
קרן ההשקעות של אונ' ת"א גייסה קרן של 50 מ' ד' להשקעות בסטארטאפים
קרן TAU Ventures הפועלת בשלבי מימון בהם קיים מחסור בתעשייה ומשקיעה את הכסף הראשון שנכנס לחברה או אחרי אנג'לים, כאשר הדגש מבחינת הקרן הוא יצירת הערך ליזמים בזכות משאבי האוניברסיטה השונים הודיעה כי תקים קרן השקעות נוספת למטרת פיתוח סטארטאפים. בכוונת הקרן להשקיע ב-15 עד 25 חברות של יזמים ישראלים, בהיקף של עד מיליון דולר למיזם כהשקעה ראשונה. TAU Ventures מתמקדת בצוותים חזקים במגוון תחומים רחב, מתוך הבנה שבשלב מוקדם המוצר צפוי להשתנות לכן הדגש הוא על הצוות והתחום. המשקיעים בקרן הם כל משקיעי הקרן הקודמת בהובלת Chartered Group, המאגדת מאחוריה גופים מובילים רבים מהתעשייה היפנית, בתוספת משקיעים חדשים, ביניהם פמילי אופיסס מארה"ב, קנדה ואירופה. TAU Ventures הוקמה בשנת 2018 על ידי השותף-מנהל נמרוד כהן, שהוביל בעבר את ההשקעות הראשונות בחברות כגון YOTPO, BRINGG, WSC SPORTS, Coralogix, HOUSEPARTY יחד עם אוניברסיטת תל אביב. האוניברסיטה מצטרפת לשורה של מוסדות מובילים מאוד בארצות הברית דוגמת MIT, ברקלי וסטנפורד, אשר הקימו בעצמם בעבר זרועות השקעה, כאשר גם בתל אביב החליטו על הקמה של קרן דומה, מתוך רצון להיות חלק משמעותי בשלבים המוקדמים של ההון סיכון בישראל. הקרן הראשונה של TAU Ventures, בסך 20 מיליון דולר, החלה לפעול בשנת 2018. דרכה בוצעו 18 השקעות ביניהן בחברות: SWIMM, Xtend, Gaviti, MyAir, Castor, Medorion ועוד. תשואות הקרן הראשונה הן מהגבוהות בעולם, בהשוואה לקרנות אמריקאיות באותו גודל ומאותה שנה, על פי מדד Cambridge associates ובוגרי האוניברסיטה מדורגים במקום ה-5 בעולם בבחינת כלל היזמים בעולם שגייסו כסף מקרנות הון סיכון ובמקום ה-8 בעולם ביצירת יוניקורנים - כך נמסר על ידי הקרן. לדברי נמרוד כהן, שותף מנהל בקרן TAU Ventures: "אנחנו בתקופה בה המון כסף מסתובב בשוק, אבל למרות התחושה המטעה עדיין יש מחסור במשקיעים בשלבים המוקדמים בישראל. גם משקיעים מקרנות צמיחה שהחלו לפעול בשלבים מוקדמים וגם קרנות ענק מארה"ב שהחלו להיכנס לסבבי השקעות מוקדמים יותר, עדיין פועלים בעיקר בשלבי A או פוסט-סיד. הם לא מדברים עם יזמים בשלבים הראשוניים ורוצים לראות מוצר שהגיע לשוק. אנחנו מכסים את השלב הקריטי הזה המאפשר לחברות חדשות לקום." לדברי אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב: "אוניברסיטת תל אביב הציבה כיעד מרכזי בתכנית האסטרטגית שלה את חיזוק הקשרים עם התעשייה עתירת הידע והחברה, לצד קידום הבינלאומיות והרב תחומיות בקמפוס. קרן ההשקעות TAU Ventures, פותחת עבור היזמים צוהר משמעותי לחדשנות ולעשייה האקדמית פורצת הגבולות בקמפוס. אני שמח על האמון שהמשקיעים נותנים ב-TAU Ventures ומאמין ששילוב הכוחות בין האקדמיה לתעשייה יניב כבר בעתיד הקרוב הישגים טכנולוגיים משמעותיים לטובת היזמים, האוניברסיטה והחברה כולה." לדברי איל אגמוני, יו"ר Chartered Group, המשקיעה המרכזית בקרן הראשונה והשנייה: "לאור ההצלחה של הקרן הראשונה, בצירוף להוכחת המודל בו אנו מסייעים לחברות ישראליות צעירות לפרוץ לשוק היפני, טבעי היה להמשיך את שיתוף הפעולה המוצלח ואף להעצימו".

קו ישיר ל-ChatGPT? סם אלטמן בוחן שילוב שבבים בתאי מוח
במסגרת הפרויקט שלו Merge Labs, מנכ״ל OpenAI רוצה לעקוף את מאסק בפיתוח ממשק מוח־מחשב, ומכוון ליעד שבו נחשוב מחשבה שתקבל תגובה מיידית מהבינה המלאכותית
סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, הציב יעד שאפתני במיוחד במיזם שבבי המוח החדש שלו, Merge Labs: שילוב של טכנולוגיית ריפוי גני לשינוי תאי מוח כך שיגיבו לאולטרסאונד, לצד שתל שמזהה ומווסת את פעילותם. הרעיון מבוסס על תחום מחקר הקרוי "סונוגנטיקה", שבוחן כיצד לגרום
לתאים להשתנות גנטית כדי שיופעלו על ידי גלי קול. החזון הוא פלטפורמה עתידית שתאפשר ממשק מוח־מחשב מדויק יותר, שעשוי בעתיד לשמש גם לחיזוק יכולות קוגניטיביות.
אלטמן, שמנהל בשנים האחרונות יריבות גלויה עם אילון מאסק ונויראלינק, אמר כי ישמח להגיע למצב שבו ניתן יהיה "לחשוב על משהו, ומייד ChatGPT יגיב". לאחרונה דווח כי Merge Labs מגייסת 250 מיליון דולר לפי שווי של 850 מיליון דולר, עם תמיכה משמעותית מקרן ההשקעות של OpenAI. אלטמן יכהן כמייסד־שותף אך לא ישקיע הון אישי. במקביל, חברות אחרות בוחנות שימוש באולטרסאונד לטיפול במוח ללא השתלה, למשל קסדות טיפוליות למחלות נפש, ואחת מהן, Nudge חברת הסטארט־אפ של פרד ארסהם' מייסד־שותף של Coinbase, שמפתחת קסדה המשדרת אולטרסאונד ממוקד בעוצמה נמוכה אל המוח, גייסה לאחרונה 100 מיליון דולר.
להבדיל מהטכנולוגיה של נויראלינק של מאסק, שמסתמכת על קריאת ושידור אותות חשמליים דרך אלקטרודות, Merge Labs שואפת להשתמש, כאמור, באולטרסאונד, מה שעשוי להפחית סיכונים, עם חדירה פחות פולשנית ולהרחיב את השימושים האפשריים. סונו-גנטיקה בוחנת כיצד גלים אקוסטיים בתדר גבוה יכולים להשפיע על תאים שעברו שינוי גנטי.
החברה נמצאת בשלב מוקדם מאוד, והטכנולוגיה תזדקק לעוד שנים של מחקר, ניסויים קליניים ואישורים רגולטוריים מחמירים. עם זאת, עצם בחינת הכיוון מעידה על שאיפתו של אלטמן לא רק להרחיב את תחום הבינה המלאכותית, אלא גם לפרוץ את גבולות הפיזיולוגיה האנושית כחלק מהחזון הטכנולוגי שלו.
- עובדי OpenAI ימכרו מניות ב-6 מיליארד דולר לפי שווי חצי טריליון דולר
- חיסיון אדם-מכונה? תחשבו שוב; המידע שאתם משתפים אינו פרטי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להבדיל, נויראלינק קיבלה כבר ב-2023 אישור מה-FDA לערוך ניסויים קליניים בבני אדם, וההשתלה הראשונה התבצעה בינואר 2024. המושתל הראשון היה בריינר מוריס, צעיר בן 29 עם שיתוק מלא שנגרם כתוצאה מתאונה. מאז השתלת השבב, מוריס הצליח לשלוט במחשב בעזרת מחשבה בלבד, לגלוש, לשחק ולערוך סרטונים, הישג שמהווה עדות לפוטנציאל האדיר של הטכנולוגיה. ארבעה מטופלים נוספים עברו את ההשתלה בהצלחה וממשיכים להשתתף בניסוי הקליני, לצד ניסויים נרחבים בקופים, שחלקם נועדו לבחון יכולת לשחזור ראייה.