ליאורה עופר
צילום: יח"צ
דוחות

מליסרון: זינוק ב-NOI וב-FFO שעלו ל-285 מיליון ש' ו-203 מ' בהתאמה

זאת לעומת הנתונים ברבעון המקביל אשתקד אז עמד ה-NOI על 125 מיליון שקל וה-FFO על 64 מיליון שקל, מדובר גם על יציבות ביחס לרבעון הקודם אז עמד ה-NOI על 281 מיליון שקל וה-FFO עמד על 201 מיליון שקל. הסיבה לירידה ברבעון המקביל - סגר הקורונה
נתנאל אריאל | (1)

חברת הנדל"ן המניב מליסרון 0.27%  מדווחת על זינוק לעומת הרבעון המקביל בשנת ויציבות אל מול הרבעון הקודם. ה-NOI עמד ברבעון הרביעי של 2021 על 285 מיליון שקל ברבעון הרביעי, לעומת 125 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2020 ועל 281 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2021.

ה-FFO עמד על 203 מיליון שקל, לעומת 64 מיליון שקל ברבעון המקביל ו-201 מיליון שקל ברבעון הקודם.

הסיבה לזינוק הגדול מול הרבעון המקביל בשנת 2020 היא הסגר שהיה ברבעון ההוא, אשר פגע בפעילות הקניונים. בנוסף, העליה ב-NOI נובעת גם מכך שמליסרון הפסיקה לתת הקלות לשוכרים ברבעון האחרון. בשורה התחתונה החברה רושמת רווח נקי של 1.5 מיליארד שקל, לעומת הפסד של 250 מיליון שקל בתקופה המקבילה - שנבעה מביטול ירידת שווי נכסים שנרשמה ב-2020 בגלל מגיפת הקורונה ועליית שיערוכי נדל"ן במקביל.

במליסרון מדווחים כי הם צופים עליה נוספת ב-NOI של כ-420-540 מיליון שקל, לאחר שיושלמו 6 פרוייקטים שנמצאים בשלבי ייזום - אבל לא מדובר על השנים הקרובות, אלא עד 2028. בניית המגדל הראשון בשרונה צפויה להסתיים בסוף 2023, כאשר עד היום נחתמו בו 3 חוזי שכירות. בשנים הבאות תחל החברה להקים 12 פרויקטים עם 400 יח"ד להשכרה, פרויקטים של מסחר ומשרדים בשטח של 160 אלף מ"ר, וכן חוות שרתים בהיקף של 16 מגה-וואט. הפרויקטים בשלבי ביצוע עשויים לתרום ל-NOI כ-220 מיליון שקל, והחוזים הרחוקים יותר שנמצאים בייזום עשויים לתרום עוד מספר דומה.

היקפי ההוצאות של הציבור בקניונים עלו ב-6% מאז פתיחת הקניונים אחרי סגרי הקורונה

על פי מליסרון, מאז סיום הסגר השלישי ועד לתום שנת 2021, נרשמה עלייה של כ-6% בפדיונות בקניונים, לעומת הפדיונות בתקופה המקבילה בשנת 2019. זאת על אף 11 ימי מבצע "שומר החומות" בחודש מאי והשפעת הגלים הרביעי והחמישי של הקורונה במהלך השנה. בחודש פברואר 2022, עם תחילת הירידה בתחלואה לצד התאוששות היקף הפעילות במשק, נרשמה (על פי דוחות RIS) עלייה בפדיונות קניוני החברה, אשר התחזקה מהמחצית השנייה של החודש.

 

בתחום המסחר החברה מדווחת על עלייה ממוצעת של כ-5% בדמי השכירות הריאליים בגין חוזים חדשים ומימושי אופציות, ובתחום המשרדים נרשמה עלייה ממוצעת של כ-3% בדמי השכירות הריאליים בגין חוזים חדשים ומימושי אופציות.

יו"ר מליסרון, ליאורה עופר: "מליסרון מסכמת את שנת 2021 עם עלייה משמעותית בתוצאות התפעוליות הן בפעילות הקניונים והן בפעילות המשרדים, המעידה בין היתר על הסתגלות השוק למציאות של שגרה לצד קורונה. אנחנו ממשיכים בקידום התוכנית האסטרטגית של מליסרון – שמקדמת את עסקי הליבה של החברה לצד פיתוח מנועי צמיחה נוספים, כניסה לתחומים חדשים ומהלכי השבחה ופיתוח נכסים. כל אלו יבטיחו את המשך המגמה החיובית גם בשנים הבאות".

 

אופיר שריד, מנכ"ל מליסרון: "שנת 2021 היתה שנת פעילות ייחודית שהביאה את החברה לתוצאות מצוינות. על אף שהשנה החלה בסגר היא המשיכה בצמיחה חסרת תקדים הן בתחום הקניונים, בו חווינו פדיונות שיא, והן בתחום המשרדים ופארקי ההייטק, בו אנו חווים ביקושים גבוהים ביותר לשטחי משרד חדשים. בימים אלו אנו מממשים את אבני הדרך שהצבנו לעצמנו ומקדמים ייזום של מגוון פרויקטים, בין היתר פרויקטים של עירוב שימושים, שיהוו מנוע צמיחה משמעותי בשנים הקרובות. במהלך השנה גייסנו בהצלחה חוב לטווח ארוך בהיקף של כ-2 מיליארד שקל בריביות אטרקטיביות, המעידות על אמון שוק ההון ומערכת הבנקאות בחברה, והבאנו לירידה משמעותית בריבית הריאלית של החוב הפיננסי של החברה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מליסרון 14/03/2022 08:56
    הגב לתגובה זו
    גזית גלוב צריכה ללמוד מהם.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?