השקעה
צילום: UNPLASH

קרן ההשקעות של אונ' ת"א גייסה קרן של 50 מ' ד' להשקעות בסטארטאפים

קרן TAU Ventures, קרן ההשקעות של אוניברסיטת תל אביב, הודיעה על גיוס קרן שניה של 50 מיליון דולר להשקעות בסטארטאפים, שעשויה לדבריה לצמוח להיקף של 70 מיליון דולר. 
תומר אמן |

קרן TAU Ventures הפועלת בשלבי מימון בהם קיים מחסור בתעשייה ומשקיעה את הכסף הראשון שנכנס לחברה או אחרי אנג'לים, כאשר הדגש מבחינת הקרן הוא יצירת הערך ליזמים בזכות משאבי האוניברסיטה השונים הודיעה כי תקים קרן השקעות נוספת למטרת פיתוח סטארטאפים. 

בכוונת הקרן להשקיע ב-15 עד 25 חברות של יזמים ישראלים, בהיקף של עד מיליון דולר למיזם כהשקעה ראשונה. TAU Ventures מתמקדת בצוותים חזקים במגוון תחומים רחב, מתוך הבנה שבשלב מוקדם המוצר צפוי להשתנות לכן הדגש הוא על הצוות והתחום. המשקיעים בקרן הם כל משקיעי הקרן הקודמת בהובלת Chartered Group, המאגדת מאחוריה גופים מובילים רבים מהתעשייה היפנית, בתוספת משקיעים חדשים, ביניהם פמילי אופיסס מארה"ב, קנדה ואירופה.

 

TAU Ventures הוקמה בשנת 2018 על ידי השותף-מנהל נמרוד כהן, שהוביל בעבר את ההשקעות הראשונות בחברות כגון YOTPO, BRINGG, WSC SPORTS, Coralogix, HOUSEPARTY יחד עם אוניברסיטת תל אביב. האוניברסיטה מצטרפת לשורה של מוסדות מובילים מאוד בארצות הברית דוגמת MIT, ברקלי וסטנפורד, אשר הקימו בעצמם בעבר זרועות השקעה, כאשר גם בתל אביב החליטו על הקמה של קרן דומה, מתוך רצון להיות חלק משמעותי בשלבים המוקדמים של ההון סיכון בישראל.

הקרן הראשונה של TAU Ventures, בסך 20 מיליון דולר, החלה לפעול בשנת 2018. דרכה בוצעו 18 השקעות ביניהן בחברות: SWIMM, Xtend, Gaviti, MyAir, Castor, Medorion ועוד. תשואות הקרן הראשונה הן מהגבוהות בעולם, בהשוואה לקרנות אמריקאיות באותו גודל ומאותה שנה, על פי מדד Cambridge associates ובוגרי האוניברסיטה מדורגים במקום ה-5 בעולם בבחינת כלל היזמים בעולם שגייסו כסף מקרנות הון סיכון ובמקום ה-8 בעולם ביצירת יוניקורנים - כך נמסר על ידי הקרן. 

לדברי נמרוד כהן, שותף מנהל בקרן TAU Ventures: "אנחנו בתקופה בה המון כסף מסתובב בשוק, אבל למרות התחושה המטעה עדיין יש מחסור במשקיעים בשלבים המוקדמים בישראל. גם משקיעים מקרנות צמיחה שהחלו לפעול בשלבים מוקדמים וגם קרנות ענק מארה"ב שהחלו להיכנס לסבבי השקעות מוקדמים יותר, עדיין פועלים בעיקר בשלבי A או פוסט-סיד. הם לא מדברים עם יזמים בשלבים הראשוניים ורוצים לראות מוצר שהגיע לשוק. אנחנו מכסים את השלב הקריטי הזה המאפשר לחברות חדשות לקום."

לדברי אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב: "אוניברסיטת תל אביב הציבה כיעד מרכזי בתכנית האסטרטגית שלה את חיזוק הקשרים עם התעשייה עתירת הידע והחברה, לצד קידום הבינלאומיות והרב תחומיות בקמפוס. קרן ההשקעות TAU Ventures, פותחת עבור היזמים צוהר משמעותי לחדשנות ולעשייה האקדמית פורצת הגבולות בקמפוס. אני שמח על האמון שהמשקיעים נותנים ב-TAU Ventures ומאמין ששילוב הכוחות בין האקדמיה לתעשייה יניב כבר בעתיד הקרוב הישגים טכנולוגיים משמעותיים לטובת היזמים, האוניברסיטה והחברה כולה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ChatGPT  (גרוק)ChatGPT (גרוק)

איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?

תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?

עמית בר |
נושאים בכתבה ChatGPT


רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.

הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.

המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי

הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.

המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".

בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".