כלא מאסר
צילום: Getty images Israel

רשם חשבוניות פיקטיביות ב-11 מיליון שקל. כמה זמן יישב בכלא?

השופט ציין בגזר הדין כי הנאשם גם לא השיב את הכסף (כ-2.2 מיליון שקל) לקופת המדינה
נתנאל אריאל | (10)

בית משפט השלום בפתח תקוה גזר על אנדריי טיטלבאום, בן 37 מנתניה, 18 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של שימוש במרמה או תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס, ניכוי חשבוניות מס פיקטיביות במטרה להתחמק מתשלום מס והפצת חשבוניות פיקטיביות במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום מס. כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, אשר בוצעו בשנים 2015 - 2016, נגרע מקופת המדינה סכום של 2,265,234 שקל.

 

הנאשם היה הבעלים והמנהל של חברה בשם "ע. מ. ג. עבודות מקצועיות בע"מ" שעסקה בהתקנת מעליות ועבודות בנייה נוספות. על פי גזר הדין, בתקופה הנידונה ניכה הנאשם 33 חשבוניות פיקטיביות מספקים שונים, בסכום כולל של כ-11 מיליון שקל מבלי שאלה ביצעו עבודה או סיפקו מוצר או שירות. באמצעות אותן חשבוניות קיזז הנאשם מס תשומות בסכום של כ-1.7 מיליון שקל.

 

כמו כן, על פי כתב האישום, לקח הנאשם חלק בהנפקת חשבונית פיקטיבית בסכום של 517,784 שקל על שם חברה בשם "עגלון בע"מ". את החשבונית, שבגינה לא בוצעה כל עסקה בפועל, העביר הנאשם לחברה אחרת בשם "ו. ה. מ. לבניה והנדסה בע"מ" על מנת שחברה זו תקזז באמצעותה מס תשומות בסכום של 78,984 שקל. 

 

לבסוף, פעל גם הנאשם דרך החברה שבבעלותו להנפקת חשבוניות פיקטיביות עבור חברה בשם "ג. י. מ. אופרציה בע"מ", מבלי שקיבל בגינן תשלום ומבלי שסיפק מוצר או שירות, וכל זאת על מנת לאפשר לחברה שעבורה הונפקו החשבוניות לקזז אותן ולהפחית את חבות המס שלה. בסך הכל העביר הנאשם 8 חשבוניות בסכום של כ-3.5 מיליון שקל אשר המס הנובע מהן הוא בסך של כ-507 אלף שקל.

 

השופט עודד מורנו ציין בגזר דינו את החומרה שבעבירות מס, המכבידות על הרשויות הציבוריות, פוגעות בכלכלת המדינה ובקופה הציבורית, ופוגעות בערך השוויון בנטל. כמו כן, ציין השופט כי הנאשם לא השיב למדינה את הסכום שנגרע כתוצאה מפעולותיו.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משפט 20/06/2022 10:41
    הגב לתגובה זו
    לא מבין את הוענשים המגוחחים שמקבלים במדינה הזאת בכל טווח הפשעים ממש על הפנים, על חצי מהפשיעה אחראים השופטים שנותנים עונשים מגוחחים ולא הולמים ולא מרתיעים את הפושעים אלא מעודדי פשיעה פשוט כך.
  • 6.
    הבעיה הם בתי המשפט של נותנים עונשים מספיק מרתיעים.בארה"ב נכנסים על זה ל 20 שנה. (ל"ת)
    כל הכבוד למס הכנסה 13/04/2022 05:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נתן המשריצן 25/03/2022 08:35
    הגב לתגובה זו
    של עלוקות חרדיות ? קודם כל צריך להכריח את העלוקות לייצר פחות ולדות ולצאת לעבודהאמיתית ובכלל צריכים להיות חוקים ברורים נגד פרזיטיות.
  • 4.
    רשות המסים ומשרד המש 12/03/2022 12:23
    הגב לתגובה זו
    גזר הדין הזה זה בושה ,מה מס הכנסה פ"ש נתניה עשה עם זה ? האם הוצאו לו שומות מס הכנסה אישיות חוץ מטיפול מעמ?
  • 3.
    והשופט הזה עדיין יושב על כס השיפוט ? (ל"ת)
    דודו 01/03/2022 21:42
    הגב לתגובה זו
  • גדעון סער 12/03/2022 12:24
    הגב לתגובה זו
    גזר הדין הזה הוא בושהל-18 שנים הוא היה צריך להישלח לכלא
  • סער 20/06/2022 10:43
    זה לא קשור לביבי או אפק אז זה לא מעניין אותו!
  • 2.
    מדינה לפושעים (ל"ת)
    שלומי 01/03/2022 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המסקנה היחידה 28/02/2022 12:13
    הגב לתגובה זו
    יושב שנה וחצי מקסימום והרוויח שניים ורבע מיליון נטו. 130 אלף ש"ח נטו על כל חודש בכלא. איפה נרשמים לזה?
  • נתי 01/03/2022 21:14
    הגב לתגובה זו
    ברהט
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).