כרטיס אשראי
צילום: Pixabay

משלמים בכסף מזומן - ונקנסים: 106 מיליון שקל בעקבות 670 עבירות

רשות המסים גבתה את הכסף מעסקים שהפרו את החוק לצמצום השימוש במזומן, שמגביל את הרכישות ל-11 אלף שקל לאדם פרטי
נתנאל אריאל | (3)

מאז כניסת החוק לצמצום השימוש במזומן הטילה רשות המסים 674 קנסות בהיקף כולל של כ-106 מיליון שקל. בפילוח הנתונים לפי סוגי הפרות ניתן לראות כי 289 עיצומים, בסכום כולל של כ-104 מיליון שקל, הוטלו בגין הפרות במסגרת עסקאות במזומן.

כזכור, החוק מגביל שימוש במזומן בעסקאות הגבוהות מ-11,000 שקל. 174 עיצומים, בסכום כולל של כ-891 אלף שקל, הוטלו בגין שימוש אסור בצ'ק. על פי החוק, חל איסור על שימוש בצ'ק בו לא נכלל שם המוטב ובהסבת השיק חובה לציין פרטים על המסב והנסב. 212 עיצומים, בהיקף כולל של כ-1.6 מיליון שקל הוטלו על עוסקים שלא תיעדו את אמצעי התשלום בעסקה. על פי החוק, חלה חובה על עוסק לתעד את אמצעי התשלום שבו שילם או קיבל תקבול.

אלה הענפים המובילים:

על פי הרשות, הענף 'המוביל' בהפרות החוק הוא ענף המסחר הסיטונאי והקמעונאי בו הוטלו 177 קנסות בהיקף של כ-19.5 מיליון שקל, אחריו נמצאים ענפי המסחר הסיטונאי והקמעונאי בכלי רכב ותיקונם עם 40 קנסות בהיקף כולל של כ-13.5 מיליון שקל, ענף הפרסום וחקר השווקים עם 11 קנסות בהיקף כולל של כ-10 מיליון שקל, ענף שירותים אישיים ואחרים עם 60 קנסות בהיקף כולל של כ-60 מיליון שקל.

באופן מפתיע, ענף הבנייה נמצא יחסית במיקום נמוך. בוצעו בו אמנם הפרות רבות יחסית, 135 במספר, אך הוטלו עיצומים בהיקף קטן יחסית של כ-606 אלף שקל. בהמשך נמצאים גם שירותי ראיית חשבון ועריכת דין עם 60 קנסות בהיקף כולל של כ-621 אלף שקל (כלומר ממוצע של 10 אלף שקל לקנס בודד).

מה גובה הקנסות?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דויד 15/01/2022 21:15
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לותר על נמזומן לסכור במה שיש וקיים מיחזור הוא המזומן
  • 2.
    דינה 13/01/2022 17:43
    הגב לתגובה זו
    זו לא דמוקרטיה! זכותו של כל אדם להשתמש בכספו איך שימצא לנכון. כל הכרטיסי אשראי וצורות שונות ומשונות שכופים עלינו לא כדאיות וחותרות לחוסר עצמאות והחלטה על חייו של אדם. בושה!
  • 1.
    שרון 12/01/2022 12:45
    הגב לתגובה זו
    והעסקים והופך לדרך להטיל קנסות ומסים
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.