד להגדלת היקף הייצור של החברה.   "אנחנו מקימים כל שנה 2- 3 תחנות חדשות, בנוסף לתחנות סולאריות. בנוסף, האצנו את היקף ההשקעות בתחום החיפוש על מנת שנוכל להתרחב בקצב מהיר עוד יותר. אורמת נמצאת במקום יחודי בכך שיש לה 41 מקומות בשלבי חיפוש של הנוזל הגאותרמי - הכי הרבה בעולם. כך שאנו יכולים לצפות להגדלת קצת ההקמה של התחנות החדשות".  דיברנו גם על תחום חדש יחסית בחברת אורמת הותיקה - תחום אגירת האנרגיה.  "בנוגע למגזר האגירה. זהו מגזר שנהנה גם כן מרוח גבית. ככל שנכנסות יותר ויותר אנרגיות מתחדשות לרשת, נוצר צורך גובר באגירה. כיון שהאנרגיות האלו, למעט הגיאותרמית, הן פחות יציבות. החברה מקימה בימים אלו 8 תחנות אגירה בארצות הברית". ש. מגזר האגירה היא יחסית חדש בפעילות החברה, הוא כבר רווחי? ת. המגזר התחיל להרוויח כבר ברבעונים האחרונים של השנה שעבררה. השנה הוא ייצר בין 30 ל-35 מיליון דולר בהכנסות. הוא מייצר כ-80 מגה וואט, אנו מצפים שההיקף יוכפל במהלך השנה. יש לנו 2.3 ג'יגה של צבר פרויקטים שכ-20% מהם נוכל להקים בשנים הקרובות. שיעור ה-EBITDA היה בסביבות ה-30% בשנה האחרונה ואנו צופים שהוא יעלה בשנים הקרובות.  ש. מהם חסמי הגדילה בתחום האגירה?  ת. האתגר בתחום הזה הוא למצוא אתרים שקרובים לאזורי הביקוש וכן שתהיה אפשרות להתחבר לרשת ולספק את השירותים. לאורמת יש כיום כ-30 פרויקטים מלבד שמונת הפרויקטים שכבר בהקמה, שבמרביתם יש לנו גם את המיקום וגם את החיבוריות. וכיום אנו אחת מהחברות שמקימות הכי הרבה פרויקטים בארצות הברית בטקסס בקליפורניה ובחוף המזרחי.  "זהו עסק שמשלים יפה את עסקי החברה. מה שחסר היום בארצות הברית זה אנרגיה יציבה ממקורות נקיים, וכן אמצעי אגירה לאותם מקורות ייצור לא יציבים כמו רוח או שמש. אנחנו ממוצבים בדיוק במקום הנכון כדי לענות על שתי הדרישות האלה עם פתרון כולל. לכן גם האגירה וגם הגיאותרמי הופכים אותנו למבוקשים. אנחנו נמצאים עכשיו במקום הנכון לצמיחה".  לסיום, במקרה של אורמת אי אפשר בלי קצת ציונות. מתברר שהציונות מעניקה לאורמת גם יתרון תחרותי:  "יש בכל העולם בעיות בשרשראות האספקה, שמקשים על הקמת תחנות חדשות ועל עמידה ביעדים. למרות זאת, העובדה שאורמת מייצרת בתחום הגיאותרמי את כל התחנה בעצמה בישראל, כמעט ללא צורך בקבלני משנה, מאפשרת לנו לעמוד כמעט תמיד בתאריכי ההקמה שלנו. היתרון שלנו שאנחנו עושים הכל בעצמנו, מרמת החיפוש ועד רמת ההקמה, לכל אורך שרשרת הייצור. אז אמנם גם לנו יש קשיים להשיג דברים מסוימים, אבל באופן כללי אנחנו ממוצבים היטב לקראת המשך צמיחה".  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מניה מצויינת לכל טווח.... (ל"ת)
    דודו 05/05/2022 12:41
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?