תוקם ועדה ציבורית לקביעת שכר הח"כים - שיוכלו להתעלם מההמלצות
הועדה, שלא הוקמה מאז 2019, תתכנס על מנת לדון בדבר המלצות לשכר חברי הכנסת. ועדת הכנסת שאישרה את מינוי הועדה הציבורית רשאית לפסול את ההמלצות שיתקבלו - אבל במקרה הזה: נותנים לחתול לשמור על השמנת
מאז 2019 מכהנים חברי הכנסת ללא ועדה ציבורית המפקחת על שכרם. ועדה מסוג זה, שבדרך כלל מוקמות כאשר נדרש שיתוף פעולה בלתי מוטה בין רשויות המדינה לבין הציבור לא הוקמה במהלך ארבע מערכות הבחירות האחרונות, וכעת תאשר ועדת הכנסת את הקמת הועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים. בראש הועדה יעמוד פרופסור יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקרית אונו, פרופסור יורם עדן , פרופ' מן המניין וראש בית הספר הבינתחומי לחברה וקהילה במכללה האקדמית הדסה ירושלים וד"ר קרן בר חוה, ראש החוג לחשבונאות בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים. המלצותיה של הוועדה בעניין שכרם ותנאיהם של חברי הכנסת ידרשו את אישורה הסופי של ועדת הכנסת שהצביעה על הקמתה. למעשה, המשמעות היא שכל מסקנה שתתקבל בוועדה הציבורית תהיה ניתנת להפיכה על ידי ועדת הכנסת כשזאת יכולה פשוט לדחות את ההצעה. מספר הצעות חוק הועלו כבר בעבר במטרה למנוע את יכולת חברי הכנסת להתערב בהליך קבלת ההחלטות בכל הקשור לשכרם - אבל מאחר שחברי הכנסת הם אלה שקובעים את החוק אז ניתן רק לנחש עד כמה האינטרס שלהם ברור בנושא. רק לפני חודש הגישו חברי כנסת מטעם מפלגת יש עתיד הצעת חוק במסגרתה תוצא היכולת של חברי הכנסת לקבוע את שכרם, אך הצעת חוק זו לא קודמה בינתיים. שכרם של חברי הכנסת שעומד על כ-45.2 אלף שקלים, מוצמד לשכר הממוצע במשק. לאורך השנים עלו הצעות חוק להצמיד את שכר הח"כים למדד המחירים לצרכן, אך הצעה זו נדחתה כמה פעמים (בשנים האחרונות השכר הממוצע עולה יותר ואין אינפלציה ולכן גם השכר של הח"כים עולה בהתאם). לקראת סוף השנה הקודמת הוקפא שכר חברי הכנסת וזאת במטרה למנוע את העלאת השכר יחד עם עלייה נוספת של השכר הממוצע - שהפעם המשיך לעלות בעקבות כך שעובדים בעבודות פשוטות יותר פוטרו בעקבות הקורונה - והמשמעות הייתה עיוות של עליית השכר הממוצע עוד יותר כלפי מעלה.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.