מערבל בטון שפיר הנדסה בנייה
צילום: אתר חברת שפיר

סוד ה'הצלחה': התייקרות חומרי הגלם תגולגל אליכם - כשהמגמה תתהפך החברות ישמרו לעצמן את הרווחיות העודפת

חברות שונות הודיעו על העלאת מחירים ב-10-15%. גם אם בטווח הקצר הרווחיות של החברות תיפגע בסוף הצרכן ישלם את המחיר, כך על פי לידר שוקי הון. מחירי המלט עלו ביותר מ-50%
נתנאל אריאל | (3)

חברות שונות כבר הודיעו על העלאת המחירים, זאת בעקבות התייקרות חומרי הגלם בעולם. חברת שפיר הנדסה 1.06% למשל, שמוגדרת בישראל כ'חברה ריכוזית' מעלה מחירים ב-10-15%, והיא לא היחידה. כך גם היבואניות סימנט ומלט הר טוב. הסיבה הרשמית היא כמובן הפלישה הרוסית לאוקראינה, עליית מחירי הפטקוק (תוצר לוואי בתהליכי הזיקוק של הנפט, הדלק של מפעלי מלט) ועליית המחירים בארץ ובעולם. מדד תשומות הבנייה עלה ב-5.6% ב-12 החודשים האחרונים (העלייה הכי מהירה מאז 2005) והמשמעות היא כמובן שכל זה יתגלגל לצרכן, לציבור הישראלי ויתבטא בעלויות נוספות על הדירה, גם למי שכבר רכש.

אז נכון שהחברות מעלות מחירים כי הן נפגעות מעליות המחירים בעולם, אבל מה שהן 'שוכחות' להגיד לכם זה שמדובר, כמו באינפלציה, בתנועת מחירים בכיוון אחד: למעלה. פשוט כי החברות יכולות, בין השאר בגלל חוסר התחרות וריכוזיות גבוהה. חוסר התחרות מתבטא גם בשיעורי רווחיות גולמית ותפעולית גבוהים

סבינה לוי ואיליה פיינר מלידר שוקי הון מסבירים כי "עדכון המחירים שביצעו החברות בחודשים האחרונים של השנה מיתן את השחיקה ברווחיות, כאשר החברות עוקבות באופן שוטף אחר המגמות בתחום, ומציינות, כי הן יבצעו התאמת מחירים נוספת במידה ונראה התייקרות נוספת במחירי התשומות. בטווח הקצר, המשך התייקרות התשומות עלול להביא לפגיעה ברווחיות החברות". 

אם כך, מדוע המחיר יגולגל לצרכן? בלידר מסבירים: "השילוב של הביקושים החזקים בשוק הבנייה והשיפוצים בישראל יחד עם העובדה, כי השלכות ההתייקרות של חומרי הגלם הינן רוחביות ומשפיעות על כלל החברות בסקטור, יאפשר לגלגל חלק משמעותי מהתייקרות התשומות לצרכנים, מה שעשוי לצמצם את הפגיעה בתוצאות החברות. בנוסף לכך, היפוך מגמת התייקרות במחירי חומרי הגלם וההובלה, יכול אף להתיר את החברות עם רווחיות עודפות במידה ומחירי המוצרים לא יתעדכנו כלפי מטה".

האנליסטים מציינים כי "מדובר בהמשך של מגמת העלייה בחומרי הגלם אשר הואצה מאז המחצית השנייה של שנת 2021. מדובר על העדכון השלישי במספר, כאשר מחיר המלט אחרי ההעלאה האחרונה גבוה ביותר מ-50% ביחס למחיר שהיה טרם העלאות".

כיצד משפיעה המלחמה באוקראינה?

על פי לוי ופיינר: "הפלישה הרוסית לאוקראינה יצרה טלטלה בתחום האנרגיה והביאה לעליות חדות במחירי הנפט והפחם ובנוסף לכך, הביאה לעלייה חדה במחירי הפטקוק. רוסיה ואוקראינה מהוות שחקניות משמעותיות בתחום זיקוק הנפט וייצוא חומרי הגלם מתהליכי הזיקוק. הירידה בהיקף הייצוא הרוסי על רקע הסנקציות, הביאה לצמצום הייצור בבתי הזיקוק, מה שתרם להידוק נוסף בשווקים ולעליית מחיר הפטקוק לכ-250 דולר לטון. בנוסף לכך, על פי הערכות של S&P Global, לאור המשך הלחימה, בתי זיקוק קטנים ובינוניים במדינה, המסתמכים בעיקר על ייצוא, צפויים לפעול בכ-50% קיבולת באפריל מה שיתמוך בהמשך הלחץ על מחירי הפטקוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איך זה ישפיע על מדד תשומות הבנייה?

מדד תשומות הבנייה עלה ב-12 החודשים האחרונים כאמור ב-5.6%, מתואם 0.8% בינואר ו-0.5% בפברואר האחרונים. בלידר סבורים כי "העלייה במדד צפויה להמשיך ולהתגבר בחודשים הקרובים לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה והפגיעה בשרשראות האספקה של חומרי הגלם השונים. רוסיה מהווה שחקן משמעותי בייצוא ברזל, פלדה זכוכית וחומרים נוספים, כך שהפגיעה בייצוא החומרים והמחסור הצפוי בחומרי הגלם צפוי להתבטא גם במחירים ובהמשך העלייה במדד".

אלו חברות בורסאיות בישראל יושפעו מכך?

לדברי לידר: "אחת החברות שמתמודדת עם התייקרות חומרי הגלם היא אינרום 2.89% תעשיות בנייה אשר ההתייקרות בחומרי הגלם שלה התבטאה בירידה ברווחיות החברה ברבעונים האחרונים. כתוצאה מכך, הרווח הגולמי בשנת 2021 ירד לכ-35% בהשוואה לשיעור של כ-39.5% בשנת 2020. יחד עם זאת, החברה הצליחה למתן את השחיקה ברווח הגולמי במהלך הרבעון הרביעי אל מול הרבעון הקודם וזאת על אף המשך ההתייקרות על ידי התאמת מחירים שביצעה לחלק ממוצריה.

"חברה נוספת שביצעה מהלך דומה היא חברת קליל 3.33% תעשיות העוסקת בפיתוח, ייצור שיווק ומכירה של מערכות אלומיניום לבנייה ופרופילים לתעשייה. החברה ציינה בדו"ח השנתי, כי מחירי האלומיניום עלו בשיעורים מהותיים בשנת 2021 וכן לאחר תאריך הדו"ח לאור פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בשנת 2021, המחיר הממוצע של אלומיניום בבורסה ה-LME היה 2,475 דולר לטון בהשוואה ל-1,702 דולר לטון בשנת 2020, עלייה בשיעור של כ-45%. כתוצאה מהעלייה במחירי חומרי הגלם חל קיטון ברווח הגולמי בשנת 2021 בשיעור של כ-4.5%, כאשר בדומה לאינרום, תוצאות הרבעון הרביעי היוו שיפור לעומת הרבעון השלישי לאור ביצוע התאמות מחיר וחיזוק המלאים של החברה".

החברות הללו צפויות כאמור גם הן לגלגל את העלייה לצרכן הישראלי.

הנה השינוי במדד תשומות הבנייה בעשור האחרון:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נילס 08/04/2022 14:35
    הגב לתגובה זו
    מי ישלם על עליית המחיר אם לא הצרכנים? התחלתם להיות דהמרקסר?
  • 2.
    [email protected] 06/04/2022 09:27
    הגב לתגובה זו
    כשהדולר קפץ מחירי הדירות עלו הריוחיות תמיד תישמר, מי שקנה יקר , ירצה למכור באותו מחיר.
  • 1.
    חד אסף ומנדלסון תשתיות יהנו מהחגיגה (ל"ת)
    רונן 06/04/2022 09:13
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?