סייארה
צילום: מנש כהן

סייארה הישראלית גייסה 60 מיליון דולר

סייארה, המתמחה לעומק בדאטה, בשונה ממרבית החברות בתחום אבטחת הענן המתמחות בתשתית, הוקמה בתחילת שנת 2021; לחברה 50 עובדים, 40 מתוכם במשרדי החברה בתל אביב, והיא מתכננת להכפיל את מספר העובדים עד סוף 2022
סתיו קורן |

הסטארט אפ הישראלי סייארה (Cyera), המאפשר לארגונים לאתר ולשלוט בכל המידע הארגוני בענן – בכך שהוא מסייע להם לזהות, לאבטח ולמנוע סיכונים הנובעים מביזור המידע, גייס 60 מיליון דולר. את סבב הגיוס הוביל דאג ליאונה, השותף המנהל של קרן סקויה, בהשתתפות פיליפ בוטארי מאקסל, ליאור סיימון וגילי רענן מסייברסטארטס ורנה בונוואני, CMO אמריטוס בפאלו אלטו נטוורקס. את השקעת הסיד ביצעה סייברסטארטס, בהשתתפות מספר אנג'לים.

 

סייארה, המתמחה לעומק בדאטה, בשונה ממרבית החברות בתחום אבטחת הענן המתמחות בתשתית, הוקמה בתחילת שנת 2021 על ידי יותם שגב, מנכ"ל החברה, ותמר בר-אילן, סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO). יותם ותמר שירתו יחד במשך עשור בתלפיות וב-8200, שם הקימו והובילו יחידה חדשה שהטמיעה טכנולוגיות ענן לתוך עולם הסייבר המסורתי של 8200. כך נחשפו השניים לראשונה לגודל האתגר בהגנה על מידע רגיש בסביבות ענן והבינו את הצורך האדיר בשוק. בשלבים הראשונים לחיי החברה נפגשו היזמים עם יותר מ-100 לקוחות פוטנציאליים מהמובילים בעולם, עימם דייקו את הצעת הערך והבטיחו כי הם פותרים בעיה קריטית שארגוני ענק רבים נאבקים לפתור, וזקוקים לפתרון מיידי עבורה. בזכות התהליך, ברגע שהגרסה הראשונה של המוצר יצאה לשוק, היו כבר לקוחות רבים שחיכו כדי להטמיע אותו.

 

לחברה 50 עובדים, 40 מתוכם במשרדי החברה בתל אביב, והיא מתכננת להכפיל את מספר העובדים עד סוף 2022, תוך גיוס של עובדים במגוון תפקידים, לרבות מומחי סייבר, אנשי פיתוח תוכנה, מנהלי מוצר, מעצבי מוצר ועוד.

 

תחום הדאטה הפך בשנים האחרונות למנוע הצמיחה המרכזי של החברות המובילות בעולם, ויצר מקצועות דאטה חדשים כמו מדעני נתונים (Data Scientists) ומהנדסי נתונים (Data Engineers). מספר האנשים בארגון העוסקים בניתוח ועיבוד מידע לצורך השגת ערך עסקי ויתרונות תחרותיים, גדל במהירות. כחלק מהמגמה הזו הדאטה מתפזר על פני אינספור פלטפורמות דאטה שונות, מרביתן בענן, שהפך למקום הטבעי והמקצועי ביותר לאחסון ועיבוד של דאטה. במשך שנים ארגונים עמלו לנעול את הדאטה, כיום הם מתאמצים לפתוח אותו לגישה ושימוש נרחבים. יחד עם זאת, חשוב להם לא להתפשר על האבטחה. אנו נמצאים בתקופה שבה רגולציות הפרטיות (Privacy) ברחבי העולם הופכות לקפדניות ומקיפות יותר, ומאלצות ארגונים לשליטה מדוקדקת במידע שהם מחזיקים ובאופן שבו הם עושים זאת.    

 

בעידן הענן, הבעיה הכי גדולה של ארגונים וגופי אבטחת ענן היא שאינם מסוגלים לעקוב אחרי המידע הרגיש הנשמר בסביבת הענן שלהם, היכן הוא נשמר ומי ניגש אליו. הבעיה הזאת מאוד התעצמה בשנים האחרונות, כי הזמינות של מקום אחסון בענן מאפשרת לארגונים לאחסן כמויות מידע בסדר גודל שלא היו אפשריים בעבר. הקצב שבו מידע גדל וזז בתוך סביבת הענן, הוא מסחרר ומאוד מקשה על השליטה ועל האבטחה. מספר הטכנולוגיות לאחסון מידע הוא אדיר, ואנשי אבטחה לא יכולים להכיר כל אחת מהטכנולוגיות לעומק.

 

סייארה פותרת את הבעיה הקריטית הזו עבור ארגונים ועונה על שלוש שאלות יסוד: היכן המידע הרגיש שלנו נמצא? האם הוא בסיכון? מה עלינו לעשות עם זה? סייארה עושה זאת בצורה שהיא Cloud-Native ומנצלת את עוצמותיו של הענן - מבלי להסתמך על מאמץ של הלקוח, או ידיעה מוקדמת שלו של איזה מידע הוא מחפש או רוצה להגן. המערכת של סייארה נטמעת באופן נוח, מבלי להשפיע באופן כלשהו על הביצועים של המערכות הרצות ובצורה שמכסה באופן אוטומטי ועקבי גם מערכות ופריטי מידע חדשים שיצוצו בענן בעתיד. היא מותקנת באופן מהיר ופשוט וסורקת את סביבת הענן במלואה, מבלי שהארגון נדרש לכוונה.

 

סייארה, שהלקוח המשלם הראשון שלה הושג לאחר שבעה חודשי פעילות בלבד, משרתת כיום שורה של לקוחות משלמים, לרבות ארגוני Fortune 500. הצמיחה המהירה של סייארה נובעת מכך שהמערכת שלה מניבה ללקוחות ערך מיידי, ובעקבות זאת גם נהנית מתהליכי הערכה (POC) קצרים. המערכת מותקנת מרחוק בתוך שניות. בהקשר זה אומר מייק טאוארס, ה-CISO של חברת התרופות העולמית טקאדה שנסחרת בשווי של יותר מ- 53 מיליארד דולר: "הצוות שלי לא האמין עד כמה פשוט להטמיע את הפלטפורמה של סייארה ולהפעיל אותה. היא זיהתה באופן מיידי כמויות מידע אדירות שיש לנו לרוחב כל שירותי AWS, מצאה את הסיכונים הקשורים בהן והניעה לפתרון מהיר. סייארה הפכה לעמוד תווך מרכזי בפרויקטי אבטחת הענן שלנו".

קיראו עוד ב"BizTech"

יותם שגב, מייסד-שותף ומנכ"ל סייארה: "הניסיון שצברנו בהובלת יחידת סייבר חדשנית ב-8200 וההקשבה הפעילה שלנו ללקוחות איתם זכינו לעבוד עד כה, העניקו לנו הבנה מעמיקה של ההזדמנויות והאתגרים בתחום ניהול הדאטה. ראינו כמה מהר דאטה משנה מיקום, מועתק ומתרבה בסביבות ענן וכיצד תהליכים קיימים של אבטחת ענן ודאטה אינם מצליחים לעמוד בקצב, והחלטנו לפתור את הבעיה הכואבת הזו". 

 

דאג ליאונה, שותף מנהל גלובלי בסקויה: "סייארה מביאה לשוק גישה חדשנית לפתרון הבעיה הגדלה של אבטחת מידע בענן. אנו מאמינים כי הפלטפורמה המקיפה של סייארה ליצירת דאטה ריאליטי תיצור השפעה מדהימה על אבטחת הענן, ואנו מצפים לשותפות עם צוות סייארה שהוא מהצוותים המובילים בעולם."  

 

ליאור סיימון, שותפה בסייברסטארטס שהשקיעה בחברה בסבב הסיד: "מה שיותם, תמר והצוות הצליחו לבנות בתוך פחות משנה הוא מדהים. הפוקוס שלהם על הלקוחות הוא מרשים. סייארה היא פלטפורמה שאינה דורשת התקנה מורכבת בעידן שבו משך הזמן להבאת ערך הוא המפתח להצלחה. היא תומכת ב-AWS, Azure ו-GCP ומשרתת את כל סוגי הלקוחות, לרבות לקוחות רבים שהפכו לפעילים בסביבות ענן מרובות".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

הונאה ברשת (AI)הונאה ברשת (AI)

המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?

על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת. 

צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם  הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים. 

מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך  TrueScontrol. 

הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון. 


אובדן אמון = אובדן הכנסות


מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממשעסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של  TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.