מכולה יצוא יבוא ספינה
צילום: Getty images Israel

ותודה להייטק: זינוק של 25% בייצוא של ישראל ב-2021 לשיא של 143 מיליארד דולר

בשנת 2020 עמד הייצוא על 114 מיליארד דולר, ירידה קלה לעומת 117.5 מיליארד ב-2019, שהייתה השיא הקודם. התוצאה בפועל גבוהה בהרבה מהתחזיות - בזכות ההייטק כמובן שצמח ב-26% והפך לענף היצוא המוביל בישראל עם נתח של 27% מכלל היצוא הישראלי
נתנאל אריאל | (3)

הייצוא של ישראל בשנת 2021 הגיע לשיא של 143 מיליארד דולר, זינוק של 25% ביחס לשנת הקורונה, אז עמד הייצוא על 114 מיליארד דולר, נמוך רק במעט מהשיא הקודם ששייך ל-2019 עם היקף ייצוא של 117.5 מיליארד דולר בשנה. במשרד הכלכלה חזו כי הייצוא יעמוד השנה על 120 מיליארד דולר - ולאחר מכן העלו את התחזית ל-135 מיליארד דולר, והתוצאה בפועל גבוהה משמעותית.

הגידול המשמעותי מוסבר כמובן בייצוא השירותים (ובראשם ההייטק) שהולכים ותופסים נתח משמעותי יותר מהייצוא של ישראל. ייצוא השירותים עבר לראשונה את מחצית מהיצוא הישראלי (לעומת יצוא הסחורות) ועומד על 52% לעומת 48% בשנה שעברה. יצוא התוכנה (המהווה את המרכיב המשמעותי ביצוא חברות ההייטק) צמח בשיעור של 26% והיום מהווה את הענף המוביל ביצוא הישראלי עם נתח של 27% מכלל היצוא. יצוא כתוצאה ממכירת חברות הזנק (כלומר אקזיטים) צמח בשיעור של 273% וחזר לרמתו מלפני תקופת הקורונה לאחר ששנת 2020 היתה שנה עם מיעוט רכישות חברות הזנק.

במשרד הכלכלה אומרים כי "מדובר בנתון גבוה במיוחד גם בהשוואה למדינות המפותחות, עדות לאבולוציה שעוברת הכלכלה הישראלית עם מרכזיות סקטורי השירותים ובפרט ביצוא שמרכזיות ההייטק הולכת ותופסת בו תאוצה".

קצב הגידול הגבוה ניכר הן בסחורות וביתר שאת בשירותים עם שיעורי גידול חסרי תקדים בראייה היסטורית. הסחורות צמחו בשיעור של 17% לעומת שנת 2020 – זאת בהשוואה לסטגנציה מסוימת בשנים האחרונות. לעומתם, השירותים צמחו בקצב כפול – 34%. קצב הגידול חריג בגובהו גם בהשוואה לגידול הממוצע של סקטור השירותים בשנים האחרונות. עוד בסקטור הסחורות, יצוא היהלומים גדל השנה ב-71%, מה שמצביע על התאוששות הענף, ציוד רפואי ואופטי גדל ב-31% יצוא מוצרי מתכת גדל ב-26% וציוד ומיכון אלקטרוני גדלו ב-20%.

לאן ישראל מייצאת סחורות?

על פי הנתונים, בייצוא סחורות ללא יהלומים, 40% מהייצוא הולך לאירופה, 32% לאמריקה וכ-25% לשווקי אסיה, כאשר בשנת 2021 יצוא הסחורות (ללא יהלומים) גדל לאירופה בכ-11%, לאסיה בכ-16% ולאמריקה עלה ב-16%. ארצות הברית לבדה ממשיכה להיות יעד היצוא המוביל של ישראל בפער משמעותי מיתר השווקים, היעד השני ממשיך להיות סין. הייצוא לארה"ב עומד על 12 מיליארד דולר, לסין 4.3 מיליארד דולר, הולנד 2.2 מיליארד דולר, בריטניה 2.1, טוריקה 1.9, גרמניה והודו 1.7 כל אחת, אירלנד 1.4, איטליה 1.3, בלגיה 1.2.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: "נתוני הייצוא הגבוהים הם עדות לחוסן ולעוצמה של התעשייה הישראלית, המתמודדת לא אחת עם אתגרים ביטחוניים, קשיים בשרשראות האספקה, עומס בנמלים ועליית מחירי תשומות הייצור". 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אושיק 07/04/2022 12:07
    הגב לתגובה זו
    מה שהיה היה, הממשלה הבאה שתקום עם הליכוד , החרדים ובן כפיר תבריח את ההייטק לחול
  • נ.ש. 07/04/2022 12:32
    הגב לתגובה זו
    של הממשלה הקודמת. אי אפשר באמת לבנות קפיצה של 25% ביצוא בחצי שנה של עבודה. זה עבודה של תוכניות חומש של 2015-2020. ולכן מה שכתבת מנותק מהמציאות
  • 1.
    כולם הולכים להייטק, מי יעבוד בעבודות כפיים? (ל"ת)
    אני רק שאלה 07/04/2022 10:17
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.