ותודה להייטק: זינוק של 25% בייצוא של ישראל ב-2021 לשיא של 143 מיליארד דולר
הייצוא של ישראל בשנת 2021 הגיע לשיא של 143 מיליארד דולר, זינוק של 25% ביחס לשנת הקורונה, אז עמד הייצוא על 114 מיליארד דולר, נמוך רק במעט מהשיא הקודם ששייך ל-2019 עם היקף ייצוא של 117.5 מיליארד דולר בשנה. במשרד הכלכלה חזו כי הייצוא יעמוד השנה על 120 מיליארד דולר - ולאחר מכן העלו את התחזית ל-135 מיליארד דולר, והתוצאה בפועל גבוהה משמעותית.
הגידול המשמעותי מוסבר כמובן בייצוא השירותים (ובראשם ההייטק) שהולכים ותופסים נתח משמעותי יותר מהייצוא של ישראל. ייצוא השירותים עבר לראשונה את מחצית מהיצוא הישראלי (לעומת יצוא הסחורות) ועומד על 52% לעומת 48% בשנה שעברה. יצוא התוכנה (המהווה את המרכיב המשמעותי ביצוא חברות ההייטק) צמח בשיעור של 26% והיום מהווה את הענף המוביל ביצוא הישראלי עם נתח של 27% מכלל היצוא. יצוא כתוצאה ממכירת חברות הזנק (כלומר אקזיטים) צמח בשיעור של 273% וחזר לרמתו מלפני תקופת הקורונה לאחר ששנת 2020 היתה שנה עם מיעוט רכישות חברות הזנק.
במשרד הכלכלה אומרים כי "מדובר בנתון גבוה במיוחד גם בהשוואה למדינות המפותחות, עדות לאבולוציה שעוברת הכלכלה הישראלית עם מרכזיות סקטורי השירותים ובפרט ביצוא שמרכזיות ההייטק הולכת ותופסת בו תאוצה".
קצב הגידול הגבוה ניכר הן בסחורות וביתר שאת בשירותים עם שיעורי גידול חסרי תקדים בראייה היסטורית. הסחורות צמחו בשיעור של 17% לעומת שנת 2020 – זאת בהשוואה לסטגנציה מסוימת בשנים האחרונות. לעומתם, השירותים צמחו בקצב כפול – 34%. קצב הגידול חריג בגובהו גם בהשוואה לגידול הממוצע של סקטור השירותים בשנים האחרונות. עוד בסקטור הסחורות, יצוא היהלומים גדל השנה ב-71%, מה שמצביע על התאוששות הענף, ציוד רפואי ואופטי גדל ב-31% יצוא מוצרי מתכת גדל ב-26% וציוד ומיכון אלקטרוני גדלו ב-20%.
- ירידה של 35% ביבוא כלי רכב פרטיים
- אחרי הבהלה ליבוא: ירידה של 6.3% בהזמנות למוצרים בני קיימא באפריל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאן ישראל מייצאת סחורות?
על פי הנתונים, בייצוא סחורות ללא יהלומים, 40% מהייצוא הולך לאירופה, 32% לאמריקה וכ-25% לשווקי אסיה, כאשר בשנת 2021 יצוא הסחורות (ללא יהלומים) גדל לאירופה בכ-11%, לאסיה בכ-16% ולאמריקה עלה ב-16%. ארצות הברית לבדה ממשיכה להיות יעד היצוא המוביל של ישראל בפער משמעותי מיתר השווקים, היעד השני ממשיך להיות סין. הייצוא לארה"ב עומד על 12 מיליארד דולר, לסין 4.3 מיליארד דולר, הולנד 2.2 מיליארד דולר, בריטניה 2.1, טוריקה 1.9, גרמניה והודו 1.7 כל אחת, אירלנד 1.4, איטליה 1.3, בלגיה 1.2.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: "נתוני הייצוא הגבוהים הם עדות לחוסן ולעוצמה של התעשייה הישראלית, המתמודדת לא אחת עם אתגרים ביטחוניים, קשיים בשרשראות האספקה, עומס בנמלים ועליית מחירי תשומות הייצור".
- 2.אושיק 07/04/2022 12:07הגב לתגובה זומה שהיה היה, הממשלה הבאה שתקום עם הליכוד , החרדים ובן כפיר תבריח את ההייטק לחול
- נ.ש. 07/04/2022 12:32הגב לתגובה זושל הממשלה הקודמת. אי אפשר באמת לבנות קפיצה של 25% ביצוא בחצי שנה של עבודה. זה עבודה של תוכניות חומש של 2015-2020. ולכן מה שכתבת מנותק מהמציאות
- 1.כולם הולכים להייטק, מי יעבוד בעבודות כפיים? (ל"ת)אני רק שאלה 07/04/2022 10:17הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
