אילן רביב
צילום: קובי קנטור
פרשנות

חוסר השקיפות של מיטב; המניה מזנקת ב-24% - האם זה מוצדק?

העסקה הלא שקופה של מיטב מציפה לכאורה ערך רב - אבל זו חכמה קטנה לקבוע שווי של 800 מיליון דולר בהשקעה של 50 מיליון דולר, במיוחד כשה-50 מיליון דולר הוא בצל עסקת חוב של 425 מיליון דולר - הנה ההסבר
אבישי עובדיה | (14)

אילן רביב לא הסכים להתראיין. הנהלת מיטב כולה לא הסכימה להתראיין לביזפורטל על רקע העסקה שמשביחה את החברה המוחזקת ליקוודיטי (44.6%). למה? ככה. לכאורה, יום חג ל מיטב דש - המניה מזנקת ב-24% על רקע עסקה שבה השקיעה קרן אפולו המכובדת לצד גופים נוספים 50 מיליון דולר בליקווידיטי (הרוב הגדול השקעה של אפולו) לפי שווי של 550 עד 800 מיליון דולר. לפני כשנה וחצי השקיעה מיטב בליקווידיטי לפי שווי אפסי ובהמשך היה גיוס לפי שווי של כ-100 מיליון דולר. "פי 8" - צועקות הכותרות (גם אצלנו) והמניה מזנקת. מדובר לכאורה על השבחה של 350-400 מיליון דולר. זה יותר משוויה של מיטב כולה שנסחרת כעת ב-1.42 מיליארד שקל (כ-440 מיליון דולר).

אז איפה הבעיה? אתחיל בכך שחברת מיטב היא חברה טובה, צומת ורווחית. מניית מיטב היתה בדיכאון בחודשים האחרונים בגלל התביעה שגרמה לה להפרשה של קרוב ל-500 מיליון שקל בגין החזר דמי ניהול על קופות גמל שרכשה בעבר. בית המשפט קבע שאסור היה למיטב להעלות את דמי הניהול (מיטב ערערה על פסק הדין). 

אבל זה לא דיכאון זמני. בשנים האחרונות פיגרה מניית החברה, אחרי מניות בקטגוריית ההשוואה שלה, בעיקר בגלל שהשוק מתקשה להבין ולתמחר את ההחזקות המפוזרות של מיטב שהפכה להיות מעבר לבית השקעות גדול, גם חברת אשראי גדולה לצד פעילות ביטוחית. מיטב נסחרה במכפיל מתחת ל-10 על הרווח המתואם שלה (לפני העלייה היום). מכפיל בהחלט סביר, כשאחרי דוחות רבעון רביעי, גם אלטשולר וגם וואליו קפיטל (שמחזיקה בפסגות) נסחרות בתמחור של בערך 10-11.

אז כנראה שמניית מיטב היתה צריכה לעלות, לא בטוח שהיא עולה מהסיבה הנכונה. העסקה שדווחה היום חושפת טפח ומסתירה טפחיים, ואתחיל דווקא בהדגמה. נניח שמציעים לכם את העסקה הבאה - תלוו לחברה מסוימת 100 אלף שקל ותקבלו ריבית של 2% בשנה למשך 5 שנים ותשקיעו 10 אלף שקל במניות של אותה חברה לפי שווי גבוה פי 3 מהשווי האמיתי. האם תעשו זאת? תלוי כמובן בסיכון, תלוי בביטחונות. אבל, על פניו, עסקה לא טובה - גם הריבית נמוכה וגם ההשקעה בתמחור גבוה.

נעבור להצעה השנייה - תלוו בריבית של 10% שאר הפרטים זהים להצעה הקודמת. תודו שעכשיו זה כבר מעניין. זה מעניין, גם אם החלק השני של העסקה המשולבת - ההשקעה בהון, נראה יקר. זה כסף קטן לעומת החוב. חוץ מזה, יש לכם אינטרס שהאקוויטי יושבח זה מבסס את החוב שנתתם. 

הדוגמה הזו, עשויה להיות מה שקרה בעסקת מיטב. אפולו נכנסת בעיקר כמלווה - היא מלווה 425 מיליון דולר ומשקיעה רק 40 מיליון דולר. מה שחשוב לה יותר מכל זה הריבית על ההלוואה לא באיזה שווי תוגדר ההשקעה. 

העסק של ליקווידיטי הוא עסק של הלוואות לחברות טכנולוגיה (יחסית בשלות, עם מחזור מסוים ופרמטרים מסוימים). יש כאן סל של חברות ולכן הסיכון יחסית קטן, יש לחברה רקורד טוב ויש עכשיו הלוואה גדולה שאין עליה מידע - מה הריבית לעזאזל? איך מיטב לא מספקת את הנתון החשוב הזה ואיך הרשות לא מבקשת ממנה? אם הריבית היא 8%, או 10%, אז אין משמעות להשקעת האקוויטי, היא בטלה בשישים. אפשר גם לייצר עסקה שתביא את השווי ל-3 מיליארד דולר. אפשר לעשות הכל, זה פשוט על חשבון הריבית.  ורק כדי להמחיש - 1% ריבית זה 4.3 מיליון דולר בשנה - 22 מיליון דולר בחמש שנים, יותר מחצי מההשקעה של קבוצת אפולו. כל 1% ריבית בהלוואה שקול לחצי מההשקעה באקוויטי. במילים אחרות, ואשתדל לפשט את המתמטיקה - אפולו אדישה בין שינוי ריבית של 1% בהלוואה להכפלת השווי באקוויטי. היא מוכנה לקבל עוד 1% ריבית מול הכפלת השווי.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    לרון 06/04/2022 11:49
    הגב לתגובה זו
    "אינה מחזיקה מים" ,ואכן יורדת,מיטב דש מעדיפים ירידות "ללא שקיפות"
  • 11.
    דוד 06/04/2022 11:08
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד
  • 10.
    יינון 05/04/2022 23:12
    הגב לתגובה זו
    עיתונות במיטב-ה, תרתי משמע (:
  • 9.
    אבישי 05/04/2022 19:27
    הגב לתגובה זו
    מדובר על מסגרת אשראי בלבד. לא הלוואה. אם לחברה יהיו מקורות יותר זולים אולי בכלל לא תשתמש בזה. שוב מתנצל להרוס לך את התאוריה.
  • 8.
    בן 05/04/2022 18:00
    הגב לתגובה זו
    תוך הונאת הציבור. כל כך מתאים להתנהלות החברה.
  • כרגיל מתחרה מרמרה כותב שטויות מקנאה... (ל"ת)
    נשמע כמו אויאויאוי 05/04/2022 19:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לרון 05/04/2022 17:58
    הגב לתגובה זו
    שבכל מהלך טוב שלהם המנייה לא מחזיקה מים,וכנראה זה מה שיקרה גם הפעם,אני קניתי אטראו,רני צים,ואנליסט,מכרתי איביאי אחרי רווח
  • 6.
    רוני 05/04/2022 17:50
    הגב לתגובה זו
    אכן מוזר ואף חשוד שגובה הריבית בהלוואה לא מדווחת
  • 5.
    אבישי 05/04/2022 17:37
    הגב לתגובה זו
    שגופים בינלאומיים רציניים מאוד כמו מיצובישי וספארק קפיטל, שלא העמידו דולר של חוב במסגרת העסקה, השקיעו בעסקת ה-SAFE לפי אותו שווי של 550-800 מיליון דולר. מצטער אם זה הורס לך את התאוריה שבנית.
  • הם השקיעו 5 מיליון דולר - כסף קטן (ל"ת)
    אנונימי 05/04/2022 18:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אהבתי מאוד, ניתוח משובח (ל"ת)
    אנונימי 05/04/2022 17:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בוריס 05/04/2022 17:01
    הגב לתגובה זו
    שירות גרוע, תשואות בינוניות, מערכת משומנת לדמי ניהול
  • 2.
    אנונימי 05/04/2022 16:47
    הגב לתגובה זו
    איך מנהלי מיטב דש שיש להן מניות בליקווידיטי משעבדים את משאבי החברה לטובתם האישית .ואיפה הדירקטורים?
  • 1.
    שמואל 05/04/2022 16:40
    הגב לתגובה זו
    על רשות ני"ע לדרוש הבהרות נוספות למען הציבור.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?