סייבר אזהרה הגנה
צילום: Pixabay

סטארט אפ הסייבר אקסוניוס מגייס 200 מ' ד' לפי שווי של 2.6 מיליארד

רק לפני שנה הוערכה החברה בשווי 1.2 מיליארד ד'. עד כה גייסה 395 מ'. אקסוניוס מתמקדמת בניהול נכסי סייבר ב"משטח התקיפה", תחום צומח בשוק אבטחת הרשת, והשיקו פתרון ייחודי לדבריהם סביב ניהול אפליקציות ענן. ב-2021 צמחה ב-132% ב-ARR. ל-435 העובדים יתווספו 150 חדשים
איתי פת-יה | (2)

סטארט אפ הסייבר הישראלי אקוסניוס (Axonius) השלים גיוס של 200 מיליון דולר בסס E, שנעשה לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר. את הסבב הובילה Accel והשתתפו בו משקיעים חדשים  Silver Lake  Waterman, Alta Park Capital ו-Owl Rock, חטיבה של Blue Owl שהצטרפו למשקיעים הקיימים Bessemer Venture Partners, Lightspeed Venture Partners, Alkeon, Stripes, ICONIQ ו-DTCP. הגיוס הנוכחי מתבצע שנה אחרי גיוס הון בהיקף של 100 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר.  סך הגיוסים של החברה בהיקף של 395 מיליון דולר.

 

החברה מתמקדת בניהול נכסי אבטחת סייבר וניהול אפליקציות ענן (SaaS) והקימו אותה באמצע 2017 דין זיסמן, אבידור ברטוב ועופרי שור, יוצאי יחידת המודיעין 8200. לטענתם, היו חלוצים בקטגוריה חדשה של ניהול נכסי סייבר ב"משטח התקיפה" (Cyber Asset Attack Surface Management) שבמכון גרטנר הגדירו כתחום צומח שחודר לשוק אבטחת הרשת.

לאחרונה השיקו בחברה את הפעילות שהוזכרו לניהול אפליקציות ענן (SaaS Management), לדברי אקסוניוס זו הפלטפורמה הראשונה והיחידה כיום שמשלבת בין יכולות לניהול אפליקציות ענן לאבטחה (SaaS Security Posture Management) לבין ניהול אפליקציות ענן (SaaS Management). פתרון זה אמור לסייע לצוותי אבטחה, IT, פיננסים "לשלוט במורכבות, בעלויות ובסיכונים הכרוכים באפליקציות ובתשתיות מודרניות".

בשנת 2021 רשמה החברה קצב צמיחה שנתי של 132% בהכנסות חוזרות - באקסוניוס חושפים כי גם בשנתיים שקדמו לה רשמה צמיחה תחת ספרתית, ואולם לא מגלים את המספרים עצמם. בין לקוחות החברה  AB inBev, Schneider Electric, העיתון ניו יורק טיימס, Wacom, MindBody ו-Landmark Health, לצד חברות ברשימת Fortune 500 ו-Fortune 500 Global 500, סוכנויות פדרליות גדולות בארצות הברית  ועוד.

עוד במהלך אשתקד הורחבה את מצבת העובדים בשיעור של 174% ל-435 כיום, בהם 140 במשרדי החברה במגדלי עזריאלי בתל אביב והשאר במשרדיה בניו יורק. אקוסניוס מתעתדת לגייס בישראל 50 עובדים נוספים בתחומי הפיתוח ו-100 עובדים נוספים בעולם בתחומי המכירות והתמיכה. 

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ישראלי 09/03/2022 17:43
    הגב לתגובה זו
    אתם מהווים דוגמא ומופת לניהול נכון
  • 1.
    אמסולום 09/03/2022 14:47
    הגב לתגובה זו
    איך קוראים לכם ? אקוניס ? הגוניס ? מה זה כל השמות ההזויים האלה ...
ChatGPT  (גרוק)ChatGPT (גרוק)

איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?

תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?

עמית בר |
נושאים בכתבה ChatGPT


רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.

הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.

המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי

הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.

המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".

בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.