צבעי מאכל פיטולון
צילום: Phytolon

פיטולון בשת"פ עם גינקו: ייצרו צבעי מאכל טבעיים עמוקים וזולים יותר

שתי החברות, האחת ישראלית והשניה אמריקאית, ייצרו ביחד בשת"פ את זני השמרים המייצרים לדבריו צבעים טבעיים באיכות גבוהה. לדברי החברות, צבעי מאכל רבים נאסרים לשימוש הן על ידי הרגולטור והן על ידי הצרכנים ושיתוף הפעולה צפוי לפתור בעיה זו
תומר אמן |
נושאים בכתבה מזון

חברת פיטולון (Phytolon) הישראלית, המייצרת צבעי מאכל טבעיים מדווחת היום על שותפות עם חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית גינקגו (Ginkgo Bioworks, NYSE:DNA) ליצירת זני שמרים המייצרים צבעים טבעיים באיכות גבוהה. על משקיעיה של החברה נמנים מילניום פוד-טק וטרנדליינס. 

במסגרת השותפות, פיטולון תמנף את הפלטפורמה הטכנולוגית של גינקגו המאפשרת הנדסת זני שמרים בסקאלה גדולה ליצירת צבעים טבעיים ממשפחת הבטלאינים, המעניקים לפירות ושורשים כמו סלק וסברס את צבעם העמוק והבוהק. מטרת הפרויקט המשותף הוא למקסם את הטכנולוגיה של פיטולון ואת מגוון הצבעים שהיא מציעה ללקוחותיה בספקטרום האדום-סגול-צהוב באופן שימצב את החברה בצורה אופטימלית לצד שותפיה העסקיים בתחום המזון והקוסמטיקה.

מימין לשמאל: ד"ר טל זלצר וחלים ג'ובראן - מייסדי פיטולון

בתעשיית המזון נפוצים מאות סוגים שונים צבענים מלאכותיים המיוצרים בסינתזה כימית מתוצרי זיקוק של נפט. למרות שצבעים אלו בוהקים לעין וזולים לשימוש, חלקם נאסרו או הוגבלו לשימוש במזון עקב דאגה לבריאות הציבור, ומגמה זו הולכת וגדלה. הדרישה להוציא את הצבעים המלאכותיים משימוש אינה מגיעה רק מהרגולטורים, אלא גם מהצרכנים, שממשיכים לדברי החברה לדררוש מתעשיית המזון לחפש תחליפים לצבעים הסינתטיים - צבעים שיהיו לא רק בוהקים וזולים אלא גם טבעיים, ולאחרונה גם כאלו המיוצרים בטכנולוגיות ברות קיימא, כמו פרמנטציה.

לדברי החברה, לה טכנולוגיה המאפשרת ייצור פיגמנטים טבעיים ממשפחת הבטלאינים בשיטות של פרמנטציה של שמרים. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.