אחרי חודשים ארוכים של רמזים והבטחות של OpenAI, החברה חשפה את GPT-5 – הדגם המוביל של ChatGPT. בחברה טוענים שזה קפיצה גדולה קדימה ביכולות הבינה המלאכותית, עם שיפורים משמעותיים בחשיבה, ניתוח ופתרון בעיות. סם אלטמן, המנכ"ל, הציג אותו ככלי שיכול להתמודד עם משימות ברמה של מומחה אקדמי, במיוחד בכתיבת קוד, הסקה לוגית והפקת תוכן איכותי.

אבל ביום הראשון להשקה, התמונה לא הייתה כל כך ורודה. חלק מהמשתמשים התלהבו מהשיחות הזורמות יותר והפתרונות החכמים לבעיות מורכבות, כמו ניתוח קוד ארוך או יצירת תוכניות עסקיות מפורטות. מצד שני, רבים דיווחו על בעיות מוכרות: המודל עדיין נוטה להמציא עובדות, לטעות בחישובים מתמטיים פשוטים, ולתת תשובות רדודות מדי לשאלות עמוקות. ביקורת גדולה נמתחה על המנגנון האוטומטי שמחליף בין גרסאות של המודל. לפעמים המשתמשים לא קיבלו את הגרסה החזקה ביותר.

למחרת ההשקה, אלטמן עצמו הודה בפומבי בתקלה במנגנון ההחלפה האוטומטית, שהוא חלק מרכזי ב-GPT-5. המערכת אמורה לעבור בין מודלים שונים בהתאם לסוג המשימה, מודל קל ומהיר לדברים פשוטים, ומודל עמוק יותר למשימות קשות. אבל התקלה גרמה שחלק מהמשתמשים קיבלו תשובות ממנוע חלש. "החל מהיום, GPT-5 ייראה חכם יותר", צייץ אלטמן, והבטיח תיקונים מהירים שיחזירו את הביצועים לרמה המצופה. OpenAI גם הכפילה את מגבלות השימוש למשתמשים משלמים כדי להרגיע את הרוחות.

ברקע כל זה, התחרות בשוק הבינה המלאכותית רותחת. OpenAI מתמודדת עם מודלים כמו Gemini של גוגל, Claude של Anthropic ו-Grok של xAI, כשהיא מנסה לשמור על ההובלה. הפיתוח דורש השקעות ענקיות בשבבים, מרכזי נתונים ועלויות חשמל, מה שמוסיף אתגר פיננסי וצורך במשאבים ענקיים. במבחנים לא רשמיים, GPT-5 זוכה לציונים גבוהים בחלק מהתחומים, כמו כתיבת קוד וחשיבה לוגית, אבל במקומות אחרים הוא מפסיד למתחרים חדשים יותר.

• חיסיון אדם-מכונה? תחשבו שוב; המידע שאתם משתפים אינו פרטי
• סופו של האי-קומרס כפי שהכרנו אותו? סל קניות בChatGPT יאפשר רכישות ישירות מהממשק עצמו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למרות הביקורת, יש לא מעט משתמשים שמתלהבים מהפוטנציאל. חוקרים מדברים על שיפורים בדיוק השפה, מפתחים משבחים את היכולת לכתוב קוד מורכב במהירות, ואנשי חינוך רואים בו כלי לעזור בתכנון שיעורים יצירתיים. עם זאת, נראה שהדרך עוד ארוכה עד לביצועים עקביים כשנראה שהשיפורים בעדכונים מכאן ואילך יהיו בקפיצות קטנות יותר. .

המודלים הקיימים - מי טוב ובמה?

ישראלים שיוצאים לחופשה קצרה, נסיעת עבודה או רילוקיישן ארוך טווח נתקלים לא פעם באתרים ישראלים שהגישה אליהם חסומה. זה כולל לא רק אתרי בנקים או קופות חולים, אלא גם פורטלים ממשלתיים כמו ביטוח לאומי, רשות המסים, מערכות תשלומים עירוניות, אתרי חינוך, גם אתרי תוכן  ואפילו דפי שירות של חברות תקשורת וקמעונאות גדולות. 

על פניו זה נראה כמו תקלה טכנית אקראית, אבל זו מדיניות אבטחה מכוונת - חסימה גאוגרפית מבוססת IP שנועדה לצמצם סיכוני סייבר, בעיקר מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS).  רוב התקפות הסייבר מגיעות מכתובות IP זרות, וחסימה אזורית מקטינה את שטח הפגיעה ומגנה על זמינות השירותים. זה כלי הגנה גס אך נפוץ, במיוחד בארגונים ציבוריים ועסקיים שחוו עלייה דרמטית בנפחי התקפות בשנים האחרונות וההתקפות האלו מתעצמות. 

מאז החרפת האיומים במרחב הסייבר, בעקבות אירועים גיאופוליטיים לרבות בזמן המתיחויות עם איראן וגם במקביל להחרפת המלחמה בעזה, גופים ציבוריים ועסקיים בישראל הידקו את מדיניות ההגנה. אירועים מתוקשרים, כמו מתקפות DDoS על אתרי ממשלה ב-2022 ששיבשו שירותים לכמעט שעה, הובילו להקשחה זמנית או קבועה של בקרות גישה. לכן, משתמש מחו"ל שמנסה להיכנס לאתר, לעיתים מקבל הודעת חסימה מפורשת ("גישה מוגבלת ממדינתך"), ולעיתים הדף פשוט נתקע בלי הסבר. התופעה אינה ייחודית לישראל, אבל כאן היא בולטת בגלל תלות גבוהה בשירותים דיגיטליים ציבוריים ולחץ מתמשך על התשתיות.

מי חוסם בפועל והיכן נתקעים

החסימות פוגעות בעיקר בשירותים רגישים הדורשים זיהוי חזק או פעולות כספיות, כמו אתרי בנקים, קופות חולים, ביטוח לאומי, רשות המסים ומערכות תשלומים עירוניות. גם אתרים מסחריים מגבילים לעיתים גישה או פעולות מחו"ל כדי למנוע הונאות ולחסוך בעומסי תעבורה. לעומת זאת, חלק מהגופים מאפשרים כניסה מלאה מחו"ל עם אימות מוגבר, כמו קוד OTP או שאלות זיהוי,

בין הפתרונות, VPN בולט כנגיש ויעיל ביותר: מתחברים לשירות אמין, בוחרים ישראל כנקודת יציאה, והאתר מזהה אתכם כאילו אתם גולשים מהארץ. זה עובד מצוין נגד חסימות מבוססות IP ללא בקרות נוספות. ספקים מובילים כמו NordVPN ו-Proton VPN מציעים שרתים בישראל עם קצבים גבוהים (עד 10Gbps), מה שמאפשר אימותים דו-שלביים וטיפול בטפסים ממשלתיים ללא עיכובים. לדוגמה, NordVPN מפעיל קרוב ל-25 שרתים בתל אביב עם תמיכה ב-P2P וחיבורים מאובטחים. Proton VPN כולל קרוב -20 שרתים בפתח תקווה ותל אביב עם דגש על פרטיות ללא לוגים. חשוב לבחור ספק עם פריסה רחבה בישראל כדי להחליף שרת אם אחד נחסם זמנית. בנוסף, ספקים כמו Surfshark מציעים תכונות כמו חיבורי MultiHop שמוסיפים שכבת הגנה נוספת על ידי ניתוב התעבורה דרך שרתים מרובים, כולל ישראליים, מה שמקטין את הסיכוי לחסימה.