הסכנה של המטבעות המיוצבים בעזרת אלגוריתם והתעלמות הרגולטור
אחד הצדדים היותר שימושיים ומעשיים של עולם הקריפטו הם המטבעות היציבים. המטבעות הרגילים נעים בתנודתיות שלא מאפשרת כמעט שימוש מעשי בהם כאמצעי חליפין, וגם שימוש בהם כ"משמרי ערך" בעייתי מאד אם אתה חושש לאבד עשרות אחוזים מהערך הזה תוך ימים ספורים.
מטבעות יציבים לעומת זאת הם, כשמם, יציבים. כלומר צמודים לערך הדולר (או מטבע פיאט אחר) וממילא מאפשרים שימוש בהם ככסף רגיל, לכן השימוש בהם הולך וגדל בהתמדה, וגם ערך השוק שלהם מתנפח. רק בדצמבר דיווחנו על צמיחה של 445% לשווי שוק של מעל 150 מיליארד דולר. כיום שלושת המטבעות הגדולים לבדם מייצגים ערך של מעל 150 מיליארד דולר.
רוב המטבעות היציבים שומרים על היציבות בעזרת רזרבות בנכסים המקבילים לשווי השוק של המטבעות הללו. כנגד כל מטבע יציב שמונפק אמורה החברה המנפיקה לרכוש נכסים בערך שווה. אבל מי מפקח ומוודא שכך אכן נעשה? מדובר בכלי פיננסי חדש שיצר דאגה אצל קובעי המדיניות בבנקים המרכזיים ובממשלות ברחבי העולם. החשש הוא שבזמן משבר ההצמדה "תישבר" עקב ביקוש או היצע גבוה שהחברה לא תוכל לאזן, באופן שמזכיר את תופעת "הריצה אל הבנקים". בארצות הברית מתמקדים קובעי המדיניות בקביעת רגולוציה מתאימה לפיקוח על המטבעות הללו שתוכל למנוע מצבים כאלה.
הדבר יכול להתאים לשני המטבעות הגדולים - טת'ר ו-USD Coin ששווי השוק שלהם מגיע ל-133 מיליארד דולר במשותף, ומטבעות נוספים המגובים בנכסים. הרגולציה ככל הנראה תמצא את הדרך לפקח על כך שאכן כל דולר מגובה באמצעים המתאימים.
- מה חושבים שחקני האופציות על הדוחות של אנבידיה?
- השקעה באופציית פוט של אנבידיה: האם זו החלטה חכמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יחד עם זאת, על הקווים מתחמם המטבע השלישי בגודלו - והצומח ביותר. מטבע הטרה דולר (terraUSD) שווה כיום 18 מיליארד דולר - צמיחה של 870% בשנה האחרונה. שבוע שעבר הוא עבר בערכו את המטבע היציב של בורסת הקריפטו הגדולה בעולם ה-BUSD של בורסת בינאנס. המנגנון לפיו עובד המטבע הזה הוא שונה. החברה מייצרת שני מטבעות, המטבע היציב ומולו המטבע המייצב שערכו נתון לשינויים. האלגוריתם שורף או מייצר את המטבעות המייצבים בהתאם לביקוש ולהיצע בשוק. הפעילות של האלגוריתם אמורה לייצר פערי ארבטיראז' שמהווים הזדמנות לסוחרים להפיק רווחים מהמיקרו פערים שנוצרו בין המטבע היציב למיצב וכן הם "מניעים" את המטבע היציב בחזרה לערך המטרה - דולר אחד. כך מול מטבע ה-terraUSD ניצב מטבע הלונה שמשמש בתהליך הייצוב. מטבעות דומים וקטנים יותר שעובדים באותו אופן הם frax שמולו ישנו את FXS וכן neutrinoUSD ומולו ה-WAVES.
לא מעט מומחים מפקפקים ביעילות של האלגוריתם הזה. במאמר שנכתב על ידי ריין קלמנטס , פרופסור לעסקים באוניברסיטת קלגארי מקנדה, שכותרתו "נבנה כדי להיכשל" הוא מציין שכדי שהמנגנון יצליח נדרשים שלושה תנאים: רמה מסוימת של ביקוש למטבע המיצב ולמטבע המיוצב. שחקנים פעילים עצמאיים שיוצרים את הארביטראז' שמייצב את המטבע ושוק בעל מידע כמעט מושלם. התנאים הללו, לדבריו, מופרים בקלות בזמנים של חוסר יציבות, מה שעלול לגרום לקריסה של המטבע.
קוין זו מקרן הגידור גאלויס קפיטל טוען שכבר כעת יש הוכחה לכך שהמנגנון הזה לא באמת עובד. לא פעם הצוותים שעומדים מאחורי המטבעות הללו נאלצים להתערב באופן פעיל כדי להחזיר את המטבעות היציבים לערך המטרה שלהם, כשהאלוגריתם לא מצליח לספק את הסחורה. הצוותים מתפקדים בעצם כ"עושי שוק", השאלה היא האם הם יוכלו להתמודד באמת עם הפרעות כאלה בעיתות משבר - כנראה שהם מאד יתקשו כשבבת אחת ייוצר היצע של מיליארד דולרים . יש לזכור שהמנגנון מעולם לא נאלץ להתמודד עם שעת משבר שבה נוצרים בבת אחת היצע או ביקוש עצומים, ולחברות הללו פשוט אין את המשאבים להתמודד עם סיטואציה כזו.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו...
הוכחה נוספת לסכנה שהמטבעות הללו מייצגים היא מקרים בהם כבר קרתה התמוטטות כזו של מטבע. ביוני 2021 המטבע המייצב טיטאן החל לאבד מערכו וגרם למטבע היציב אירון לאבד את ההצמדה שלו וערכו ירד עד 0.75 דולר למטבע ו-0.25 דולר למטבע הטיטאן. מאז הידרדר ערכם של המטבע היציב והמטבע המייצב וכעת הם שווים קרוב ל-0. מטבע נוסף המיוצב באמצעות אלגוריתם בשם Beanstalk התמוטט שבוע שעבר לאחר שמישהו הצליח לפרוץ את הקוד שלו ולמשוך יותר מ-180 מיליון דולר בנכסים דיגיטלים.
סכנה נוספת היא ממתקפה יזומה. כידוע, ניתן להרוויח גם מירידות באמצעות אופציות פוט או מסחר בין מטבעות. התמוטטות כזו של מטבע בשווי מיליארדי דולרים יכולה לגרום לרווח גבוה מאד למי שיצליח לתזמן ולמוטט מטבע כזה. מה ימנע מקרנות גידור בעלות כיסים עמוקים לפעול באופן דומה במכוון כנגד המטבעות היציבים העובדים באופן הזה? כרגע מדובר על 18 מיליארד דולר במטבע הטרה, אבל בקצב צמיחה של מאות אחוזים בשנה זה יכול ליצור מפולת פיננסית עם אובדן נכסים בשווי עשרות מיליארדי דולרים.
למעשה ישנם כבר ידיעות על אנשים שמתכננים התקפה כזו. זו אומר כי "ישנן הרבה יוזמות לתקוף את ההצמדה, במיוחד של אנשים מחוץ לעולם הקריפטו. ישנם סוחרים בשיקגו שלא אכפת להם. אם הם רואים הזדמנות אם יתקפו אותה בסגנון סורוס (שהתקיף את ערך הליש"ט ונחשב לאחר הגורמים בנפילת המטבע בשנת 1993), הם רק מחכים לרגע הנכון. אני חושב שהטרה יקרוס מעצמו, אך אם מישהו יתקוף אותו זה יקרוס אפילו מהר יותר".
יוצרי רשת הטרה מודעים כנראה לבעייתיות, אף כי הם לא אומרים זאת בקול רם. הם מנסים להוסיף למערכת נכסים נוספים כמו NFT ויכולת הנפקת מטבעות נוספים שאמורים להגדיל את הסחירות של הרשת ובכך להביא ליותר יציבות. כמו כן החלה החברה לקנות ביטקוין כגיבוי, בסכום שמגיע כבר ל-2.3 מיליארד דולר, כשהמטרה היא להגיע ל-10 מיליארד דולר בביטקוין. קלמנטס מודה שלטרה יש את הסיכוי הטוב ביותר, בגלל גודלה וגיוונה, להיות באמת מערכת יציבה, אך עדיין טוען שגם אקו-סיסטם שלם כמו במקרה זה לא יכול להביא ליציבות הדומה לזו של המטבעות המיוצבים בעזרת נכסים ריאליים. עדיין לא ברור איזה שימוש יעשה בביטקוין ביצוב המטבע.
בטיוטה של הרגולציה המוצעת בארצות הברית שהתפרסמה בנובמבר די מתעלמים מקיומם של מטבעות המיוצבים באמצעות אלגוריתם. הרגולציה מתמקדת בפרסום הרזרבות שבידי החברות האחראיות על המטבעות היציבים וכללים לגבי סוגי הנכסים שיכולים לשמש כגיבוי וכדו' - דברים שאינם רלונטים למטבעות המיוצבים באמצעות אלגוריתם.
הסיבה להתעלמות הזו היא כיון שלדברי קובעי המדיניות המטבעות הללו לא אומצו באופן רחב כמו אלו המיוצבים באמצעות נכסים ריאליים. אמנם כשיצאה הטיוטה בנובמבר שווי השוק של מטבע הטרה דולר היה 2.8 מיליארד דולר, מאז כאמור זינק ערכו ל-18 מיליארד. לפראקס שווי שוק של 2.7 מיליארד והניוטרינו מייצג עוד כמיליארד דולר. נראה שהתירוץ הזה כבר לא מחזיק מים.
הכתובת נמצאת על הקיר באותיות אדומות. שעת משבר, נפילה טבעית או אפילו התקפה יזומה מהווים סיכון נוסף על העולם הפיננסי, דווקא בשעה שהוא רגיש במיוחד. אובדן של עשרות מיליארדי דולרים יגלוש בוודאות למערכת הפיננסית הרגילה וקשה לאמוד את גלי ההדף של תרחיש כזה. קשה גם להעריך לעת עתה מה יכולים הרגולטרים לעשות כדי למנוע מראש תופעה מעין זו. במקרים מעין זה, שלפחות בטווח הקצר אין פתרון נראה לעין, חשוב לכל הפחות להביא לידיעת המשקיעים את הסיכונים בפניהם הם ניצבים.
- 1.מעניין וחשוב. (ל"ת)הקורא 01/05/2022 08:56הגב לתגובה זו
.jpeg)
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
